כמחצית מאוכלוסיית העולם כ-5 מיליארד איש צפויים לסבול מקוצר ראייה (myopia) עד 2050, בהשוואה ל-22% בלבד ב-2000 (1.5 מיליארד איש); כך עולה ממחקר אוסטרלי וסינגפורי חדש שפורסם בכתב העת Ophthalmology. קרוב למיליארד איש נוספים, 10% מאוכלוסיית העולם, יסבלו מקוצר ראייה חמור, המכונה High myopia, בהשוואה ל-163 מיליון ב-2000.
המשמעות היא, קובעים החוקרים, כי מספר האנשים שיימצאו בסיכון לאובדן ראייה בגלל קוצר ראייה חמור יזנק סך הכל פי שבעה ב-2000-2050 מה שיהפוך את קוצר הראייה לסיבה המובילה לעיוורון קבוע. בנוסף, הם כותבים, "לא רק שנראה יותר אנשים עם קוצר ראייה ב-2050, אלא שהם גם צפויים להיות מבוגרים יותר ורגישים יותר למחלות עיניים הקשורות בקוצר רואי". החוקרים ביססו את הערכותיהם על סקירה (מטה-אנליזה) של 145 מחקרים העוסקים בקוצר ראייה ומכסים סך הכל 2.1 מיליון משתתפים.
על אף שקוצר ראייה הוא תכונה תורשתית בעיקרה, החוקרים סבורים שהזינוק המטאורי הצפוי במספר האנשים שיסבלו מקוצר ראייה קשור דווקא בגורמים סביבתיים, "כמו שהייה מועטה מחוץ לבית ויותר זמן שאותו מעבירים בפעילויות משרדיות". גנטיקה, הם כותבים, "משחקת תפקיד בכל מה שקשור בקוצר ראייה אבל לא יכולה להסביר לבדה את השינויים מרחיקי הלכת במספר האנשים שיסבלו מבעיות ראייה בטווח זמן כה קצר". מערכות חינוך המעמידות דרישות גבוהות בפני תלמידים במדינות כמו סינגפור, קוריאה, טייוואן וסין ושימוש אינטנסיבי במכשור אלקטרוני בגיל צעיר תורמים גם הם לבעיית קוצר הרואי, לפי החוקרים.
המסקנה היא ששירותי בריאות ברחבי העולם צריכים להיערך לזינוק בשיעור האנשים הצפויים לסבול מקוצר ראייה ואף מעיוורון פוטנציאלי. "אנחנו צריכים לוודא שילדנו יעברו בדיקות עיניים תקופתיות, כך שניתן יהיה לנקוט אמצעים מניעתיים אם יתגלו אצלם בעיות ראייה", אמר אחד מכותבי המחקר, פרופ' קווין ניידון. "אחת האסטרטגיות היא בילוי יותר זמן בחוץ, ופחות בבית". הוא הוסיף כי: "התערבויות נוספות כוללות שימוש בעדשות מיוחדות של משקפיים ובעדשות מגע ותרופות, אבל נדרש עוד מחקר נדרש בכדי לוודא יעילותם של כלים אלה".