כיצד מגיפת הקורונה והתפשטותה בעולם משפיעה על נשים בהיריון? המחקרים שפורסמו עד כה הציגו תוצאות סותרות. מצד אחד, ישנם מחקרים המצביעים על כך שנשים לפני לידה נמצאות בסיכון גבוה לפתח בעיות נפשיות בעקבות מצבי לחץ קיצוניים, ביניהם קורונה. מצד שני, מחקרים אחרים ציינו כי מתפתח חוסן טבעי בקרב נשים בהיריון ואחרי הלידה, בעיקר לאחר התרחשות של אסונות טבע. זאת ועוד, בחודשי התפרצות הקורונה בשנה שעברה התפרסמו מחקרים שהסיקו כי נשים בהיריון סבלו במהלך המגיפה משיעורי חרדה ותסמיני דיכאון גבוהים יותר, בהשוואה לנשים שהיו בהיריון לפני הופעת המגיפה.
אלא שמחקר של שלוש חוקרות ישראליות הגיע למסקנות אחרות. ד"ר ענבל ראובני מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והיחידה לפסיכיאטריה במרכז הרפואי הדסה, הדוקטורנטית קרן ירמיה מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, וד"ר שיר אציל מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, ערכו מחקר שבחן את מצבן הנפשי של נשים ישראליות שהיו בהיריון בזמן מגיפת הקורונה והממצאים שלהן מפתיעים.
המחקר בחן תסמיני חרדה ודיכאון בזמן הסגר הראשון של מגיפת הקורונה באמצעות שאלונים שהופצו בקרב 1,114 נשים בהיריון (רובן בטרימסטר השלישי), ו-256 נשים שאינן בהיריון. בין היתר נלקחו בחשבון משתנים סוציו-דמוגרפיים כמו גיל, שנות השכלה, תעסוקה, ומצב משפחתי. ממצאיו המפתיעים פורסמו בכתב העת הנחשב "International Journal of Environmental Research and Public Health".
למשתתפות במחקר נערך שאלון ייחודי שבחן את מידת הלחץ הקשור בהיריון בהקשר של הקורונה בקרב נבדקות בהיריון, ובפרט את המתח הקשור בהכנות ללידה ולתקופה שלאחר הלידה בצל הקורונה והמצוקה הקשורה לדאגות לגבי הידבקות בקורונה בהיריון ולאחר הלידה. נבדקה גם התמיכה החברתית מהמשפחה או מהחברים, והתמיכה מבן הזוג. המחקר גם עקב אחרי הרגלי התזונה של הנבדקות, נטילת ויטמינים, פעילות גופנית ושינה מספקת.
תוצאות המחקר הראו כי נשים הרות סבלו פחות מתסמיני דיכאון מנשים שאינן בהיריון. "להיות בהיריון הוא משתנה שמנבא באופן משמעותי רמות נמוכות של תסמיני דיכאון", קובעות החוקרות במאמרן. 15.6 אחוזים מהנשים ההרות הראו תסמינים ניכרים של דיכאון, לעומת 21.9 אחוזים מהנשים שאינן בהיריון. בנוסף, נשים בהיריון חששו פחות מכך שנדבקו בקורונה, גם מבלי שאובחנו (17.4 אחוזים), בהשוואה לנשים שאינן בהיריון (28.5 אחוזים).
אל תפספס
נשים בהיריון ציינו כי יש להן יותר תמיכה חברתית ממשפחתן ומבן זוגן לעומת נשים שאינן בהיריון. בנוסף, נשים בהיריון הקפידו יותר על בריאותן במהלך המשבר ואף הקפידו על תזונה, שעות שינה ופעילות גופנית יותר מאשר נשים שאינן בהיריון. לא נמצאו הבדלים מובהקים ברמות החרדה והסטרס הכללי בין נשים בהיריון לעומת נשים לא בהיריון.
בנוסף, מצאו החוקרות כי קשיים כלכליים ותעסוקתיים במהלך ההיריון מהווים גורם סיכון להתפתחות תסמיני דיכאון. מסיבה זאת, לדברי החוקרות, יש לציין לשבח את העובדה שבישראל קיימת חופשת לידה בתשלום בשל העובדה שדאגה לרווחה הכלכלית של האם אינה רק סוגיה סוציאלית, אלא עשויה להיות קריטית גם עבור בריאות האישה ההרה.
"בישראל נשים בהיריון מוגנות בחוק מפני פיטורים במהלך ההיריון ובתקופה שלאחר הלידה, והן זכאיות לחופשה בתשלום ב-15 השבועות הראשונים לאחר הלידה. קיימות עדויות אמפיריות שמניעת מצוקה כלכלית מגנה מפני הופעת תסמיני דיכאון ומגבירה את החוסן הנפשי בקרב נשים הרות, במיוחד לאור ההשפעות הכלכליות והפסיכו-סוציאליות המזיקות של מגיפת הקורונה".
מסקנה זו נתמכת על ידי ממצאים עכשוויים שנמצאו במחקרים שבוצעו בקנדה, שהראו שנשים בהיריון בעלות הכנסה גבוהה היו בסיכון נמוך יותר לחוות מצוקה ותסמינים פסיכיאטריים במהלך המגיפה. יישום מדיניות הקשורה לביטחון תעסוקתי והכנסה יציבה עבור נשים בהיריון עשוי לשמש כגורמים מגנים ולשפר את בריאותן הנפשית", קובעות החוקרות.
"מחקר זה חשוב ומשמעותי מכיוון שבאמצעותו נחקרה קבוצה גדולה יחסית של נשים, לאורך זמן קצר, מה שמקל על חקירת ההשפעות הספציפיות של משתנים הקשורים למגיפת הקורונה", הסבירו החוקרות בשלב המסקנות במאמרן. "לאור ממצאינו, ניתן לטעון כי רשתות התמיכה החברתית והכלכלית הקיימות בישראל בקרב נשים בהיריון חזקות דין - והעצימו את החוסן לדיכאון בקרב אותן נשים במהלך המגפה. יתר על כן, המחקר מראה כי היריון עשוי לתרום לחוסן הנפשי בעתות משבר ולחץ". החוקרות עובדות כעת על ניתוחי המשך בקרב המדגם, לאחר שעקבו אחר התמורות הנפשיות שהתחוללו באותן נשים לאורך השנה האחרונה ולאחר שהנשים ילדו.