ניתוחים להסרת שקדים וניתוחים להסרת שקד שלישי הם בין הניתוחים הנפוצים ביותר בילדים בעולם. בחלל הלוע נמצאים שקדים לועיים (השקדים), ושקד לוע האף (המכונה שקד שלישי או אדנואיד). השקדים הם חלק ממערכת הלימפה המסייעת בפעילות החיסונית של הגוף, והם מסייעים בזיהוי זיהומים שחודרים דרך הפה והאף כדי שמערכת החיסון תוכל להגיב אליהם. לרוב, "השקד השלישי" קיים רק אצל ילדים ומתנוון בגילאים 8-10.
עם הזמן, השקדים מכל הסוגים עלולים להפוך למוגדלים או למודלקים ועשויים לדרוש הסרה כירורגית, בפרט כשהם מפריעים לנשימה או לבליעה, או כשיש בהם או בסביבתם דלקות חוזרות.
עוד בנושא:
פריט האמבטיה ששולח אלפי ילדים לחדר מיון מדי שנה
מילה מרופא: לשלוח לגן ילד עם חום? אתם תשלמו על זה ביוקר
הילד שלכם מדבר מספיק ברור?
איך מזהים שהילד זקוק לניתוח להסרת שקדים?
הורים שנוהגים לפטרל בלילה לחדר הילדים, בין אם כשמדובר בקטנטנים שצריך להאכיל ובין אם בילדים גדולים יותר כדי לוודא שהם מכוסים, יוכלו לזהות סימנים של הפרעה חסימתית לנשימה בשינה - אם הילד נוחר, לא ישן בנינוחות, זז הרבה בזמן השינה, או מפסיק לנשום לזמן קצר, מדובר באיתות לכך שכדאי להמשיך בירור אצל רופא המשפחה או הילדים או להגיע ישירות להערכה של רופא אף-אוזן-גרון. כאשר לא מדובר בילד הראשון בבית, להורים בדרך כלל יש יותר מודעות לכך.
במקרים בהם השקדים גורמים לדלקות חוזרות, רוב הסיכויים שרופא הילדים או המשפחה יפנה את הילד לרופא אף-אוזן-גרון לשם הערכה. כאשר השקדים מוגדלים עד כדי חסימה של דרכי הנשימה, לתשומת לב ההורים יש חשיבות רבה יותר.
זה המקום לציין, שלהפסקות נשימה בשינה שאינן מטופלות במשך זמן רב עלולות להיות השלכות בריאותיות ארוכות טווח כמו הפרעות קשב וריכוז, עיכובים והפרעות בהתפתחות וגם בגילאים מאוחרים יותר כמו יתר לחץ דם, השמנה, סוכרת, הפרעות מצב רוח, ואפילו הפרעות קצב לב ולכן, הפניה לגורם מוסמך היא חשובה ביותר.
כיצד ממשיכים בבירור?
תחילה ישמע הרופא את סיפור המעשה מפי ההורים; חשוב שהם יפרטו ככל הניתן במה הבחינו במהלך הלילות נטולי השינה שלהם. לאחר מכן הוא ישוחח עם הילד ויבדוק אותו. חשוב להדגיש שמראה השקדים או גודלם לבדם לא יקבעו את המשך הטיפול; ילדים עם שקדים מוגדלים מאוד שאינם נוחרים ואינם סובלים מהפסקות נשימה בשינה ימשיכו בשגרת חייהם ללא ניתוח, שכן מטרת הרפואה היא לעזור במה שמפריע למטופל. היום, בעידן הטלפונים החכמים, ניתן גם לצלם את הילד בשנתו ולשלוח לרופא כדי שידריך את ההורים כיצד להתקדם.
במידת הצורך, ובמיעוט המקרים, אם השיחה עם ההורה והילד, הבדיקה הגופנית וקטעי הווידאו המצולמים מהבית אינם מספיקים, או אם קיימים ספק או מקרה אנטומי חריג - יופנה הילד לבדיקה במעבדת שינה.
מתי מנתחים?
הגישה הרווחת כיום היא לנתח רק במקרים שבהם יש צורך חד משמעי. במקרים גבוליים יתבקשו הילדים לחזור לעיסוקיהם הרגילים ולבוא לאחר תקופה מסוימת לביקורת במרפאה; ייתכן שלאחר זמן מה השקד המוגדל יתנוון ומהילד תיחסכנה ההשלכות של הפסקות נשימה בשינה שאינן מטופלות. בנוסף קיימים היום טיפולים בתרופות שמכווצות במידה מסוימת את השקדים המוגדלים, אך לרוב אינן מהוות תחליף לניתוח.
כיצד מבוצע הניתוח?
עד לא מזמן היו רופאי אף-אוזן-גרון מבצעים ניתוחים כאלה בעיקר בשיטה המסורתית של חיתוך באמצעות מספריים או סכין חשמלית. ככל שביצעו יותר ויותר ניתוחים כאלה בשיטה המסורתית, הצטברו נתונים על סיבוך מדאיג של דימום לאחר הניתוח. קיים דימום מוקדם - בתוך 24 שעות מהניתוח, או מאוחר - כ-5-10 ימים לאחר הניתוח. בדימום מהסוג השני ילד היה יכול לעבור את הניתוח בשלום, להשתחרר לביתו, ולאחר מספר ימים לדמם, במקרים נדירים מאוד אפילו עד כדי דימום מסכן חיים. היום סבורים כי הדימום המאוחר הוא תוצאה של היפרדות הגלד לאחר הסרת הרקמה בגלל זיהום או התייבשות. בנוסף קיימים סיבוכים נפוצים יותר של כאב לוע במשך מספר ימים לאחר הניתוח ואפילו עד שבועיים, בחילות והקאות.
עם השנים החלו להשתמש בשיטות שמצמצמות את הסיבוכים. במקביל לביצוע כריתה חלקית של השקדים המפחיתה את הסיכון לדימום לאחר ניתוח. בנוסף, נכנסו לשימוש טכנולוגיות מתקדמות המאפשרות לילדים להחלים במהירות ולחזור לתפקוד הרבה יותר מהר. בשיטות החדשות כשילד שעובר ניתוח בבוקר מסוגל לאכול ולשתות כבר בערב של אותו יום.
שתי הטכנולוגיות המובילות בעולם הן שיטת הקובלציה ושיטת המיקרודברידר (microdebrider). בשיטת הקובלציה החלו להשתמש בשנות ה-90, עם זאת היא אינה מוכרת דיה בארץ לרוב הציבור, ובמסגרתה משתמשים באלקטרודה שמעבירה גלי רדיו אל מי מלח ויוצרת תווך שנקרא שדה פלזמה. שדה הפלזמה ממיס את רקמת השקד ומאדה אותה שכבה אחרי שכבה בצורה עדינה מאוד ואף "מלחים" את כלי הדם. זמן ממוצע של ניתוח כזה הוא כחצי שעה, וההחלמה מהירה מאוד.
בשיטת המיקרודברידר משתמשים במכשיר עם להב קטנטן בקצה שנע במהירות ומגלף בצורה עדינה את רקמת השקד כאשר חלקיקי הרקמה שגולפו נשאבים החוצה.
כיצד להכין את הילד לניתוח?
הילד יקבל מרופא האף-אוזן-גרון המנתח הסבר לגבי הניתוח בהתאם לגילו ולרמת ההבנה שלו. ראוי שמנתח שנפגש עם הילד במרפאה יפרט עד כמה שניתן על החוויה העתידה לבוא - ממועד ההליך וסדר היום ועד תיאור של "פיג'מת" בית החולים שהוא ילבש. אם הילד אינו רגוע, הוא יישאל על חששותיו על מנת שניתן יהיה להתייחס אליהם ולהפיגם; למשל, ילד שמפחד מכאב בעת הניתוח יקבל הסבר פשוט על הליך ההרדמה, וילד שמפחד מההרדמה ישמע מהמנתח שהוא ישמור עליו לאורך ה"שינה". הילדים מבינים שמדובר בטיפול כירורגי, אולם אם המילה "ניתוח" גורמת לחרדה ניתן להשתמש במונחים כמו "טיפול בהרדמה".
ומה קורה לאחר הניתוח?
נהוג לאשפז את הילדים להשגחה במהלך הלילה שלאחר הניתוח. אם הילד כאוב מאוד ואינו מסוגל לשתות נדרש עירוי נוזלים. מניסיונם של רופאי אף-אוזן-גרון רבים, לפעמים הילד שם לב שלמרות שכואב לו הוא מתפקד יפה וחוזר לעצמו, והדבר משנה את תפיסתו לגבי עולם הרפואה בכלל והניתוחים בפרט.
ד"ר משה חייצ'יק הוא רופא מומחה ביחידה לאף, אוזן גרון ילדים במרכז א.ר.ם אסותא