חוקר ישראלי איתר תרופה קיימת שמנטרלת את נגיף הקורונה

באוניברסיטה העברית פיצחו את מנגנון הפעולה של נגיף הקורונה ומצאו דרך לשתק אותו כמעט לחלוטין בתוך פחות מחמישה ימי טיפול. "אם התוצאות שלנו יאוששו במחקר קליני, טיפול תרופתי יכול להפוך את המחלה הזו לסוג של הצטננות"

צילום: פרופ' יעקב נחמיאס

בווידאו: פרופ' יעקב נחמיאס מסביר את תוצאות המחקר החדש

בעוד שבכל העולם עומלים למצוא חיסון לנגיף הקורונה, במעבדה אחת בירושלים סוללים את הדרך לפתרון מכיוון אחר. פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית, סרק בחודשים האחרונים את דרכי הפעולה של נגיף הקורונה במערכת רובוטית ייחודית. במהלך עבודתו הוא גילה כי הנגיף SARS-CoV-2 גורם להצטברות מסיבית של שומן בתאי הריאות כדי לשכפל את עצמו. לאחר הגילוי הזה, פרופ' נחמיאס חיפש גם פתרונות, ומצא כי תרופה לטיפול בעודף שומנים בדם יכולה לדכא את פעילותו של הנגיף ולבלום את התפשטותו.

עוד בוואלה! NEWS

אחרי הריאות והמוח, קורונה עלולה לגרום נזקים חמורים ללב

לכתבה המלאה

"הגילוי שלנו הגיע בדיוק בזמן, כי יש אינדיקציות חדשות שמצביעות על כך שחיסונים שמפתחים היום עשויים להגן על חולים רק למשך מספר חודשים", אומר פרופ' נחמיאס, "לעומת זאת, אם התוצאות שלנו יאוששו במחקר קליני, טיפול תרופתי יכול תוך חודשים ספורים להפוך את COVID-19 לסוג של הצטננות".

"חיפשנו דרך להצטרף למאבק בקורונה". פרופ' נחמיאס במעבדה (צילום: דניאל חנוך)

"המחקר הזה התחיל לפני מספר חודשים, ממש באמצע הסגר", סיפר פרופ' נחמיאס לוואלה! בריאות, "אנחנו מעבדה שעוסקת בעיקר בחילוף חומרים ובפיתוח מולקולות, וחיפשנו דרך להתגייס למאבק בנגיף הקורונה". בנקודת הזמן הזו פורסם מחקר של פרופ' בנימין תנאובר מבית החולים הר סיני בניו יורק, שבו הוא "כמעט כבדרך אגב הראה מה הווירוס גורם לתאי ריאה אנושיים לעשות, בעצם איך הוא משנה אותם מבחינה גנטית". לדברי פרופ' נחמיאס, הוא וצוותו התלהבו מאוד מהתוצאות האלה, "ואז לקחנו את המידע הזה והתחלנו לנבור בתוכו ובעצם לצייר לאט לאט את המפה של כל השינויים שעוברים על תאי ריאה אנושיים בעקבות הדבקה בנגיף הקורונה".

"גילנו להפתעתנו שהנגיף גורם להצטברות מסיבית של שומנים בתאי ריאה, זו טביעת האצבע הגנטית שראינו בתוצאות", הוא מספר, "ואז מהר מאוד הרמתי טלפון לפרופ' תנאובר, סיפרתי לו על התוצאות שלנו, הראנו לו מה אנחנו יכולים לעשות, והחלטנו לשתף פעולה". פרופ' נחמיאס קיבל אישור מיוחד לפתוח את המעבדה שלו בגבעת רם והחל לעבוד.

"בעצם עשינו כמה דברים - קיבלנו תאי ראיה אנושיים למעבדה, התחלנו לבטא בהם את כל החלבונים של הווירוס כדי להבין מה גורם למנגנון הזה, ואז שלחנו מכשירי בדיקה מטבוליים לניו יורק במשלוח לילי מהיר כדי שהם יעשו ניסויים במעבדה שלהם". לדברי פרופ' נחמיאס, המעבדה בבית החולים הר סיני יוצאת דופן ומתקדמת מאוד, "כמו שרואים בסרטים" ומאפשרת לעבוד עם הווירוס השלם שבודד מחולים. הצוות בניו יורק שלח את התוצאות ואת חומרי הבדיקות בחזרה לירושלים, כך שהם יכלו לראות את התוצאות גם בכלים שלהם.

שיתוף הפעולה הזה הוביל לפריצת דרך משמעותית בהבנת דרכי הפעולה של SARS-CoV-2. כאמור, החוקרים מצאו כי הנגיף גורם להצטברות מסיבית של שומן בתאי ריאה אנושיים לאחר שהוא מחווט מחדש את מגנוני חילוף החומרים בתא. מערכת הסריקה הרובוטית של פרופ' נחמיאס הראתה כי תאי ריאה שהודבקו בנגיף, צרכו יותר פחמימות, כמו גלוקוז, הדרושות לחלוקה מהירה של הווירוס, ויצרו מהן שומנים שהלכו והצטברו ברקמת הריאה. ממצאים אלה גם מסבירים מדוע סוכר גבוה בדם (היפרגליקמיה) וכולסטרול גבוה (דיסליפידמיה) הם גורם סיכון עיקרי לקורונה.

המטרה - להפסיק את חלוקת והתרבות הנגיף. נגיף הקורונה תחת המיקרוסקופ (צילום: יעקב נחמיאס)

"הניתוח שלנו הוא תיאור מקיף ראשון של תגובת הריאה האנושית לנגיף זה", מסביר נחמיאס, "אנו מראים כי התגובה הריאה ל-SARS-CoV-2 היא בעיקר מטבולית, ומובילה להצטברות שומנים בריאה. הנתונים שלנו מצביעים על כך שהצטברות שומנים לא תקינה עשויה לבסס היבטים קריטיים של התפתחות "COVID-19.

ההבנה החדשה הובילה לתרופה ישנה

"בשנייה שראינו את התוצאות האלה הבנו איזה תרופות יכולות לעכב את הווירוס, למנוע ממנו לעשות את מה שהוא צריך", מספר נחמאיס, "שלחנו את התרופות האלה לניו יורק, והם ערכו ניסוי ושלחו אלינו את התוצאות, וכך גילנו את התרופה פנופיברט (fenofibrate)". בניסוי מעבדה, פנופיברט אפשרה לתאי ריאה לפרק את הליפידים במהירות ולחסום את יכולתו של נגיף הקורונה "לחטוף" את חילוף החומרים של תאי ריאה, ובכך באופן אקטיבי לדכא את שכפולו - וכתוצאה מכך, גם את התפתחות המחלה. "התרופה בעצם לא רק עצרה את הצטברות השומנים בריאות, אלא גם הפריעה לתאים ליצור ווירוסים חדשים, כמעט שיתקה לחלוטין את הייצור של הווירוס בפחות מחמישה ימים", מתאר נחמיאס.

התרופה פנופיברט (הידועה גם בשם (Ticor אושרה כבר בשנת 1975 על ידי ה-.FDA פנופיברט שימשה בעבר לטיפול ברמות גבוהות של כולסטרול וטריגליצרידים בדם, ומאז הוחלפה על ידי סטטינים.

מה הצעד הבא?

"עכשיו קורים שני דברים במקביל", מסביר פרופ' נחמיאס, "מצד אחד יש ניסוי בבעלי חיים שמתחיל בניו יורק. מצד שני - מכיוון שהתרופה הזו מאושרת לשימוש לחולים עם כולסטרול גבוה, אנחנו חושבים שאנחנו יכולים להתחיל גם ניסויים קליניים במקביל, גם בישראל וגם אולי בניו יורק. צריך לקבל אישור רגולטורי כדי להתחיל ניסוי כזה, ואנחנו מקווים לקבל אותו תוך כמה שבועות".

מקווים להתחיל מחקר בבני אדם בקרוב מאוד. המעבדה של פרופ' נחמיאס (צילום: דניאל חנוך)

פרופ' נחמיאס והצוות שלו מקווים ומאמינים כי פריצת הדרך שלהם תאפשר להפוך את נגיף הקורונה למחלה קלה. "הגוף שלנו יודע להתמודד עם נגיף הקורונה, גם אנשים שחולים ויש להם כשל ריאתי מסוגלים להסיר את הווירוס הזה, לנטרל אותו, מערכת החיסון שלנו יודעת להתמודד אתו", הוא מסביר, "הבעיה העיקרית זה הסימפטומים שנגרמים בעקבות החלוקה של הווירוס. אם נצליח למצוא תרופה שמעכבת את הווירוס ועוצרת את התסמינים שלו בריאות, אז המחלה הזו תפסיק להיות מסוכנת".

"נגיפי קורונה יש לנו לא מעט, הם מסתובבים באופן תדיר באוכלוסייה וגורמים להצטננות, גם הנגיף הנוכחי יכול להפוך להצטננות קלה אם מטפלים בו כמו שצריך. לשם אנחנו צריכים לשאוף. לשם, או לחיסון, או לשניהם", הוא מסכם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully