האם רמות הסטרס שאישה חווה לפני ההיריון משפיעות על מין היילוד? מחקר שנערך באוניברסיטת גרנדה בספרד טוען שכן, ושלנשים שחוות רמות גבוהות של מתח וחרדה בסמוך למועד קליטת ההיריון יש סיכוי גבוה כמעט פי שניים ללדת בת. הוא פורסם בכתב העת Journal of Developmental Origins of Health and Disease.
החוקרים לא לגמרי בטוחים למה זה קורה, הם העלו השערות שונות, למשל שיש לזה קשר לרמת הורמון הקורטיזול, והאופן שבו היא משפיעה על הורמוני סקס אחרים שיש להם חלק בקביעת מין היילוד. הסבר אפשרי חלופי הוא שתאי זרע שנושאים את כרומוזום X (כרומוזום המין הנקבי) רגישים פחות לשינויים שנגרמים לנוזלי צוואר הרחם בעקבות חשיפה לסטרס.
אולם התיאוריה שנראית למחברי המחקר הסבירה ביותר, היא שיש יותר הפלות טבעיות של היריונות עם עוברים ממין זכר שנגרמות בעקבות מתח נפשי. זו תופעה שמדענים מכירים, אך עדיין לא יודעים להסביר אותה לחלוטין. אחת הסברות היא שמדובר בסוג של מנגנון הסתגלות אבולוציוני.
במחקר הספרדי השתתפו 108 נשים הרות שתרמו לחוקרים דגימות שיער שלהן, שנבדקו לצורך איתור רמות קורטיזול (הורמון הסטרס). דגימות השיער ניטלו מהנשים ונבדקו בין השבוע השמיני לעשירי להיריונן. בזקיקי השיער ניתן לאתר שיירים של הורמון הסטרס המעידים מספר חודשים אחורה. בנוסף, נערכו למשתתפות המחקר מספר מבחנים והערכות פסיכולוגיות שמטרתם לקבוע באיזו רמה של מתח נפשי הן נתונות.
פי 2 יותר קורטיזול אצל אימהות לבנות
"התוצאות שגילינו היו מפתיעות, משום שהן הראו שלנשים שילדו בנות היו ריכוזים גבוהים יותר של קורטיזול בזקיק השערה בשבועות שקדמו להיריון, בשבועות ההיריון ובשבועות שלאחר הלידה. זאת בהשוואה לרמות הקורטיזול שנמצאו בשיערות של נשים שילדו בנים", אמרה ד"ר איזבל מריה פרלטה-רמירז, מהמחלקה לפסיכולוגיה, התנהגות ואבולוציה באוניברסיטת גרנדה, בהודעה לתקשורת.
רמות הקורטיזול שנמדדו בשיערן של נשים שילדו בנות היו גבוהות כמעט פי שניים מאלה שנמדדו בשיערן של אלה שילדו בנים. מחקרי עבר הראו שלסטרס אימהי יש השפעות שליליות על ההיריון, הלידה ועל התפתחות מוחו של התינוק.
"קבוצת המחקר שלנו הראתה בצורה ספציפית במספר מחקרים כיצד מתח פסיכולוגי של האם מחולל מספר רב יותר של תסמינים פסיכופתולוגיים בזמן ההיריון, דיכאון לאחר לידה וכן סבירות גבוהה יותר להתערבויות בלידה, עיכוב בתחילת ההנקה ועיכובים התפתחותיים בחצי השנה הראשונה לחיי התינוק", אמרה ד"ר פרלטה-רמירז.
"אלא שכל המחקרים הקיימים מראים לנו את ההשפעות של המתח הנפשי אחרי שכבר יש היריון. לעומת זאת, רק מיעוט מחקרים עסק בקשר שבין סטרס ובין האם העתידית, לפני ובמהלך היווצרות ההפריה. המחקר הנוכחי הוא יוצא דופן נדיר בהקשר זה", הוסיפה החוקרת.
עוד בוואלה!
אחד ההסברים לממצאי המחקר עשוי להיות הפעלה של "מערכת הסטרס" - ההיפותלמוס ובלוטות האדרנל במוח - שגורמים לעלייה בייצור קורטיזול ומשפיעים על כמויות הייצור של הורמוני המין בעת היווצרות ההיריון. אלא שלמנגנון כזה עשויות באופן תיאורטי להיות השפעות מנוגדות זו לזו, מה שמסבך את כל העניין ומקשה על מדענים לרדת לשורשו.
מצד אחד, רמות גבוהות של סטרס מגבירות את הורמון הטסטוסטרון, שקשור בהיווצרות תינוקות ממין זכר. ומאידך, ישנן ראיות מדעיות לכך שזרעונים שנושאים את כרומוזום X (כרומוזום המין הנקבי) מצליחים לעבור בצורה טובה יותר את נוזלי צוואר הרחם בתנאי דחק שנגרמים כתוצאה מסטרס.
מספר מחקרים בעבר כבר הראו שעוברים פגיעים להשפעות של סטרס ושהוא עלול להזיק להתפתחות שלהם. דוגמה טובה לכך היא העובדה שעוברים ממין זכר מתפתחים לאט יותר מעוברים ממין נקבה. בהריונות עם עוברים זכרים יש סיכון גבוה יותר לסיבוכים וללידה מוקדמת, ובלידה ליילודים זכרים יש סיכוי גבוה יותר להיות בעלי טלומרים קצרים.
הטלומרים ממוקמים בקצותיו של כל כרומוזום ותפקידם להגן על הדנ"א מפני התנוונות ושחיקה - בדומה למכסה של עט, למשל. בכל פעם שהתא מתחדש, הטלומר מתקצר מעט, ובמובן זה הם כמו שעון או מד שמעיד על גילו של התא. טלומרים קצרים נקשרו במגוון מחלות ומצבים רפואיים המובילים לשיעורי תמותה גבוהים יותר וכן לסממנים חיצוניים המזוהים עם זקנה.
משמעות הדבר היא שעוברים זכרים פגיעים יותר לסביבות עויינות טרום לידתם, ולכן לנשים שחוות יותר סטרס סביב היווצרות ההיריון יש פחות סיכוי ללדת בן.