מתי נחירות עלולות להעיד על בעיה רפואית?

בווידאו: פיתרון מפתיע (מאוד) לנחירות

נחירות הן ללא ספק בעיה שעלולה להקשות על חיי הזוגיות. מרבית האנשים מתקשים להירדם לצד אדם נוחר, ואילו הנוחר עצמו מרגיש לא פעם חוסר אונים ותחושת אשם. מעבר לבעיה החברתית-זוגית, הן עלולות להעיד על בעיה רפואית רצינית בהרבה.

למרות מה שנהוג לחשוב, נחירות הן אינן בעיה של אוכלוסייה מוגדרת. רבים סובלים ממנה - בין אם מדובר בצעירים, מבוגרים, גברים או נשים. חלקם לא מייחסים חשיבות רבה לכך ואילו בעיני אחרים היא נתפסת כבעיה רצינית מאוד אשר פוגעת במשך השינה ואיכותה ובאיכות החיים בכלל.

הנחירות נגרמות כתוצאה מוויברציה של הרקמות הרכות, בעיקר באזור החך הרך, מהיצרות בדרכי הנשימה שעלולה להיגרם בשל מבנה אנטומי צר במעבר האוויר, עודף משקל, או בעיה מבנית בבסיס הלשון והחך.

לעיתים נחירות עלולות לרמוז על בעיה של דום נשימה בשינה. דום נשימתי מתפתח עקב עצירת נשימה חסימתית ובעקבותיה ירידה בריוויון החמצן, דבר הגורם למעין "התעוררות" כך שהאדם יוכל לנשום שוב.

למרות שאנשים הלוקים בדום נשימתי בשינה יכולים להתעורר פעמים רבות בלילה כדי לנשום, לרוב הם אינם זוכרים זאת, אך ההשלכות לכך באות לידי ביטוי בעייפות מוגברת, מחלות שונות כמו יתר לחץ דם, סוכרת, קשב וריכוז ומחלות לב או החמרה של בעיות קיימות, והן ללא ספק עלולות להוות סיכון בריאותי הדורש התערבות רפואית.

כ-4 אחוזים מהגברים וכ-2 אחוזים מהנשים סובלים וסובלות מדום נשימה חסימתי בשינה. מרביתם בגילאי 55-60 אך יש גם צעירים יותר וילדים הסובלים מכך. הפסקות נשימה עלולות להיגרם ממספר גורמים, ביניהם הפרעות אנטומיות במבנה של החך/הענבל/בסיס הלשון, ירידה בכושר הגופני, עודף משקל ומצב כללי ירוד.

הטיפול המיטבי והיעיל ביותר לדום נשימה חסימתי הוא שימוש במכשיר CPAP היוצר לחץ אויר חיובי מתמשך לדרכי הנשימה ופותח את דרכי האוויר. אפשרויות נוספות לטיפול הן ירידה במשקל לבעלי משקל עודף ואף ניתוחים בריאטריים, טיפול מיופציאלי הכולל תרגילים לחיזוק החך על ידי קלינאי תקשורת מומחה בתחום, השתלת התקן דנטאלי המאפשר את משיכת הלסת התחתונה קדימה כך שהלשון לא תיפול אחורה או השתלת קוצב למניעת נפילת לשון (טיפול שקיים בחו"ל).

כ-60 אחוזים מהמטופלים מגיעים לניתוח. אלה אשר מתקשים להסתדר עם המסכה או לחילופין, כאלה שהטיפולים האחרים לא צלחו עבורם. בחדר ניתוח מתבצעת בדיקה אנדוסקופית בזמן שינה תחת הרדמה (SLEEP ENDOSCOPY) על מנת לאתר את החסימות הקיימות באזור האף, הלוע, החך, בסיס הלשון ומכסה הגרון. לאחר שמאתרים את החסימות, צורתן ודרגתן ניתן לטפל בבעיה ולנתח על פי הממצאים.


ד"ר יצחק ברוורמן הוא מנהל היחידה לאף אוזן גרון וכירורגיה של ראש צוואר במרכז הרפואי הלל יפה