חיסון לקורונה: האם חיסון בתרסיס יהיה יעיל יותר?

בסרטון: שר הבריאות יולי אדלשטיין מתייחס לעלייה במספר הנדבקים החדשים בישראל

כתבנו פה לא מעט על החיסון לקורונה, שבמעבדות ומכוני מחקר ברחבי העולם עובדים מאוד קשה כדי לפתח, אבל הנה זווית שעוד לא ממש התייחסנו אליה - אופן מתן החיסון היעיל ביותר. חוקרים שמעורבים במאמצי הפיתוח של אחד החיסונים הניסיוניים בבריטניה, טוענים כעת שיכול מאוד להיות שחיסון נגד קורונה (לכשיפותח ויימצא בטוח לשימוש), יהיה יעיל יותר אם יינתן לאוכלוסייה בצורה של תרסיס לאף, ולא בזריקה.

מדענים מאוניברסיטת אוקספורד ומאימפריאל קולג' בלונדון סבורים ששאיפת החיסון ישירות אל הריאות עשויה להיות הדרך הטובה ביותר להגן על אנשים מפני הזיהום הנשימתי שנגרם מנגיף הקורונה. שני המוסדות האקדמיים הללו נמצאים בשלב הבדיקות של חיסונים ניסיוניים לקורונה, שניהם כרגע ניתנים בצורת זריקה לשריר.

החיסון של אוניברסיטת אוקספורד, שמבין החיסונים הבריטיים נמצא בשלב המתקדם ביותר - השלב השלישי של הניסויים הקליניים, מנוסה בימים אלה על קבוצת מתנדבים שמונה 10,000 איש מבריטניה, ברזיל ודרום אפריקה. גם החיסון שמפותח באימפריאל קולג' נמצא בשלב הניסויים הקליניים, אך שניהם טרם הוכחו כיעילים ובטוחים. בתוך כך, המדענים שמובילים את שני החיסונים הניסיוניים הללו בוחנים את האפשרות להשיק ניסוי מקביל שיבחן את היעילות של התחסנות דרך רקמות האף.

הממברנות הריריות שמצפות משטחים באיברים הפנימיים של גופנו - בין השאר גם בריאות ובדרכי הנשימה, מצפות גם את נקודות הכניסה לגוף - האף והפה, ואחד התפקידים שלהן הוא ללכוד פתוגנים מזיקים שמנסים לחדור לגוף. הממברנות הללו יוצרות ריר דביק וחזק שלוכד את הווירוסים שמנסים להיכנס. מתן חיסון בנקודות הכניסה הללו, עשוי "לאמן" את הנזלת והליחה לזהות את נגיף הקורונה ולחסום אותו עוד לפני שהוא נכנס לגוף.

חיסון כזה יכול להינתן לאוכלוסייה בצורת תרסיס לאף - כפי שנעשה עם החיסון נגד שפעת עבור ילדים, או בעזרת משאף. "הסיבה שרוב המחקרים הנוכחיים שעוסקים בחיסון לקורונה מתמקדים בזריקות תוך-שריריות היא שזו הדרך הקלה ביותר להתחיל מחקר חיסוני. אבל יש כמה מאיתנו שמעוניינים לבדוק גם את הנושא של חיסון דרך האף", אמר פרופ' רובין שאטוק, אימונולוג מאימפריאל קולג', בדיון בפני ועדת המדעים והטכנולוגיה של בית הנבחרים הבריטי. הוא הוסיף כי הוא ועמיתתו פרופ' שרה גילברט מאוניברסיטת אוקספורד כבר נמצאים במגעים שמטרתם להניע 'גל שני' של מחקרים קליניים בנושא.

"חיסון דרך הפה או האף יניב תגובה חיסונית חזקה הרבה יותר של הריריות, וזה כנראה עניין מאוד חשוב כשמדובר בפתוגנים נשימתיים. מאידך, זה גם תחום שמאוד קשה לנו לחקור משום שעדיין לא מצאנו שיטה טובה למדוד את החיסוניות כך" - אמרה פרופ' גילברט מאוקספורד, שווקסינולוגיה היא תחום המומחיות שלה. "אולם, כמו שפרופ' שאטוק אמר, אנחנו מאוד מאוד סקרנים לראות מה קורה כשהחיסון ניתן דרך דרכי הנשימה, בין אם בתרסיס לאף או דרך הפה בעזרת משאף".

"בדרך זו החיסון יגיע ישירות אל הריאות, שם תהיה לו גישה לאותן רקמות שמותקפות על ידי הנגיף", אמרה פרופ' גילברט. חיסונים קונבנציונליים יעילים פחות על אוכלוסיית הקשישים, שהם קבוצת הסיכון המובהקת ביותר של נגיף הקורונה, זאת משום שהמערכת החיסונית שלהם נחלשת עם הגיל ומתקשה לגבש תגובה חזקה מספיק לזיהומים.

החוקרים סבורים שחיסון בתרסיס עשוי להיות יעיל יותר בהגנה על קשישים, משום שהוא מחזק את הריאות באופן ישיר. אולם, פרופ' גילברט סבורה שיש להתקדם בזהירות גדולה בעניין זה משום שמדובר על טכנולוגיה חדשה יחסית שחייבים לוודא שהיא בטוחה לשימוש. "המשמעות של מתן חיסון דרך האף היא שאנחנו נמצאים מאוד קרוב למוח. לכן אנחנו חייבים להיות בטוחים שזה בטוח. כמו כן, החדרה של החומר לריאות משמעותה חשיפה של שטח נרחב לנגיף".