ההשפעה החיובית של הקורונה על בריאות הילדים שלכם

בסרטון: ראש ממשלת קנדה מודה לילדים על העזרה שלהם בהתמודדות עם הקורונה

זה נראה כאילו מאז ומעולם היינו בהסגר, אבל אם תחזרו קצת אחורה בוודאי תזכרו היטב איך פעם כל טלפון מהגן הפחיד אתכם, איך הילדים שלכם חזרו עם ווירוסים אחת לחודש והדביקו את כל המשפחה, ואיך פחדתם לשמוע מרופא הילדים ש"זה ויראלי" וצריך "לחכות שזה יעבור". האם תהיתם לאן כל המחלות האלה נעלמו בשבועות האחרונים?

"כרגע יש הרבה פחות ילדים חולים", אומר ד"ר הקטור רויזין רופא ילדים בקהילה וחלק מוועד חיפ"א (חברה ישראלית לפדיאטריה אמבולטורית), "הילדים נמצאים בבועה, הם בתוך הבית, לא במגע, ולכן חולים פחות במחלות זיהומיות שקשורות לחשיפה לילדים אחרים. ברגע שהם לא חשופים, הם לא חולים".

כן, זה כזה פשוט, וזו אפילו לא הפעם הראשונה שבה רופאים רואים כיצד ברגע שמוציאים את הילדים ממסגרות חינוכיות הם חולים פחות. ד"ר רויזין מספר כי לפני כמה שנים הייתה בארץ תקופת שפעת קשה בצורה יוצאת דופן. "היינו רואים 80-100 ילדים חולים ביום, זה היה נורא קשה, והדבר היחיד שעצר את המגיפה הזו היה שביתה במערכת החינוך. פתאום הילדים לא הלכו למסגרות, והתחלואה נרגעה מאוד", מספר ד"ר רויזין.

ד"ר רויזין סבור כי מרפאות הילדים ריקות כעת, והן באמת ריקות, כי הילדים באמת חולים הרבה פחות. "נכון, ההורים באמת מפחדים יותר להגיע למרפאות בגלל הקורונה, אבל אני בטוח שאם לילד היה חום גבוה - ההורים שלו היו לפחות מתקשרים אלי. זה כמעט לא קורה", הוא מוסיף. כך, במקרים רפואיים "פשוטים" שפעם הורים היו מגיעים בגללם מיד לרופא הילדים, כעת הם מעדיפים לחכות קצת, ובהרבה מהמקרים זה פשוט עובר.

עם זאת, חייבים להיות ערים למקרים בהם כן חשוב להגיע למרפאות, או לפחות ליצור קשר טלפוני. כתבנו כאן בעבר על הסכנה בהימנעות מהגעה לטיפול רפואי עבור מבוגרים, והסכנה הזו קיימת גם אצל ילדים. "צריך להבין שלא הכל זה קורונה, וגם אצל ילדים יש את הסיכון בלהגיע מאוחר מדי, עם מצבים כמו אפנדיציט או דלקת ריאות שלא מאובחנת בזמן", אומר רופא הילדים המנוסה.

הוא מוסיף כי שיש גם טיפולים שחייבים לא להיפסק, כמו טיפולים אונקולוגיים, מעקבים שונים שחשוב להקפיד עליהם לסובלים ממחלות קבועות ובדיקות מסוימות. "גם בהקשר של טיפות חלב", מוסיף ד"ר רויזין, "הם אמנם לא עושים היום מעקבים רגילים, אבל הם ממשיכים לעשות חיסונים ומאוד חשוב שאנשים יבינו שכדאי להמשיך עם החיסונים ולא לעכב אותם, כי אנחנו מפחדים שבסופו של דבר אנשים אולי לא יסבלו מקורונה אבל יסבלו ממחלות אחרות, ולכן חשוב להמשיך עם לוח החיסונים הרגיל".

במרפאות הילדים אמנם מבקשים שהורים לא יימנעו מטיפול רפואי שחשוב לילדיהם, אך ישנו סדר פעולות שאמור להגן גם על צוות המרפאה וגם על ילדים אחרים מפני הידבקות בקורונה. לכן, אם הילד סובל מחום גבוה, יש להתקשר למשרד המרפאה לפני ההגעה. "אצלי במרפאה אנשים מתקשרים לפני שהם מגיעים, ואז מתשאלים אותם על חשד לקורונה, ואם יש חשד כזה אנחנו מכוונים אותם למקום הנכון, אם אין - קובעים להם תור למרפאה", אומר ד"ר רויזין.

לעומת זאת, אם אתם צריכים לקחת את הילד שלכם לחדר מיון, אין צורך להתקשר לפני, שכן את הבדיקה לגבי חשד לקורונה עושים במקום. "במיון הכל מאורגן היטב, יש מיון שמיועד לחולי חשד קורונה, ויש מיון שמיועד לילדים או אנשים שיש להם מחלות שונות, אז אין מה לפחד להגיע למיון אם יש בכך צורך", מבהיר ד"ר רויזין. הוא מוסיף כי אם מגיעים לבית חולים חשוב מאוד להגיע עם מסכות ולשמור על מרחק מאנשים אחרים.

לגבי השאלה מתי צריך לפנות למיון, רופא הילדים מסביר כי במקרים של חום גבוה, פריחות, כאבי בטן חזקים, הקאות חוזרות - יש להתייעץ עם הרופא המטפל והוא יחליט אם יש צורך להפנות למיון. ברוב הקופות יש שירות טלפוני שמאפשר להתייעץ עם איש מקצוע גם כאשר המרפאות הסגורות.

כאמור, השהות בבית מיטיבה עם ילדים מבחינה פיזית (מבחינה רגשית התשובה מורכבת יותר, ותוכלו לקרוא על זה כאן), אבל ישנו חוסר אחד שעלול להתעורר אצל ילדים - מחסור בוויטמין D, שמתקבל בדרך כלל מחשיפה לשמש. "אני חושב שיש מקום לתת ויטמין D, מכיוון שהילדים פחות חשופים לשמש", אומר ד"ר רויזין, " ויטמין D מונע שברים ומחזק בצורה מסוימת את העצמות, אבל זה לא הכל, יש לו יתרונות גם בתחום המערכת החיסונית, הוא מונע זיהומים בדרכי הנשימה, וגורם לחיזוק של כוח השרירים".

ברמות של ויטמין D יש תנודות עונתיות, וכעת אחרי חורף קשה למדי יש יסוד סביר להניח שלמבוגרים ולילדים יש רמות נמוכות שלו. "אמנם עדיין אין המלצה של משרד הבריאות או של ארגון רופאי הילדים בנושא", מבהיר הרופא, "אבל שוקלים לתת תוספת ויטמין D לילדים, להמשיך לתת את הוויטמין מעבר לגיל שנה (400 יחידות לתינוקות, 600 יחידות לילדים מעל גיל שנתיים) ולמבוגרים לתת מנה יומית של 2000 יחידות של ויטמין D". עד שתצא הנחיה רשמית כזו, מומלץ לפנות לרופא המטפל ולהתייעץ איתו בנושא. "יש מקום לחשוב על להוסיף ויטמין D לאוכלוסייה בכלל ולילדים בפרט", הוא מסכם.