כשנולד תינוק ההורים עסוקים בלדאוג לו: שיינק טוב, שיאכל, שיישן, שיהיה לו נעים ושיהיה בריא. בשלב מסוים התינוק הקטן שלנו מתחיל להסתכל על הסובבים ולהגיב בחיוך לצלילים ולקולות שמפיקים לידו. לאט לאט הילד מתחיל להפיק צלילים לבד, למלמל, וכעבור זמן קצר - מופיעה לה מילה ראשונה.
מילה נחשבת כהפקה קולית שהתינוק מפיק על מנת להשיג דבר מה, ולא בהרכח למילה מלאה. לדוגמה: אם הילד מצביע למעלה ואומר "או" (אור) זו נחשבת מילה. אם הילד רואה תמונה של כלב ואומר "א" (a)- כשהכוונה ל "אהו" שהכלב נובח - זו מילה. לאחר שההורים זיהו מילים הראשונות הם ישימו לב שהילד מתחיל להפיק יותר ויותר מילים, לרוב מילים אלו אינן שלמות ותקינות כמו בשפת המבוגרים, אך אלו מילים המעבירות את מה שהילד רואה או רוצה. הקושי להגות מילים שלמות נובע מכך שלפעוט קשה לארגן את אברי ההיגוי ואת רצף הצלילים על מנת להפיק את המילה. עם הזמן שחולף אנו שומעים יותר ויותר מילים תקינות וברורות ואז מופיעים המשפטים.
צלילי ילדות
הרבה הורים שמים לבם לכך שילדם אינו הוגה צליל מסוים. בהתחלה זה נחמד, חביב ומצחיק, וכל המשפחה מדברת כמוהו. אך ככל שחולף הזמן ההורים חשים אי נוחות לגבי השיבוש ועולה השאלה האם ללמד אותו לבד כיצד להגיד את הצליל?, האם צריך לפנות לקלינאית תקשורת להדרכה? או אולי לתת להניח לו ולקוות שבסופו של דבר הוא ילמד להגות את הצליל כמו כולם? שאלות אלו מלוות הורים רבים במהלך התפתחות הדיבור של ילדיהם.
חשוב לדעת שבכל שפה רכישת הצלילים מתקיימת בקצב שונה, בעברית, אנו מתייחסים לגילאים הבאים כמשמעותיים ברכישת הצלילים:
גיל 3
בגיל שלוש אנו מצפים שהילד יצליח להגות את הצלילים הבאים: ב'- B , פ'-P, מ'-M. בנוסף לכך יש לשים לב להגיית התנועות (בעברית זה הניקוד שלנו לאותיות) א-a, או-o, או-U, אי-i, א-e.
כל הצלילים הללו נרכשים כבר בגיל שנתיים, אך בגיל שלוש אנו מתייחסים לחוסר רכישה כאל סיבה להתחלת טיפול. נצפה לשמוע מילים שיש בהם ב'- בלון ושה- פ' תקינה- פרה, וכן גם לגבי הצלילים: שהילד יצליח להגות אש- esh ולא יגיד ash, או יגיד ביל- bil ולא יגיד bal.
גיל 4
עד גיל זה צריך הילד להצליח להגות את רוב הצלילים בשפה: ח', ר', ל, ק', ג', ד',ת'/ט', נ'. כמובן בנוסף לצלילים שנרכשו מוקדם יותר.
גיל 6
הרבה ילדים בגיל הגן משבשים ומחליפים את האותיות השורקות ומצב זה תקין לגמרי. מגיל שש והלאה הילד צריך לרכוש את הפקת האותיות השורקות: ש', ס', ז', צ'.
מה עושים אם יש עיכוב?
בכל שלב שמזהים שילד לא אומר צליל מסוים והוא עבר את גיל הרכישה, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע - קלינאי תקשורת. פעמים רבות כבר בטלפון אפשר להבין אם הילד זקוק לעזרה מקצועית או שהוא נמצא כבר בשלבי הרכישה ועל כן אין צורך להתחיל מפגשים קבועים.
קלינאי תקשורת רבים לא ממהרים לטפל בילדים המשבשים את השורקות לפני כיתה א'. הסיבה לכך היא שכאשר הילד לומד לקרוא הוא מקפיד יותר על ההגייה ולומד את ההגייה הנכונה לבד. בנוסף לכך, לפעמים פגישת הדרכה להורים ולילד גורמת לילד לפריצה קדימה וללמידה עצמאית של הצליל השגוי.
יש לזכור שלכל ילד יש את קצב הרכישה שלו שנקבע על פי היכולות שלו ועל פי השיבוש שקיים אצלו בדיבור, רצוי לא להשוות בין הילדים. חשוב להיות ערניים לתחושות של ילדכם, אם הילד מתוסכל, נמנע מדיבור עקב השיבוש או כועס כאשר לא מבינים אותו במקרה כגון זה מומלץ לפנות לקלינאי תקשורת גם לפני זמן הרכישה התקין על מנת להתייעץ כיצד לעזור לילד ולהפחית את התסכול.
הדברים שאסור לכם לעשות
1. אל תחקו את הילד. אימרו את המילה בצורתה הנכונה, אך אל תדרשו ממנו להגיד אחריכם. לדוגמה, הילד אומר: "פה" (פרה) ואנו ההורים אומרים: " נכון, זו פרה".
2. אל תצחקו על השיבוש שלו. מצב זה יכול לגרום לו להימנעות מדיבור.
3. אל תלחצו: לא לומר - "תגיד נכון", "תחזור אחרי", "תתאמץ" וכדומה. כל הערות הללו מעלות למודעות של הילד את השיבוש, אך אינן נותנות לו כלים לתיקון.
4. אל תלמדו את הילד להגות נכון: יש הורים "המלמדים" את ילדם כיצד להגות נכון - במקרים הקלים הילד רוכש את ההגייה הנכונה, אך במקרים רבים הילד מתחיל להגות בצורה משובשת יותר, דבר הגורם לקושי עתידי בלמידה. ילדים רבים מגיעים לטיפול ואומרים: "ניסיתי ואני לא יכול להגות נכון". מצב זה מקשה על לימוד הילד הגייה נכונה. חזרו על המילה בצורה הנכונה בלי לדרוש ממנו להקשיב או להגיד כמוכם.
נורות אדומות שכדאי להכיר
1. אם הילד משבש כמה צלילים רצוי להתייעץ עם קלינאית תקשורת גם לפני שהילד הגיע לגיל רכישת הצלילים.
2. אם הילד אינו מובן לסובבים, מדבר בצורה המקשה על אדם זר להבינו (ג'יבריש), מומלץ כבר בגיל צעיר יותר להתייעץ עם קלינאית תקשורת.
3. אם הילד לפעמים אומר את המילה נכון ולפעמים לא ויש בעיקר החלפות בין הצלילים, כגון: פטיש- טפיש, מטפל- מפטל וכדומה, מומלץ לפנות להתייעצות עם קלינאית תקשורת, קושי זה אינו לקות בדיבור, אך הוא מחשיד ללקות שפתית ועל כן יש צורך בהתייחסות של איש מקצוע.
זכרו, שיבושי דיבור יכולים להיות קלים לתיקון ושיפור, אך יש מקרים בהם הטיפול אורך זמן רב. קופות החולים מפנות לטיפול קלינאית תקשורת ואפשר וצריך להשתמש באנשי המקצוע של הקופה. פעמים רבות כמה פגישות הדרכה עם קלינאית תקשורת יכולות לפתור את הבעיה במהירות.
עדנה אתרוג היא קלינאית תקשורת, מנחת סדנאות להורים ואנשי מקצוע ומפתחת שיטת "תקשורת דרך משחקים"