פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עדיין מטלטל? כך תתיידדו עם הכעס שלכם

      הרבה אנשים מחפשים דרכים להעלים את הכעס, מעין פתרון קסם. אבל למרבה המזל - אין כזה בנמצא. הכעס יכול ללמד אתכם הרבה מאוד על עצמכם, אם רק תהיו מוכנים להקשיב לו באמת. הנה כמה דרכים לחיות עם הכעס בשלום

      כעס (ShutterStock)
      מאחורי הכעס כמעט תמיד יש רגש אחר ש"מתדלק" אותו. אגרופים על שולחן (צילום: shutterstock)

      לפעמים קל להרגיש שכעס משתלט עלינו, כאילו אנחנו נחטפים על ידי רגש מתפרץ וחוזרים רק כעבור זמן מה, רגועים ושלווים יותר. כעס הוא אחד מהרגשות הבולטים, ויש לו ככל הנראה תפקיד הישרדותי חשוב. הוא רגש עתיק, ויש לו רק שני מצבים - מופעל או לא. אבל ברגע שנלחץ ההדק, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במערבולת רגשית עמוסת רעש ולהחמיץ את הפרטים הקטנים יותר שמהם מורכב הכעס, את המורכבות של האנושיות שלנו. לעיתים ההדק נלחץ והכעס מופעל בגלל אירוע טריוויאלי, לעיתים הוא נבנה לאורך זמן ואז מתפרץ, ולפעמים הוא תגובה פרופורציונלית. הוא מפחית את היכולת שלנו להרגיש אמפתיה והוא גורם לנו לרצות לשרוד, להתחבא, לפגוע, להכאיב או להאשים.

      עוד במדעי ההתנהגות:
      קובי מרימי שר על Home, אבל מה הופך מקום לבית?
      האם אתם באמת בני חורין?
      האם חילוקי דעות פוליטיים הורסים את הזוגיות?

      כעס יכול להניע אותנו למעשים נוראיים, אבל הוא יכול גם להיות כח חיובי, והוא יכול להתבטא באופן הרסני או באופן בריא. הוא מניע רוצחים ומתעללים, אבל הוא מניע גם מחאה חיובית ואפילו פילנתרופים. לכעס אין מוניטין מוצלח במיוחד, וקל לנו מאוד להתמקד בתהנהגויות ה"רעות" שכעס גורם להן - איבוד שליטה, ביריונות, ביקורתיות וציניות. אבל כעס הוא רגש, הוא לא התנהגות. ומאחורי הכעס כמעט תמיד ישנו רגש אחר ש"מתדלק" אותו, רגש שקשה לנו לזהות או קשה לנו להודות בקיומו - אז הוא מתבטא בצורת כעס.

      הפגנה אופוזיציה במוזיאון תל אביב, מאי 2019 (אתר רשמי , ראובן קסטרו)
      לפעמים הכעס מניע פעולות חיוביות. הפגנת האופוזיציה בשבת האחרונה (צילום: ראובן קסטרו)

      הרבה אנשים מחפשים דרך להעלים את הכעס, מעין פתרון קסם. למרבה הצער - וגם המזל - אין כזה בנמצא. למרבה המזל כי כעס יכול ללמד אותנו הרבה על עצמנו, אם רק נהיה מוכנים להקשיב לו ולהסתכל עליו. במקום לנסות לסלק אותו, החקירה של הכעס יכולה לספק לנו מידע אודות איך האופן שבו אנחנו תופסים את העולם ולשפוך אור על מי אנחנו. בחלק מהפעמים האור הזה לא כל כך חיובי, ולכן אנחנו מנסים להימנע מכך באופן אינסטקנטיבי. כעס הוא חלק טבעי מהחיים, חלק מהאנושיות שלנו. וניסיון להתעלם מכך לא יעלים את הכעס, במקום זאת זה עלול ליצור בושה, פחד, וכעס גדול והרסני יותר.

      כשאנחנו כועסים, מאוד קל לנו להאשים אחרים בכך, אבל לקיחת אחריות על הכעס שלנו היא תהליך חיוני של התגברות עליו. אם אתם כועסים, הנה כמה דברים שיכולים לעזור לכם לשנות את מערכת היחסים שלכם עם הכעס שלכם, להפוך אותו לקצת יותר חבר וקצת פחות אויב, ולשכך אותו מעט.

      1. אל תכעסו (על עצמכם) שאתם כועסים

      כעס נתפס לעיתים כרגש "רע", לא לגיטימי, מה שמוביל אותנו הרבה פעמים להגיד לעצמנו שאנחנו לא צריכים לכעוס, כי לימדו אותנו שלכעוס זה רע וכי החברה מוקיעה את הרגש הזה. אבל מה לעשות שזה מה שאנחנו מרגישים? התוצאה של ההתנגשות הזו בין הרגש לבין האמונה אודותיו מסתכמת בכך שאנחנו כועסים על עצמנו שאנחנו כועסים. תזכירו לעצמכם שזה מותר וזה בסדר לכעוס, ואל תכעסו על עצמכם בגלל זה. זה הדרך היחידה לשבור את המעגל הרעיל הזה.

      2. בדיקת מציאות

      כעס הוא רגש משני (כזה שמאחוריו יש רגש אחר שאנחנו מתקשים איתו), שחלק מהתפקיד שלו הוא להגיד לנו שמשהו לא בסדר, ובהרבה מקרים הוא מבוסס על תפיסה ולא על מציאות. דמיינו למשל, שקבעתם עם חבר או חברה (או קולגה, או אמא שלכם) פגישה, והם מאחרים. ואתם כועסים. מה שמסתתר מאחורי הכעס במקרה הזה יכול להיות למשל תחושה שהם מזלזלים בכם ובזמן שלכם, ולכן מרשים לעצמם לאחר בנונשלטיות. אבל התחושה הזו לא בהכרח מבוססת על מציאות - אמנם אתם מרגישים זלזול, אבל יכול להיות שהם תקועים בדרך כי היתה תאונה למשל. אבל עד שהם מגיעים, הכעס שלכם כבר מתודלק ואתם מוכנים להיכנס בהם על פשע נגד האנושות. לפני שאתם עושים את זה, תעשו עצירה קטנה ותשאלו את עצמכם האם יש סיבה ממשית שאותו אדם לא יכבד אתכם? בחנו את מה שאתם מרגישים ונסו לחשוב אם זה מתאים למציאות, ורק אחרי זה תפעלו. במקרים רבים תגלו שלמציאות אין קשר למה שאתם מרגישים, ואם רק תבררו את פשר העניין החברות שלכם תשרוד עוד קצת.

      לואיס סוארס שחקן ברצלונה כועס (רויטרס)
      אירועים קטנים יכולים להוות טריגר לכעס גדול. לואיס סוארס כועס (צילום: רויטרס)

      3. פרופורציות

      לפעמים אירועים קטנים יכולים להוות טריגר לכעס גדול. ברוב המוחלט של המקרים האלה, הכעס הוא כנראה לא על מה שקורה בהווה, אלא על דברים גדולים יותר שקרו בעבר או הצטברות של כעס שלא קיבל ביטוי, ועכשיו מתפוצץ. בנינו, האיחור של הקולגה מהסעיף הקודם כנראה לא כזה נורא וכנראה לא מצדיק את זה שתצאו עליו במאתיים קמ"ש. אבל, אם זה כן קורה, זה זמן מצוין לשאול את עצמכם למה, משום שמה שזה מספר לכם זה שאין לזה קשר ישיר למה שקורה עכשיו. הזיהוי של חוסר הפרופורציות של הכעס ביחס לאירוע יכול לעזור להכיל אותו, להבין אותו, לפרק אותו ולא לפעול לפיו.

      4. היו ברורים בנוגע לרצונות שלכם

      מתי בפעם האחרונה נמנעתם מלבטא את הצרכים והרצונות שלכם מחשש לדחייה? אולי אתם רוצים חיבוק, אבל אם אתם לא מבטאים ואומרים את זה, אתם יוצרים לעצמכם חוויה של דחיה (לא קיבלתי חיבוק), פגיעה (אני לא חשוב מספיק כדי לקבל חיבוק) וכעס. אבל מי שגורם לדחיה במצב כזה הוא אתם עצמכם, על ידי כך שאתם לא מבטאים את מה שאתם רוצים, ובמצב כזה קל להאשים את הצד השני משום שבראש שלנו הם היו אמורים לדעת מה אנחנו רוצים. אבל הם לא קוראים מחשבות. במצב כזה כדאי לשאול אם אתם כועסים עליהם באמת, או שאולי אתם כועסים על עצמכם שלא נתתם מקום וביטוי למה שאתם רוצים?

      5. שמרו על ציפיות ריאליות

      זה בסדר שיהיו לכם ציפיות, אבל חשוב שהן יהיו ריאליות. אם למשל אתם מצפים מבת/בן הזוג לדעת מה אתם חושבים בכל רגע נתון מבלי להגיד לו, זה לא ריאלי. זה פשוט לא יכול לקרות למרות שאתם אולי ממש ממש רוצים. ברגע שהציפיות שיש לכם הן לא ריאליות, לאדם שמולכם אין סיכוי לעמוד בהן, וכשזה יקרה אתם תתאכזבו ותכעסו. בנוסף, כשהציפיות אינן ריאליות אנחנו עלולים לפספס את האדם שמולנו משום שאנחנו מתמקדים באכזבה ממנו (משום שלא עמד בציפיות שלנו) ולא רואים את הצדדים האחרים והטובים שבו. אחד הפתרונות למצב כזה הוא תקשורת - דאגו לכך שהציפיות שלכם יהיו לא רק ריאליות - אלא גם ידועות לצד השני. אם אחרים ידעו למה אתם מצפים, לא בטוח שיוכלו לספק את זה, אבל הסיכוי לכך שתכעסו בשלב מאוחר יותר קטן יותר.

      ועוד שני דברים בקטנה

      אל תקחו דברים באופן אישי - נכון שזה מפתה לחשוב שאנחנו מרכז העולם, אבל אנחנו לא. לפעמים דברים נעשים בלי קשר אלינו ולמרות שזה מאוד מפתה לחשוב שהאיחור שדפקו לנו הוא בכוונה, יכול מאוד להיות שזה ממש לא קשור אלינו.

      קבלו וכבדו הבדלים בין אישיים - יש אנשים שהם אבנים, יש אנשים שהם נייר ויש אנשים שהם מספריים - כולם שונים, יש ביניהם הבדלים, וזה בסדר. לאנשים שונים יש סדרי עדיפויות שונים וכדאי ללמוד לכבד את השוני וההבדל. בסופו של דבר, אם כולם היו בדיוק כמוכם, היה לכם הרבה פחות מעניין (ולא בגלל שאתם לא מעניינים). למדו לכבד את ההבדלים האלו ולמדו איזה יחסים מתקיימים ביניכם לבין אחרים, ואיך אתם יכולים להשתמש בהם (בהבדלים, לא באנשים!) לטובתכם.

      שינוי מערכת היחסים שלכם עם הכעס הוא תהליך טרנספורמטיבי והוא מעין מסע להכיר את עצמכם טוב יותר. אל תבקשו להיות אנשים טובים יותר, תבקשו להיות טובים יותר במי שאתם, להכיר את הכעס שלכם הוא צעד משמעותי בכיוון הזה.