נמצאה הוכחה שסטרס בהריון משפיע על התפתחות המוח של העובר

חוקרים הצליחו לראשונה להוכיח את הסברה המדעית לפיה סטרס שחווה האם במהלך ההריון משפיע על האופן שבו נוצרים חיבורים בתוך המוח של העובר שברחמה. טכניקה חדשה של סריקות מוח שפותחה רק לאחרונה איפשרה סוף סוף לחוקרים מאוניברסיטת וויין סטייט במישיגן, ארה"ב, לבחון מקרוב את הפעילות המוחית של 47 עוברים בני 30-37 שבועות.

הסריקות הללו הדגימו בפעם הראשונה ראיות לכך שמוחותיהם של עוברים של אמהות שעברו את ההריון בתנאי סטרס גבוה התפתחו באופן שונה ממוחותיהם של עוברים שהאמהות שלהם לא הדגימו רמות גבוהות של מתח, חרדה או דיכאון.

עוד בנושא:
מדוע תינוקות נולדים עם היקף ראש קטן ומה ההשלכות?
מה הדברים שהכי חשוב להקפיד עליהם במעקב הריון?
חכו עם הילד השני: הסיכון לאוטיזם בהריון שני צמוד, גדול ב-50 אחוזים

הממצאים, שהוצגו אתמול בכנס של האגודה לנוירולוגיה קוגניטיבית בבוסטון, מהווים פריצת דרך נוירולוגית והם מספקים ראייה מדעית שהמתינו לה זמן רב ואשר מאששת תיאוריה רבת שנים שעד כה לא היו האמצעים הטכנולוגיים הנחוצים לאימותה.

"הריגוש הגדול הוא מהעובדה שהצלחנו להוכיח את מה ששיערנו שנים רבות אך לא הצלחנו להדגים בבני אנוש - שסטרס של האם במהלך ההריון בא לידי ביטוי בתכונות של החיבורים הנוצרים במוחו המתפתח של תינוקה", אמרה החוקרת הראשית מוריה תומסון, מהמחלקה למחקר טרום-לידתי בעת שהציגה את ממצאי מחקרה.

מעבר להשלכות מרחיקות הלכת שיש לממצאיה בתחום בריאות הנפש, מחקרה של תומסון מעלה גם את האפשרות שהתפתחות המוח של עוברים לא קורית בסדר המסויים שבו היא הניחו שהיא קורית. עד כה, הסברה היתה שהמוח מתפתח כך שראשית נוצרות המערכות הבסיסיות ביותר: ראייה, שיווי משקל ומוטוריקה ורק לאחר מכן מתפתחות המערכות המורכבות יותר, כמו זו האחראית על תגובה לסטרס. אולם, ממצאיה של תומסון מראים שההבדלים בין עוברים שנחשפו לסטרס ובין עוברים שלא נחשפו לסטרס ניכרים כמעט מיד. והבדלים אלה נראים בבירור במרכז התגובה לסטרס (הצרבלום) - דבר שמצביע על כך שאזור זה במוח הוא בין הראשונים להתפתח.

ההתקדמות הטכנולוגית היוותה רכיב מפתח בפריצת הדרך הנוכחית, שעוזרת להבין את ההשפעות הטרום-לידתיות במנותק מגורמים סביבתיים.

החוקרים השתמשו בסריקות fMRI שבוצעו במצב מנוחה, כדי לבחון את הקישוריות הפונקציונלית במוחם של 47 עוברים בני 30-37 שבועות (להריון). ביצוע סריקות מוח בתוך הרחם זה אתגר לא קטן, בעיקר משום שכמעט בלתי אפשרי לגרום לכך שהעובר לא יזוז כלל במהלך הסריקה. אולם, הטכנולוגיה החדישה מספקת תמונה ברורה יותר מבעבר, דבר שהופך את התנועות הקטנות של העוברים ברחם לנסבלות מבלי לפגוע במידה רבה באיכות הסריקה.

כל הנשים ההרות שהשתתפו במחקר הגיעו מאזורים עירוניים עניים והתאפיינו ברמות סטרס גבוהות, רבות מהן דיווחו גם כי הן סובלות מדיכאון, חרדה, ודאגות הנוגעות לחייהן שלהן או של קרוביהן.

"במשך זמן רב הנחנו שסטרס שחווה האם במהלך ההריון עשוי להותיר טביעות במוחו המתפתח של תינוקה. אך למרות חשיבותה של מסגרת הזמן הזאת, נכון להיום יש לנו הבנה מועטה מאוד על האופן שבו רשתות נוירולוגיות נבנות בתקופה הרגישה הזאת בחייו של כל אדם או על מידת הרלוונטיות שיש לכך על הבריאות העתידית וההתפתחות", אמרה החוקרת תומסון.