שבץ הוא אירוע רפואי חמור ופתאומי, ומחקר חדש שופך אור מסקרן במיוחד על גורמים מיידיים שעשויים להשפיע על הסיכוי להתרחשותו. על פי ממצאי המחקר, 1 מכל 11 מקרי שבץ מתרחש בטווח של שעה בלבד לאחר שהחולה חווה תגובה רגשית של כעס או עצב. בנוסף, גילו החוקרים שגם למאמץ גופני עלולה להיות השפעה על הסיכוי לשבץ - 1 מכל 20 אנשים שעברו שבץ עסק בפעילות גופנית מאומצת זמן קצר לפני שלקה בו.
המחקר, שהתפרסם בכתב העת European Heart Journal, נערך באוניברסיטה הלאומית של אירלנד (NUI) במסגרת פרוייקט מחקר רחב היקף בשם INTERSTROKE שכולל נתונים על 13,462 מקרי שבץ חמורים מ-32 מדינות. שבץ הוא אחת הסיבות המובילות בכל העולם למוות וכן לנכויות. רוב המחקרים עד כה התמקדו בגילוי גורמי סיכון ארוכי טווח, כמו השמנת יתר ואורח חיים יושבני, בעוד שהמחקר הנוכחי בחר להתמקד בגורמי אקוטיים שיכולים לנבא את הסיכוי לשבץ או אפילו להוות טריגר להתרחשותו.
"מניעת שבץ נמצאת גבוה בסדרי העדיפויות של רופאים, ולמרות ההתקדמות ברפואה, עדיין קשה לחזות מתי יתרחש שבץ. מחקרים רבים בחנו את החשיפה לגורמי סיכון בטווח הבינוני-ארוך, כמו יתר לחץ דם, השמנה או עישון. בעוד שהמחקר שלנו ביקש לבחון חשיפות אקוטיות וקצרות טווח, שעלולות להוות טריגר לשבץ", אמר פרופ' אנדרו סמית', אחד ממובילי המחקר האירי ומרצה לאפידמיולוגיה קלינית ב-NUI, בהודעה לעיתונות עם פרסום ממצאי המחקר.
החוקרים התמקדו בעיקר במקרים של שבץ איסכמי, שהוא הסוג הנפוץ ביותר של שבץ. שבץ איסכמי מתרחש כאשר קריש דם חוסם או מצר את כלי הדם המספקים דם למוח. בנוסף החוקרים בחנו גם כמה מקרים של שבץ שנגרם בשל דימום מוחי, שהוא סוג פחות נפוץ של שבץ, אך נחשב לחמור למדי.
"בדקנו שני טריגרים שונים. המחקר שלנו גילה שכעס או טלטלה רגשית מובילים לעלייה של כ-30 אחוזים בסיכון לשבץ במהלך השעה שלאחר מכן - והסיכון גדול יותר בקרב חולים ללא היסטוריה של דיכאון מאובחן. סיכון גבוה יותר אותר גם עבור חולים עם רמת השכלה נמוכה יותר", פירט פרופ' סמית'. "עוד גילינו שמאמץ פיזי ניכר היה קשור בעלייה של כ-60 אחוזים בסיכון להתרחשות שבץ עקב דימום מוחי, במהלך השעה שלאחר המאמץ הגופני. סיכון זה היה גדול יותר עבור נשים, וקטן יותר עבור כל מי שה-BMI שלו תקין", הוסיף סמית'. עוד בדקו החוקרים ומצאו ששילוב של מאמץ גופני וכעס לא הגדיל עוד יותר את הסיכון לשבץ.
אל תפספס
ההבדל בין מאמץ לפעילות גופנית
החוקרים חידדו שישנו הבדל משמעותי בין מאמץ גופני חד פעמי - כמו למשל לסחוב דבר מה כבד במעלה גרם מדרגות - ובין שמירה על פעילות גופנית שגרתית.
"המסר שלנו לכולם הוא לשמור על בריאות פיזית ונפשית בכל גיל. אבל עבור חלק מהאנשים ייתכן שמומלץ לנסות ולהימנע ממאמץ פיזי כבד, במיוחד אם יש להם גורמי סיכון קרדיו-וסקולריים אחרים, ובמקביל עליהם לאמץ אורח חיים בריא שכולל פעילות גופנית מתונה כעניין של שגרה", אמרה ד"ר מישל קנאוואן, שותפתו של פרופ' סמית' למחקר זה ורופאה המתמחה בטיפול בשבץ בבית החולים האוניברסיטאי בגאלוואי, אירלנד.
המחקר נוכחי מאיר זרקור על ההשפעה הגדולה שיכולה להיות למצב הנפשי שלנו על הבריאות הפיזית ועל השלכות רפואיות. רוב האנשים יחוו מצבים של כעס או תסכול מעת לעת, ומחקרים כמו זה מזכירים לנו עד כמה חשוב שנדע לתעדף את הבריאות הנפשית והרוגע שלנו.