נזקי הקורונה: ההשלכות הפיזיות והנפשיות של השמנת ילדים ונוער

במשך שנה שלמה היו המסגרות החינוכיות בארץ סגורות בעיקרן. שלושה סגרים ומגבלות שהוטלו על מערכת החינוך גם ביניהם, השאירו רבים מהילדים ובני הנוער הישראלים בבית לאורך רוב השנה האחרונה. גם מעבר לים, על אף שבמדינות רבות התאמצו להשאיר את מערכת החינוך פתוחה, לא הייתה זו שנה של לימודים סדירים, בלשון המעטה, וההשלכות על הילדים ניכרות בכל רחבי העולם.
על פי הערכות המומחים, נרשמה השנה עלייה של כ-7 עד 15 אחוזים במשקלם של בני נוער עד גיל 18.

לצד נתון זה, נרשמה השנה עלייה באבחון של סכרת נעורים וסכרת מסוג 2 בקרב ילדים ובני נוער, וכן עלייה במספר הבקשות של בני נוער לביצוע ניתוחים בריאטריים (ניתוחי קיצור קיבה).

השנה האחרונה סיפקה מגוון רחב של סיבות להשמנה בקרב ילדים ובני נוער. רובה המוחלט של השנה עבר על הילדים ובני הנוער בישיבה בבית, מול הטלוויזיה, המחשב ושאר המסכים. ללא מסגרת לימודית מסודרת, על הפעילויות השונות ושיעורי הספורט המובנים שהיא מספקת, עברו רבים מהתלמידים את השנה עם פעילות גופנית מינימלית.

לצד מיעוט הפעילות הגופנית, רבים מהמומחים מקשרים את ההשמנה שנרשמה השנה בקרב ילדים ובני נוער לאכילה רגשית, הנובעת מחוסר המעש שנוצר בשל סגירת המסגרות החינוכיות ומהשעמום שבא עמו. גם תחושת החרדה וחוסר הודאות הכללית, לצד היחשפות הילדים לדאגות הכלכליות של הוריהם הם גורמים לאכילה רגשית מוגברת.

לצד העלייה בנתוני ההשמנה והסוכרת, ניתן להצביע בבירור על עלייה בתסמינים חרדתיים ודיכאוניים בקרב ילדים ונוער בשנה האחרונה. תסמינים אלו כוללים, בין היתר:

• ירידה בביטחון העצמי
• ירידה בהערכה העצמית
• הסתגרות והתבודדות חברתית
• קשיי הירדמות
• שינה לא רציפה
• ירידה במצב הרוח/ שינויים במצב הרוח לאורך היום
• סף תסכול וגירוי נמוכים
• התפרצויות
• רוגז ועצבנות
• הימנעות מהרשתות החברתיות
• נטייה "להסתתר" תחת בגדים גדולים ורחבים

אצל חלק מהילדים ובני הנוער, החרדה והדיכאון הם תוצאת לוואי של העלייה במשקל, ואילו אצל אחרים התפתחו תחושות של חרדה ודיכאון במהלך השנה המאתגרת, ובעקבותיהם חלה העלייה במשקל. כך או כך, ההיבטים הנפשיים המורכבים והשמנת היתר כרוכים זה בזה.

על אף הקושי של השגרה הביתית הממושכת, ייתכן כי היעדר המסגרות סיפק לחלק מהילדים ובני הנוער אשליית הגנה מסוימת. עם החזרה ללימודים ולהתמודדות החברתית, ניתן לצפות לאתגרים חדשים בהתמודדותם של הילדים, אך אין ספק כי החזרה לשגרה היא מבורכת ויש לצפות כי בעקבותיה גם המשקל יחזור בהדרגה לקדמותו.

במקרים רבים, הן לצורך תמיכה בתהליך החזרה לשגרה, הן על מנת לתת מענה רגשי ונפשי והן על מנת לסייע לילדים ולבני הנוער "להיגמל" מהרגלי האכילה הרגשית, מומלץ לפנות לליווי ולטיפול של אנשי מקצוע מתאימים.

ראשית, יעבור הילד תהליך של אבחון על מנת לבודד את מקור העלייה במשקל - האם אכן מדובר באכילה רגשית או שמא ישנו מקור גופני לבעיה. לאחר בדיקה של רופא ילדים ואנדוקרינולוג ואבחון פסיכולוגי מתאים לאיתור גורמים נפשיים לעלייה במשקל, מומלץ להתחיל בתהליך טיפולי המורכב ממספר תחומים: ייעוץ דיאטני, טיפול רגשי פסיכולוגי, מעקב של רופא ילדים אחרי נתוני לחץ דם, דופק, רמות סוכר וכדומה, ובמקרה הצורך גם טיפול פסיכיאטרי נוגד חרדה ודיכאון.

יש לציין כי במקרים בהם ישנה השמנת יתר גבוהה ובן הנוער מעוניין בניתוח בריאטרי, יידרש אישור פסיכיאטרי על פי חוק. לצורך קבלת האישור ייבחן המבנה הנפשי של הנער או הנערה, ציפיותיהם מהתהליך הניתוחי, תגובתם הצפויה לכישלון או הצלחה של הניתוח, מידת החרדה מהניתוח ועוד.

לילדים ולבני הנוער הסובלים מעודף משקל וכן להוריהם, מומלץ לזכור כי כל יום הוא הזדמנות חדשה להתחיל טיפול ולהתמודד עם המצב. אל תחששו לומר שאתם או ילדיכם זקוקים לעזרה מקצועית, ואל תחששו לפנות לטיפול.

זכרו כי מדובר בבעיה כלל עולמית. זה אמנם לא מקל על ההתמודדות האישית שלכם, אבל משמעות הדבר היא שהטיפול בבעיה הולך ומתפתח כל הזמן. שיטות טיפול חדשות, אמצעים מתקדמים, תאוריות ומחקרים חדשניים מתפרסמים באופן שוטף, כך שאין כל סיבה לאבד תקווה. המשפט המוכר "נער שמן יהפוך למבוגר שמן" אינו צריך לרפות את ידיכם. זו אמירה שמתארת את הסיכון שבהשמנה אבל היא לא בהכרח נכונה, במקרים רבים מדובר במצב הפיך ויש היום שפע של פתרונות. זיהוי שורש הבעיה והתמדה בטיפול מול כל אנשי המקצוע יובילו לשינוי.

ד"ר מיכאל ינקו הוא פסיכיאטר מומחה לילד ולמתבגר