הבן שלי נכנס לבידוד - ורק אז הבנתי כמה משבר הקורונה מנוהל גרוע

בסרטון: "נביא לדיון בקבינט הקורונה הגבלות על התקהלות וצעדי אכיפה"

בגל הקורונה הראשון נדמה היה שהכול מנוהל - ההוראות היו ברורות, לכל חולה היה תחקיר אפידמיולוגי מקיף וכמעט אף אחד לא העלה על דעתו להפר בידוד. וזה עבד. מספר החולים לא הגיע לשיאים מהם חששו במשרד הבריאות, העקומה שוטחה והמשק חזר לסוג של שגרה. אלא שדבר מהלקחים שאמורים היו להילמד מהסיבוב הראשון לא הופנם, ועם עלייתו של הגל השני אפשר לומר בבירור - אין כאן מבוגר אחראי. אף אחד לא יודע מה אמורים לעשות במקרה של חשיפה לחולה קורונה, ההוראות נתונות לפרשנות, והכי חמור - לאף אחד לא אכפת אם תיישמו אותן. נחשפתם לחולה קורונה? זה תלוי רק בכם אם להישאר בבידוד או לא. אתם יכולים להסתובב ולהפיץ את הנגיף לכל עבר, ואיש לא ידע.

וזו לא תחושת בטן. למסקנה העצובה הזו הגעתי לאחר מפגש מקרוב עם ההתנהלות הכושלת סביב התפרצות הקורונה המחודשת. אחת הילדות בגן של הבן שלי קיבלה תשובה חיובית לקורונה. הילדה לא הייתה בגן למעלה משבוע טרם הבדיקה, כי אימא שלה גילתה אחריות אישית ברגע שהיא עצמה לא חשה טוב ועלה בה החשד לקורונה, וכולנו חיכינו לתוצאות הבדיקה של הילדה. ביום חמישי האחרון הן הגיעו, והתבקשנו להגיע לאסוף את הילדים מהגן.

בשלב הזה, כל מי שהקשיב לתדריכים של משרד הבריאות בסבב הראשון, חיכה באופן טבעי להוראות נוספות. הייתה ציפייה שמשרד הבריאות יפנה לכל ההורים לילדים שנחשפו למקרה מאומת של קורונה ויבצע בדיקות - זה לא קרה. הייתה ציפייה לקבל הוראות בדבר חובת הבידוד לאותם ילדים. גם זה לא קרה. בפועל, כל הורה נאלץ לפנות באופן עצמאי לרופא שלו (מה שבחלק מהקופות לוקח 24 שעות לפחות), לבקש הפנייה וללכת להיבדק עצמאית. באופן פרדוקסלי, אחד מרופאי הילדים בעיר שלנו לא הסכים לתת הפניות כאלה כי משרד הבריאות אמור לפנות אל ההורים ולבדוק במרוכז. זה לא קרה.

למרבה השמחה כל ילדי הגן בריאים ואיש לא נדבק בנגיף, אבל לפי ההוראות הילדים צריכים להשלים בידוד של 14 יום מאז הפגישה האחרונה עם הילדה שנמצאה חיובית לקורונה, גם אם הבדיקות שלהם תקינות. מכיוון שאף אחד מההורים לא קיבל הנחיות רשמיות בדבר נהלי הבידוד, איש לא יודע אם גם בני המשפחה של הילדים מחויבים בבידוד (קחו בחשבון שמדובר בילדי גן, שלא יכולים להיות סגורים בחדרם) וכרגע כל הורה מפרש את ההוראות לפי מיטב הבנתו. יש כאלה שסגורים בבית, יש כאלה שמרשים לעצמם לצאת אבל מבודדים את הילד, ויש כאלה שבטוחים שתוצאה שלילית אומרת שאפשר לצאת לחופשי. וכך בדיוק ממשיכים רצפי הדבקה.

חשוב להדגיש כי מכיוון שאיש לא ניהל את ההתפרצות בגן המדובר (ילדה, שתי אמהות ושני אבות נדבקו בנגיף), איש גם לא עוקב אחר תוצאות הילדים או יודע לשייך אותם לשרשרת ההדבקה הזו. הורי הגן ניהלו מטעם עצמם טבלה המרכזת את כל תוצאות הבדיקות של הילדים ואת התאריך האחרון בו נחשפו לילדי הגן, כדי שיוכלו לגזור מזה את משך הבידוד לאור התוצאות. זו המון אחריות על קבוצה אקראית של הורים, ויש יסוד סביר להניח שלא כל ההורים בכל הארץ ינהלו את זה באותו האופן.

העובדה שאיש לא ניהל את ההתפרצות בגן של הבן שלי, ולמען האמת בכל השכונה שלי, שבה נסגר גם בית ספר יסודי, היא לא האבסורד היחיד שפגשנו סביב הקורונה בימים האחרונים. גם הניסיון לתאם בדיקת קורונה היה מאתגר במיוחד. בחמישי בבוקר, מיד אחרי שהגן נסגר, התקשרתי למרפאה של הבן שלי והודעתי שהוא נחשף לקורונה. הם ענו לי ביבשושיות שהרופא בישיבה וביקשו ממני להתקשר שוב בצהריים כדי לקבוע שיחת טלפון עם הרופא לשעות הערב.

השיחה עם הרופא התנהלה בשש בערב והוא מיד הסכים לתת לנו הפנייה לבדיקה (לא מובן מאליו, רופא אחר מאותה קופה סירב). הוא הסביר לנו כי נקבל הודעה ממד"א עם קישור דרכו נוכל לקבוע תור לבדיקה בדרייב אין. ההודעה המדוברת התקבלה בשעה 21:00, וכאשר ניסינו לקבוע בדיקה היו תורים פנויים רק ליום ראשון בצהריים. אמנם היינו מודאגים מאוד אבל הנחנו שיש עומס מטורף על מתחמי הבדיקות ולכן קבענו את התור והכנו את עצמנו לסוף שבוע של חוסר וודאות, ולימים נוספים בהם אנשים שנחשפו לבן שלי עלולים לשאת את הנגיף ולא לדעת מזה.

ביום שישי בבוקר הורים אחרים מהגן הגיעו למתחם הבדיקות וגילו שהוא ריק לחלוטין. אף לא מכונית אחת מחכה בתור. הם גם גילו שאם יש לכם הפנייה אתם פשוט יכולים להגיע ולהיבדק, גם אם התור נקבע לראשון. זה מעלה המון שאלות - למה המערכת של מד"א אומרת שאין מקומות פנויים אם המתחמים ריקים לחלוטין? ולמה מתחמי הבדיקה ריקים? אנחנו לא אמורים להיות בתחילתו של גל שני? כזה הדורש בדיקות נרחבות וזהירות יתרה?

אנחנו מתבקשים שוב ושוב לשמור על הכללים - ללכת עם מסיכה, לשמור על ריחוק חברתי ועל היגיינה, אבל המלחמה בקורונה לא תלויה רק בנו, היא דורשת מבוגר אחראי, מישהו שינהל את המשימה הזו מלמעלה וידריך את האנשים. אי אפשר לתת הנחיות עמומות, לא לפקח עליהן, לאפשר לכל אחד לתת פרשנות משלו לחובת הבידוד ואז לצפות מהציבור לקחת אחריות על הגל השני. משהו פה חייב להשתנות.