על הבדיקה הרפואית הזו לשום הורה אסור לוותר

כשמבוגר לא רואה מספיק טוב, קל לעלות על זה, אבל כשמדובר בילדים - זה הופך להיות קצת יותר מורכב. בדיוק בגלל זה התפתח תחום רפואת העיניים לילדים, שמאפשר לאבחן ולטפל בבעיות ראייה בשלב מוקדם. ד"ר דפנה מיצד קורש, מנהלת יחידת עיניים ילדים ופזילה בבית החולים איכילוב, התארחה בפודקאסט "מרפאת מומחים" כדי להסביר איך מזהים בעיות ראייה אצל ילדים, ומה עושים עם זה.

הדבר החשוב ביותר לדעת על הראייה של הילדים שלנו היא שאם לא נבדוק אותה - לא נוכל לדעת שיש בעיה. ד"ר מיצד קורש הסבירה כי "ילדים לא מתלוננים, הם לא יודעים שיש להם בעיה, לא יודעים לומר שמשהו לא בסדר. הם מניחים שכמו שהם רואים את העולם - כולם רואים את העולם. יותר מזה, לפעמים יש להם עין אחת שרואה נהדר ועין אחת שלא רואה טוב, ואז הם לא מתייחסים ולא איכפת להם. ואם לא נתקן את זה בזמן, זה יהפוך לעין עצלה". זו רק אחת מבין בעיות הראייה שיכולות להתגלות בבדיקה תקופתית.

"אנחנו רוצים לבדוק את הילדים ממש מיום היוולדם", הסבירה ד"ר מיצד קורש והוסיפה כי כבר בתינוקייה כל ילד נבדק בבדיקה שנקראת רפלקס אדום, ואחר כך מבוצעות בדיקות סקר בטיפות חלב. "אנחנו ממליצים לכל ילד לעשות בדיקה קצת יותר יסודית בין גיל חצי שנה לשנה, עוד פעם בגיל 3, כשהילד וורבאלי ויכול לשיים צורות ואנחנו יכולים להבין טוב מה הוא רואה, ובדיקה נוספת לפני העלייה לכיתה א'", הוסיפה.

"יש חוסר מודעות של האוכלוסייה. לא פעם אנחנו פוגשים הורים עם ילד שאנחנו מגלים בעיה והם מאוד מצטערים שהם לא הגיעו לבדיקה קודם לכן. לפעמים זה קצת מאוחר מדי, הרבה פעמים זה בכניסה לכיתה א' ואם היינו מגלים את הבדיקה שנתיים-שלוש קודם, יכולנו לטפל בזה", אמרה ד"ר מיצד קורש.

היא הסבירה כי התפתחות מערכת הראייה מתרחשת בעשור הראשון לחיים. אנחנו נולדים עם מוח ועיניים, אבל המוח לא יודע לראות מספיק טוב. "המוח הוא מכונה שלומדת", היא הסבירה, "אנחנו גם לומדים לראות, וכל הלמידה הזו קורית בעשור הראשון לחיים, בעיקר בגילאים מוקדמים. לכן, כל בעיה שנעלה עליה בגיל מוקדם - שנה, שנתיים שלוש - נוכל לתקן די במהירות. אבל אם נגלה בעיה של עין עצלה, בעיה של עין שהמוח לא למד לראות איתה, בגיל 7 או 8 לא נוכל לעשות הרבה עם זה".

"יש מגיפה ממש מבחינתנו של קוצר ראייה", הדגישה ד"ר מיצד קורש, "בשנות ה-70 היה מדובר על 25 אחוז מהאוכלוסייה, בתחילת שנות ה-2000 - 40 אחוז, עד 2050 צופום שזה יהיה 50 אחוז מהאכולוסייה. אנחנו רואים הרבה יותר קוצר ראייה ואנחנו משייכים את זה לאורח החיים המערבי, שמתכנס בבית והרבה יותר עם מסכים".

היא סיפרה כי בתקופת הקורונה יצא מאמר חשוב בסין, שם בדקו באזור מסוים 125 אלף ילדים כל שנה במכשיר אוטומטי. אחרי הסגר הראשון חזרו ובדקו אותם ומצאו עלייה ברורה בקוצר ראייה, בעיקר בגילאים הצעירים. "המגמה הייתה ברורה. זה לא רק המסכים, זה אורח החיים הזה של כל היום בבית. צריך לאזן, צריך לצאת החוצה", אמרה והדגישה כי הם ממליצים כל יום לצאת החוצה, בעיקר בגילאי הגן.

ד"ר מיצד קורש אמרה כי למרות שיש שינוי בגישה למשקפיים, וזו כבר לא גזירה דרמטית כמו פעם, אצל הורים לתינוקות זה נחווה כשוק. "אני זוכרת מקרה של תינוק שהגיע אלי בגלל דלקת עיניים, והצעתי לאבא לעשות כבר בדיקה מלאה של גיל שנה, ומצאתי שיש לילד פלוס 8 בכל עין, והם היו בהלם. זה אומר לא עין עצלה, אלא שתי עיניים עצלות". וזה לא מקרה נדיר.

"אני תמיד אומרת להורים בסיטואציות האלה שהם יראו את השינוי, הם ייראו את הקפיצה. הילדים עושים גם קפיצה התפתחותית, כי זה ילד שהיה לו קשה, הוא לא ראה טוב את העולם ולא ידע לשיים את זה, לא ידע להגיד שמשהו לא בסדר, שאחרים רואים טוב יותר", סיפרה ד"ר מיצד קורש, והוסיפה כי הורים מספרים שהילדים שלהם פחות עייפים אחרי שהם מקבלים משקפיים, פחות עצבניים בערב, משתפרים מוטורית, הולכים יותר טוב, תופסים ביטחון ומתרחקים פתאום מאמא. "וההורים מתים על זה אחר כך, וזה ילדים גם מלאי חן, כי כולם מסתכלים עליהם ברחוב והם פשוט מתוקים".