בוודיאו: סרטון הדרכה להחייאה
הכד הקטן אומנם נתן את שמנו למשך שמונה ימים, אבל יש ניסים לא פחות גדולים כשמדובר בחיים של בני אדם. אספנו חמישה מהמקרים הכי בולטים שהיממו אותנו השנה - בין אם זה גילוי מקרי של מחלה ממארת, או אנשים שחזרו לחיים אחרי דקות ארוכות ללא דופק ונשימה. הנה הניסים של השנה החולפת:
1. האיש שהיה מת במשך 20 דקות וחזר לחיים
מייקל פרויט עבד באתר בנייה בעיר דטרויט עם אביו החורג כאשר סולם מתכת שנשא בידיו נגע בחוט חשמל חשוף. פרויט בן ה-20 התחשמל, והעובדים במקום קראו לפראמדיקים שהגיעו והחלו לבצע החייאה כשלא ברור מה הסיכויים של הצעיר לשרוד.
"הם הביאו את הצעיר הזה לבית החולים, כשהוא ללא סימני חיים", אמר ד"ר אנגל צ'ודלר מבית חולים ביאומון פארמינגטון הילס שברויאל אוק, שהשתתף בניסיונות ההחייאה של פרויט. "אמרתי לצוות שלי, 'אנחנו מחזירים אותו', ואז אמרתי לו 'כדאי שתחזור'". אחרי שתי מכות חשמל מדפיברילטור, פרויט, שהיה מת מבחינה קלינית במשך 20 דקות, עשה מה שהרופא אמר לו והתעורר.
מנהל שירותי הטראומה בבית החולים אומר לערוץ FOX2, שההישרדות שלו היא "מופלאה", והסביר כי מאחר וההחייאה לא הופסקה לרגע, הצעיר לא סובל מנזק מוחי". הנזק העיקרי הוא לבהונותיו שנשרפו, אך גם הן טופלו ונמצאות כעת בתהליך החלמה.
לסיפור המלא לחצו כאן
אל תפספס
2. האיש שניצל בזכות רופא שמצץ בפיו שתן מהשלפוחית שלו
רופא סיני עשה מעשה אמיץ ודוחה במיוחד כדי להציל חיים של נוסע בטיסה. מצב חירום רפואי פרץ במהלך טיסת צ'יינה סאות'רן איירליינס מגואנגג'ואו לניו יורק בחודש שעבר כשנוסע קשיש התלונן על כאבים עזים בבטן התחתונה. אחד הדיילים מיהר לשאול במערכת הכריזה "האם יש רופא במטוס?" ולמזלם בטיסה נכח ד"ר זאנג הונג, מנהל מחלקת כירורגית כלי דם בבית החולים האוניברסיטאי בג'ינאן, סין.
הרופא מיהר לאבחן את מצבו של הנוסע ומצא כליטר של שתן לכוד בשלפוחית השתן שלו. הקשיש ניסה להתפנות אך לא הצליח. מאחר שנותרו שש שעות לטיסה, הרופא חשש שייווצר קרע בשלפוחית השתן שלו והחליט למצוץ בפיו את השתן מתוך שלפוחית השתן של הנוסע.
עוד לפני שהלך על הצעד הקיצוני, ניסה הרופא לשחרר את השתן בעזרת מזרק מהערכה הרפואית של המטוס, אולם כשהבין שהמחט דקה מדי כדי להקל על הלחץ, הוא נאלץ לאלתר. הדיילים מיהרו לפרוס שמיכה על הרצפה והרופא בנה מכשיר יניקה בעזרת מסיכת חמצן, קש מקרטון חלב, חתיכת צינור פלסטיק וסרט דביק. במשך 37 דקות קשות מנשוא שאב הרופא את השתן בעזרת פיו וירק אותו לבקבוק יין ריק שהוגש לו בידי צוות הדיילים.
לסיפור המלא לחצו כאן
3. האישה ששרדה 6 שעות של דום לב, ושבה לחיים ללא נזק בריאותי
אודרי מאש, בריטית בת 34 שחיה בברצלונה, הייתה לפני כחודש בעיצומו של טרק בפירנאים עם בעלה כאשר הגיעה סופת שלגים לאזור שבו הם טיילו. בשעת צהריים הטמפרטורה צנחה והתחיל לרדת שלג, ואחר זמן קצר הבחין בעלה של אודרי, רוהאן, שאשתו מדברת בצורה מוזרה. זמן קצר לאחר מכן היא הפסיקה לזוז ונפלה מחוסרת הכרה. רוהאן הצליח להתקשר לחברים, והם הזעיקו כבאים וכוחות איתור והצלה. בזמן הזה הוא היה משוכנע שאשתו מתה.
מזג האוויר הגרוע עיכב את ההצלה, אך לבסוף חולצו בני הזוג באמצעות מסוקים. מאש סבלה מהיפותרמיה קשה וטמפרטורת גופה ירדה ל-18 מעלות צלזיוס בלבד (טמפרטורת גוף רגילה היא 36-37 מעלות צלזיוס). היא הועברה במסוק לבית החולים Vall d'Hebron בברצלונה, שמחזיק מכונת חימצון חוץ-גופי באמצעות ממברנה (Ecmo). בשעת ערב מאוחרת, סך הכל 6 שעות לאחר שהתמוטטה ואיבדה את הכרתה, הטמפרטורה של מאש עלתה ל-30 מעלות צלזיוס, והרופאים החיו אותה באמצעות דפיברילטור.
לסיפור המלא לחצו כאן
4. האישה שביקרה באטרקציית תיירים וגילתה שיש לה סרטן שד
כאשר בל גיל, בריטית בת 41, ביקרה בחודש מאי האחרון בסקוטלנד בחופשה משפחתית, היא בהחלט לא דמיינה לעצמה שהחופשה הזו תשנה את חייה. גיל ובני משפחתה שוטטו ברחובותיה העיר אדינבורו ונכנסו באיזה שלב לחדר מצלמות ההדמיה התרמית במרכז המבקרים הפופולארי Camera Obscura & World of Illusions ושם הופתעה גיל לראות שהשד השמאלי שלה היה בצבע שונה בצילומים.
"היינו בטירת אדינבורו ובדרך למטה לעיר ראינו את המוזיאון (מרכז המבקרים)", סיפרה גיל, "כשעברנו בין הקומות הגענו לאולם המצלמות להדמיה תרמית. כמו שעושות כל המשפחות, נכנסנו והתחלנו לנופף בזרועותינו ולהסתכל בבבואות שזה יוצר. תוך כדי כך הבחנתי בכתם של חום שמגיע משד שמאל. חשבנו שזה מוזר ושמתי לב שרק לי יש את זה. צילמתי והמשכנו ליהנות משאר המוזיאון".
כמה ימים לאחר שהמשפחה חזרה הביתה רפרפה גיל על התמונות מהחופשה ונתקלה בתמונה מהמרכז. הסקרנות שלה התעוררה והיא עשתה חיפוש ברשת ומצאה מספר מאמרים שמקשרים בין סרטן שד ומצלמות הדמיה תרמית. גיל מיהרה לרופא, נבדקה ואכן אובחנה כחולה בסרטן שד בשלב מוקדם. מאז היא עברה שני ניתוחים, כולל כריתת שד, ובקרוב תעבור ניתוח נוסף וסופי. נאמר לה שהיא לא תזדקק לכימותרפיה או הקרנות לאחר מכן.
לסיפור המלא לחצו כאן
5. הפנסיונר שחי 60 שנים עם חצי מוח
רופאים מרוסיה נדהמו לגלות שפנסיונר בן 60 של הצבא הרוסי, חי את כל חייו עם מחצית ממוחו. הייתם חושבים אולי שזה יפגע בחיים שלו, אבל האיש הקים משפחה, סיים תואר בהנדסה ושירת כאמור בצבא.
למוח יש שתי המיספרות (או לפחות ככה אמור להיות) - המיספרה ימנית והמיספרה שמאלית. לאיש בן ה-60 הייתה חסרה ההמיספרה השמאלית. כשעשו לו סריקה למוח גילו חור שחור בגולגולת שלו. בשל הייחודיות של המקרה, הצוות הרפואי שטיפל בו ביקש מהאיש לערוך בדיקות נוספות, אך הוא סירב וביקש לשמור על אנונימיות. הרופאים שטיפלו בו הסבירו כי נראה כי לכל אורך חייו של האיש הזה הוא רק סמך על הצד הימני של המוח שלו כדי לבצע את כל המשימות. ונראה שהוא הסתדר לא רע.
מצבים כאלה יכולים להתרחש לעיתים קרובות אצל אנשים שסובלים משיתוק מוחין. "האינטלקט שלהם הוא בסדר, אבל כמעט תמיד יש להם בעיות פיזיות". במקרה הנוכחי אנחנו מתמודדים עם מצב שונה, מפני שככל הנראה הכשל בהתפתחות המוח התרחש בשלב מוקדם של ההריון כשעוד היה עובר.
לסיפור המלא לחצו כאן
6. האדם שנרפא מאיידס, בפעם השנייה בהיסטוריה
בחודש מרץ האחרון, בפעם השנייה בהיסטוריה מאז פרוץ מגיפת האיידס, אדם שהיה חולה במחלה נרפא לחלוטין מהזיהום הוויראלי שגורם לה - נגיף ה-HIV. בשני המקרים, הטיפול שהוביל לשיפור המוחלט במצב החולים היה השתלת מח עצם, אלא שהיא בוצעה כדי לטפל בסרטן שבו הם חלו, ולא באיידס.
הדיווחים על החולה שמכונה "החולה מלונדון" שנרפא מגיעים בדיוק 12 שנים לאחר הדיווח על החולה הראשון אי פעם שנרפא מהנגיף, פריצת דרך שמדענים ורופאים ניסו לשחזר, ללא הצלחה. עד היום. החוקרים מגדירים את המקרה הזה כ"הפוגה ארוכת טווח" במחלה, אולם רוב המומחים שהתראיינו בתקשורת לגבי המקרה הזה אמרו שמדובר בהחלמה מהמחלה, עם הסתייגות שגורסת שקשה להגדיר באופן מדוייק את המושג "החלמה" כאשר בינתיים ישנם רק שני מקרים ידועים של חולים שהבריאו.
בראיון שערך הניו יורק טיימס עם "החולה מלונדון", הוא מסר להם כי "אני חש שיש לי אחריות לעזור לרופאים להבין כיצד זה קרה לי כדי שיוכלו להמשיך ולפתח את המדע מאחורי זה. הוא הוסיף עוד כי כשהבין שהטיפול שעבר עשוי לעזור לו להחלים גם מסרטן וגם מאיידס חש "הלום" וכי זה היה "סוריאליסטי" עבורו: "מעולם לא חשבתי שתהיה תרופה למחלתי בימי חיי".
לסיפור המלא לחצו כאן