לא רק לתינוקות: כך לשון קשורה משפיעה על החיים שלכם

לא מעט הורים לתינוקות שומעים שלילד שלהם יש לשון קשורה, ומופנים לטיפול, אבל האמת היא שזו לא בעיה רק של תינוקות, והיא משפיעה גם על בוגרים, בלי שהם ידעו מזה בכלל. ד"ר אייל בוצר, מנהל מרפאת לשון קשורה בבית החולים איכילוב, התארח בפודקאסט "מרפאת מומחים" כדי להסביר מה בדיוק הסיפור של הלשון, ואיך היא משפיעה על הבריאות הכללית שלנו.

נתחיל בהסבר הבסיסי: מתחת ללשון שלנו יש מיתר קטן שמגביל את תנועת הלשון בצורה סבירה, ברוב המקרים. "ההגדרה של לשון קשורה היא כשזה מלווה בבעיה תפקודית, כשהלשון היא תת תפקודית, ואולי גם כל הפה", מסביר ד"ר בוצר, ומוסיף שהתפקוד הלקוי של הפה משפיע על המון דברים אחרים.

בדרך כלל מזהים לשון קשורה כשהתינוק לא מצליח לינוק, או כאשר האמא סובלת מאוד מכאבים בעת ההנקה שכן התינוק לא מתחבר טוב לשד. אצל תינוקות שלא יונקים האבחנה בדרך כלל מתעכבת, שכן הבקבוק לא סובל כאבים, אבל גם אצל תינוקות שניזונים מבקבוק יש השפעה בריאותית של לשון קשורה, כמו כניסה של הרבה אוויר. "התינוק יאכל ויגדל ויפתח, אבל יבכה הרבה, יהיו גזים ויהיו המון תופעות של תפקוד לא תקין של הפה", הסביר ד"ר בוצר.

חשוב להבהיר כי לשון יכולה לא להתפקד טוב גם אם האנטומיה נראית טוב, זאת אומרת אם לא רואים באופן ברור את הלשון הקשורה. ההשפעות של התפקוד לא תקין באות לידי ביטוי כמעט בכל מערכות הגוף - פה ,דרכי האוויר, הנשימה, האוזניים, השינה, התנהגות, גדילה והתפתחות, דיבור, קשב וריכוז, ובגילאים המבוגרים גם נחירות ודום נשימה בשינה.

"אפשר להסביר את זה כמו מין שלב שמוביל לשלב שמוביל לשלב", הסביר ד"ר בוצר, "לדוגמא, תינוק שלא ישן טוב או פג, החך שלהם מאוד צר, כי מה שמרחיב את החך שלנו זה מנח הלשון, הלשון צריכה לשבת על החך למעלה, ובכל בליעה או תזוזה הלשון מתרחבת והחך מתרחב. לתינוקות שלא ינקו טוב, או מסיבות אחרות, החך שלהם צר, זו בעצם רצפת האף, ואז מעברי האוויר מאוד מאוד צרים, ולכן קשה לנשום מהאף, וכשקשה לנשום מהאף אז פותחים את הפה, וכשפותחים את הפה - הלשון יורדת למטה".

התהליך הזה - בו דבר גורר דבר - יוצר, לדברי ד"ר בוצר, "מעגל רשע שמחמיר את התגובה. ואז הילדים האלה נושמים מהפה, וכשנושמים מפה מוותרים על כל מערכת הסינון שיש באף, כל מה שאמור היה לעבור סינון באף פוגש את השקדים, ואז מקבלים שקדים מוגדלים יותר, וילדים עם פה פתוח - וכשהפה פתוח כל תהליך הגדילה הוא בכיוון לא תקין, אנחנו מקבלים כאלה עם הגדלות של הפוליפים, אדנואידים".

אבל למרות ההשפעות הדרמטיות האלה, ד"ר בוצר מסביר כי אין מספיק מודעות לכך בקרב רופאי אף-אוזן-גרון.

ומה אצל בוגרים? ד"ר בוצר הסביר כי גם אם אדם בוגר חושד כי יש לו לשון קשורה, כדאי לו לבדוק זאת ולטפל בזה. "בשנות ה-20 -30 לחייו, סביר שאדם לא נוחר כפי שינחר בשנות 50-60. ולנחירות יש השפעה הרסנית על הבריאות הכללית שלנו", אמר. תהליך הבדיקה מתחיל בתשאול. הרופא ישאל את המטופל איך הדיבור שלו, אם היו קשיי דיבור שהתגבר עליהן בעבר, וגם איך השינה שלו. "איך הוא היה בתור נער אם ישן לא טוב ונחר, האם יש לו הפרעות קשב וריכוז שמקורן בשינה לא טובה? כי יש הפרעות שמחקות קשב וריכוז אצל ילדים שלא ישנים טוב. יכולות להיות גם השפעות על מערכת העיכול - הכל קשור להכל"

בגיל בוגר חשובה האבחנה - לראות אם יש קשר בין התפקוד הלא תקין של הפה לבין הסימפטומים שהאדם מציג. במקרה שיש תפקוד לא תקין של הפה, מתחילים בתרגול של שרירי הפה, אצל קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק. "מחזקים את השרירים, הרבה שיעורי בבית, ללמוד להיות עם פה סגור בשלב ראשון, לפעמים צריך גם הרחבה של החך על ידי אורתודונט", אמר ד"ר בוצר.

אצל תינוקות בדרך כלל מסתפקים בהתרה של הלשון בפעילות כירורגית קטנה באלחוש מקומי. אצל ילדים גדולים יותר, בדרך כלל יש צורך בשילוב - אבחון מוקדם והתערבות מוקדמת על ידי תרגול ולימוד תפקוד תקין, ולעיתים ניתוח לשחרור הלשון.