מקרים של נשים בהיריון שנדבקו בקורונה והעבירו את המחלה לעובר מתגלים לאחרונה בארץ וברחבי העולם. אף שהם עדיין נחשבים נדירים, מקרה אחד כזה של אישה בהיריון שהדביקה את העובר שלה הדהים מומחים, דווקא בגלל מה שקרה אחרי ההדבקה.
המקרה המדובר הוא של אישה שבדית שפונתה לאחרונה לבית החולים עם חשד ל-COVID-19 לאחר שסבלה מכאבי בטן פתאומיים וקשים. הרופאים מבית החולים האוניברסיטאי סקונה, במאלמו שבשבדיה, הבחינו כי לתינוק שטרם נולד היה דופק נמוך באופן חריג, מה שיכול להיות סימן לכך שהתינוק לא קיבל מספיק חמצן. הרופאים ביצעו ניתוח קיסרי חירום ויילדו את התינוק תוך דקות ספורות. בדיקות דם מהתינוק אישרו כי היה לו חמצן נמוך מאוד, ובדיקות קורונה שנערכו לו ולאם הראו כי שניהם נדבקו. הממצאים פורסמו בכתב העת The British Journal of Obstetrics and Gynecology.
באמצעות בדיקת מטוש מהגרון של האם והיילוד, רצפו הרופאים את הגנום של הנגיף כדי לאשר את האפשרות שהתינוק נדבק ב19-COVID עוד ברחם, ומצאו כי הוא זהה. מכיוון שהתינוק היה מבודד מהאם מיד לאחר הניתוח הקיסרי ולא בא במגע עם בני משפחה אחרים כאשר נעשו בדיקות אלה, הממצאים אישרו כי התינוק אכן נדבק לפני שנולד.
עם זאת, כמה ימים לאחר מכן, ריצוף גנטי חדש הראה כי אוכלוסיית הנגיף של התינוק השתנתה והכילה גרסת מוטציה של הנגיף יחד עם זן הנגיף המקורי מהאם. ד"ר מאהרין זייגהאם, שההשתתפה במחקר, כתבה באתר Science alert כי למיטב ידיעתה, זה המקרה הראשון של שינוי גנטי של נגיף הקורונה במסגרת העברת המחלה מהאם לעובר לפני הלידה.
אל תפספס
זייגהאם הוסיפה כי למרות שמוטציות של וירוסים הם דבר שבשגרה, מוטציה זו (הנקראת A107G) התרחשה רק חמישה ימים לאחר לידת התינוק. לדבריה, השינויים הגנטיים עשויים לנבוע בכך שהתינוק בא במגע עם הסביבה החיצונית מחוץ לרחם האם, אך הם קרו במהירות מפתיעה.
האם החלימה מהקורונה והשתחררה ארבעה ימים לאחר הלידה, אך התינוק נזקק לטיפול במחלקת ילודים מכיוון שנולד בשבוע 34 להיריון. התינוק פיתח נוגדנים כנגד הנגיף ולא היו לו תסמינים חמורים לאחר הלידה. מערכת החיסון של התינוק היא זו שנטרלה את הנגיף, משום שלא נמצאו נוגדנים בחלב האם.
ד"ר זייגהאם הסבירה כי הממצאים החשובים ביותר במקרה המדובר היו השינויים בשילייה שמחצית ממנה נפגעה, היא הייתה מודלקת וחלבון של נגיף הקורונה נמצא בה. אומנם מדובר במקרים נדירים, והשילייה מצליחה להגן על מרבית העוברים, אך ד"ר זייגהאם ביקשה להבהיר כי "הממצאים שלנו מצביעים על כך שאולי עלינו לחשוב מחדש כיצד אנו עוקבים אחר נשים בהיריון שיש להן COVID-19, והן צריכות להיחשב כקבוצת סיכון חשובה יותר ממה שהיא נחשבת כיום".