מעין אדם חשפה שבתה סבלה מהמצב הרפואי הזה. מה זה בעצם אומר?

החשיפה לביטוי "לשון קשורה" מתרחשת ברוב המקרים כאשר אתם, או קרוביכם, נהיים הורים. ממש כפי שקרה למעיין אדם שחשפה אתמול (רביעי) כי בתה, תבור, נולדה עם התופעה הזו. ולמרות זאת מדובר בתופעה שכיחה: 34.6 אחוזים מהילודים סובלים מלשון קשורה ועד כ-50 אחוזים מהילדים בגיל בית ספר מטופלים בבעיות הנובעות מהפרעות תפקודיות בלשון.

לשון קשורה היא לשון המחוברת לרצפת הפה על ידי מיתר שנקרא בלעז פרנום (Frenum). אבל זו רק חלק מהבעיה. הלשון התת-תפקודית היא התופעה היותר נרחבת, ולמרבה הצער במקרים רבים היא אינה מאובחנת בזמן. לשון תת תפקודית היא לשון שהתנועתיות שלה פגועה, או שהכוח שלה לא רגיל. זה גם יכול להיות שילוב של שני הדברים. כתוצאה מכך נפגעת תפקודה של הלשון, אבל עם אבחון נכון על ידי מטפלים המתמחים בנושא ועם טיפול פשוט בתחילת חיי התינוק, ניתן לטפל בה.

לשון תת-תפקודית שאינה מטופלת בגיל הינקות עלולה לגרום להפרעה בתפקודי גוף כמו בעיות בהנקה, אכילה מבקבוק (נזילת חלב מהפה), לעיסה, בליעה, דלקות אוזניים חוזרות ועד פתולוגיות עתידיות כמו בעיות נשימה, בעיות בשינה ועד דום נשימה בשינה, ריפלוקס, הגייה לקויה, בעיות אורתודנטיות קשות.

כיום אין מודעות מספקת לחשיבות ולהשפעה של תפקוד הלשון על הבריאות העתידית ואיכות החיים שלנו. תנועתיות נכונה של הלשון חיונית להתפתחות תינוקות ולתפקודי גוף חיוניים יומיומיים שלהם בעתיד, כילדים וכמבוגרים.

ללשון תפקיד חיוני בעיצוב הלוע ומבנה הלסת כבר בשלב העוברי ובתקופה הראשונה לחיי התינוק, בה רקמות העצם עדיין רכות וניתנות לעיצוב התקין. בגיל מאוחר יותר ללשון כבר אין את היכולת לבצע תפקיד זה באופן עצמוני. כלומר, ככל שנקדים את הטיפול הוא יהיה אפקטיבי יותר וגם משמעותי יותר לחייו של התינוק, שלא לדבר על כך שהטיפול בשלב הזה מאוד פשוט ונוח בדרך כלל.

ליועצת הנקה תפקיד קריטי לאחר הלידה. יש לה את המיומנות והיא תהיה הראשונה לאבחן את התופעה (כאב בהנקה, חוסר עלייה במשקל). לאחר האבחון, תנחה היועצת את האמא להתחיל לבצע תרגילים לשיפור תנועתיות הלשון ובמידת הצורך היא תפנה לטיפול אצל רופא מומחה לעניין. זה יכול להיות רופא שיניים לילדים, או רופא אף אוזן גרון. קל לפספס את המקרים שאינם מובהקים והמקרים האלה לא חולפים מעצמם בהמשך החיים.

קיים גם מצב בו נדרשת התערבות רופא לשחרור הלשון. הליך זה כולל חתך שעושים ברקמת החיבור שמתחת ללשון, לפעמים גם בשפה. לפני הליך כזה חשוב לתרגל את התנועתיות של הלשון כדי לשפר אותה, וזאת על פי הוראות רופא מומחה. תרגול אחרי התרת לשון מונע איחוי מחדש של רקמת החיבור הזאת וכך גם חוסך פרוצדורה חוזרת שמתרחשת ב-30 אחוזים מהמקרים של התרת לשון בהם לא התבצע תרגול.

עד היום המטפלים נאלצו לבקש מההורים לתרגל את הלשון על ידי החדרת שתי אצבעות (של הורה), או מכשירים לא נעימים, לא ישימים וכואבים אחרים אל מתחת ללשון, כדי להרים ולהוריד אותה וכך ליצור תנועתיות. ברוב המקרים ההורים היו נרתעים ומוותרים על השלב הזה וכך באופן מעשי הילד לא קיבל את הטיפול המלא הנדרש, והתוצאות היו בהתאם. אבל יותר מזה, במקרים מסוימים בגלל חוסר הישימות של התרגול, מטפלים ורופאים אפילו ויתרו על השלב הזה. היום יש מכשיר חדש קטן ופשוט בשם Liper Device, שמתלבש על אצבע ההורה ואתו מבצעים בצורה פשוטה ונוחה את התרגילים הפשוטים והקצרים הנדרשים לטיפול.

באיכילוב, היכן שאדם ילדה, קיים מרכז רב-תחומי למחקר וטיפול בלשון תת-תפקודית. ולמרות זאת, קיים עדיין חוסר מודעות לתסמינים מסוימים הקשורים לנושא, שבגללה הורים שומעים אמירות כמו "זה יעבור", "די להיות היסטריים מכל שטות" וכדומה. צריך לזכור, שההשפעה של לשון קשורה לא מסתכמת בבעיות הנקה, אלא עלולה להשפיע על החיים הבוגרים - ושם זה מתחיל להיות מסובך יותר.

חשוב שהורים יתנו יותר תשומת לב לתסמינים של לשון תת-תפקודית, כמו תינוקות שבוכים הרבה או שאינם עולים מספיק במשקל, אימהות שסובלות מכאב בהנקה, צקצוקים בעת ההנקה, יתר גזים לאחר האוכל, תינוקות שנרדמים מהר יחסית בעת האכילה/הנקה, כאלה שהאוכל מהבקבוק נוזל להם מהפה, תינוקות שנושמים מהפה (פה פתוח) בעיקר בזמן השינה. כל אלה תמרורים שהורםים ורופאים חייבים לשים לב אליהם. לגישה שלפיה אפשר לתת לתינוק לבכות כי "זה בריא" - אין מקום.

ד"ר אייל בוצר, מומחה ללשון קשורה ותת-תפקודית, מנהל מרפאת שיניים לפעוטות ילדים ונוער והמרכז למחקר וטיפול בלשון קשורה במרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב), מייסד שותף וחבר מועצת המנהלים של IATP הארגון המקצועי הבינ"ל ללשון קשורה ותת-תפקודית.