להנקה יש יתרונות בריאותיים רבים, לא מעט מהם התגלו בשנים האחרונות בעקבות מחקרים שעקבו אחר תינוקות לתוך שנות החיים הראשונות ומעבר להן. מחקר אחד כזה מפרסם את ממצאיו כעת ומסמן יתרון בריאותי מפתיע שקשור בהנקה.
במחקר גילו החוקרים שתינוקות שינקו חלב אם נמצאו כבעלי לחץ דם נמוך יותר כפעוטות, ומה שמעניין במיוחד הוא שגם תינוקות שינקו במשך ימים ספורים בלבד נהנו מהיתרון הבריאותי הזה מספר שנים לאחר מכן. לדברי החוקרים, היתרון הזה בתחילת החיים עשוי ללוות את הילדים גם בבגרותם ולתרום לבריאות הלב וכלי הדם שלהם גם כמבוגרים.
מחקרים כבר הראו שגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם, בהם לחץ דם גבוה, עלולים להופיע כבר בילדות. ואילו מחקרים אחרים כבר ביססו את הקשר בין הנקה ובין סיכון מופחת למחלות קרדיו-וסקולריות בבגרות. אולם, מה שלא היה ידוע הוא כמה זמן צריך להניק כדי לספק לילד את היתרון הבריאותי הזה, וזה בדיוק מה שבדקו החוקרים במחקר החדש, שפורסם בכתב העת Journal of the American Heart Association.
"זה המחקר הראשון שמנסה לאמוד את הקשר בין הנקה בימים הראשונים לאחר הלידה ובין לחץ דם בשנות הילדות המוקדמות", אמרה ד"ר קוזטה מיליקו, מאוניברסיטת מקמאסטר בקנדה, והחוקרת הקלינית הבכירה במחקר העוקבה. "פעוטות שינקו אפילו כמות קטנה של חלב האם הראשוני, המכונה קולוסטרום, היו בעלי לחץ דם נמוך יותר בגיל 3 שנים, ללא קשר לכמה זמן המשיכו לינוק לאחר מכן או אם ניזונו גם מתמ"ל".
הסוד הוא בקולוסטרום
קולוסטרום, חלב האם הראשון שמופרש בסמוך ללידה, ידוע כבעל יתרונות בריאותיים רבים ובין השאר הוא מכיל גורמי גדילה, תרכובות חיסוניות ותאי גזע - כולם מועילים ביותר לבריאותם של תינוקות ומצויים אך ורק בחלב אם אנושי.
עוד בוואלה!
במחקרם התבססו החוקרים על נתונים ממחקר העוקבה הקנדי הגדול המכונה CHILD שבו השתתפו יותר מ-3,000 ילדים. החוקרים השתמשו בנתונים שנאספו בין השנים 2009-2012, אך המחקר נמשך גם היום ומוסיף לעקוב אחר בריאותם של הילדים המשתתפים בו כדי להבין כיצד חוויות חיים מוקדמות מעצבות ומשפיעות על הבריאות. החוקרים נעזרו במידע על הזנת התינוקות שנמצא ברשומות בתי החולים שבהם הם נולדו וכן על דיווח של הוריהם של 2,400 מהילדים בעזרת שאלונים שעליהם השיבו.
98 אחוזים מהילדים במחקר ינקו למשך זמן מסויים, בהם גם 4 אחוזים שזכו ל"הנקה מוקדמת ומוגבלת" מה שהוגדר על ידי החוקרים כהנקות ספורות במהלך השהות בבית החולים לאחר הלידה בלבד. רק שני אחוזים מהילדים במחקר לא ינקו כלל. מבין הילדים שכן ינקו - 78 אחוזים ינקו למשך תקופה של חצי שנה או יותר, ו-62 אחוזים ניזונו מהנקה בלעדית למשך 3 חודשים לפחות.
בבדיקות שנערכו להם בגיל 3 נמצא כי הילדים שלא ינקו מעולם היו בעלי לחץ דם גבוה יותר (ממוצע של 103/60) מאשר לילדים שינקו למשך תקופה כלשהי (ממוצע של 99/58). גם בקרב הילדים שקיבלו הנקה מוגבלת בלבד, רק בזמן האשפוז לאחר הלידה, ממוצע לחץ הדם היה נמוך יותר (99/57). כמו כן, מצאו החוקרים שלחץ הדם של תינוקות שינקו היה נמוך יותר ללא קשר ל-BMI שלהם בגיל 3 וגם גורמים כמו חברתיים, בריאותיים ובחירות אורח חיים של האם לא השפיעו על כך.
"היתרונות הבריאותיים של הנקה בלעדית וארוכת טווח מתועדים היטב ומגובים במחקרים, וניתן למנות כדוגמה סיכון מופחת למחלות נשימתיות, מחלות שלשול בינקות וגם מצבים כרוניים כמו אסתמה והשמנת יתר בהמשך החיים. מה שהמחקר שלנו מצביע עליו הוא שבכל הקשור להשפעות קרדיו-וסקולריות כמו לחץ דם למשל, גם להנקה למשך תקופה קצרצרה יש יתרון", אמרה ד"ר מייגן אזאד, אחת החוקרות הבכירות במחקר.
אזאד הוסיפה כי "הממצאים שלנו מצביעים על כך שהקולוסטרום הוא רכיב קריטי בעיצובם של תהליכים התפתחותיים בתקופה שלאחר הלידה. לכן, לצד עידוד הנקה לטווח ארוך, חשוב להבין ולהדגיש גם ש'כל טיפה משפיעה', במיוחד בימי חייו הראשונים של התינוק". לדבריה, חשוב במיוחד שבתי החולים יאפשרו ליולדות גישה לייעוץ הנקה מיד לאחר הלידה ולא ישחררו אותן לביתם מוקדם מדי. החיסכון קצר הטווח במימון אשפוז ממושך יותר ליולדות ותקנים של יועצות הנקה מוסמכות, הוא קטן יותר ממה שניתן יהיה לחסוך על טיפול רפואי למחלות לב וכלי דם בעתיד.