למה אנחנו משתעלים גם הרבה אחרי שהווירוס עובר?

השנה נראה שנגיפי החורף, ובראשם השפעת, מכים חזק יותר מאשר בשנים קודמות. הסיבות לכך מגוונות, אבל לקורונה ולעובדה שכולנו היינו עטויי מסיכות בשנים האחרונות יש כנראה השפעה ניכרת על עוצמת המחלות.

אבל אנחנו כאן היום דווקא כדי לדבר על אלו שכבר נדבקו בשפעת או בווירוס חורפי אחר, ועברו כבר כמה ימים קשים במיוחד של טישו, תה והרבה אקמול. אותם אנשים בדרך כלל מגלים כי גם כאשר כבר הצליחו לעבור בשלום את המחלה החריפה, הם עדיין סובלים משיעול טורדני שבמשך ימים ארוכים מסרב להיעלם. אז בדקנו מדוע השיעול נמשך למרות שהדלקת חלפה, ומה אפשר לעשות עם זה?

הצטננות בדרך כלל נמשכת בין שלושה ימים לשבוע אצל מבוגרים, וסביב עשרה ימים אצל ילדים. לרוב, התסמינים נמשכים במידה כזאת או אחרת עד שבועיים.

לרוב לא, אך במקרים מסוימים - כן. אנשים בקצוות הגילאים (פעוטות וקשישים) נמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכים, כמו גם אנשים עם מחלות כרוניות של דרכי הנשימה ואנשים מדוכאי חיסון. באופן כללי זיהום נגיפי (הצטננות או שפעת) עלול להוביל לסיבוכים כמו דלקת ריאות, ברונכיטיס, דלקות אוזניים, החמרת תסמיני אסתמה וזיהומים בסינוסים (סינוסיטיס).

שיעול הוא חלק קריטי בהגנה של הגוף מפני מחלות וכידוע הוא מסייע לגוף בניקוי דרכי הנשימה מפני מחוללים מזיקים (כמו חיידקים) ומפני חומרים שונים. אף שהשיעול נפוץ במקרים של זיהומים בדרכי הנשימה שנגרמים לרוב כתוצאה מנגיפים, הוא לרוב נעלם זמן קצר לאחר חלוף הזיהום החריף. יחד עם זאת, במקרים מסוימים השיעול עלול להמשך גם אחרי שהחום, כאבי השרירים, החולשה וכאב הראש חלפו להם.

שיעול שנמשך גם לאחר הזיהום הנגיפי נקרא שיעול פוסט-ויראלי והוא יכול להופיע כשיעול יבש או שיעול יצרני (אם מלווה בליחה). השיעול עצמו עלול להיות מלווה גם בגירוי בגרון וצרידות, או בתחושה של צורך תמידי בכיוך.

כל זיהום בדרכי הנשימה העליונות או התחתונות עלול לגרום לשיעול. לעיתים הדבר נובע מתהליך דלקתי ולעיתים מתופעות נלוות כמו נזלת אחורית שמגרה את רפלקס השיעול, דלקת גרון שגורמת לגירוי של הלוע ולצורך להשתעל ולעיתים אפילו מהחמרה בתסמיני רפלוקס קיבתי שגורם לעליית נוזלי קיבה דרך הוושט ולגירוי של רפלקס השיעול.

ברוב המקרים לא מדובר בתופעה מסוכנת והיא לרוב חולפת מעצמה. יחד עם זאת, זיהום חריף יכול להחמיר גם מחלות כרוניות של דרכי הנשימה כמו אסתמה או COPD, ואז לעיתים השיעול דורש התערבות מיוחדת.

אם מופיע שיעול לאחר מחלה ויראלית הוא לרוב יחלוף לבד, אם תהיו סבלניים מספיק. במקרים בהם השיעול מלווה בעליית חום, לרוב נדרש צילום חזה על מנת לשלול דלקת ריאות שיכולה להופיע כסיבוך של זיהומים ויראליים (גם דלקת ריאות ויראלית וגם דלקת ריאות חיידקית).

אף שלרוב השיעול יחלוף מעצמו, ניתן להקל על התסמינים באמצעות אינהלציות של מי מלח. במקרים קשים יותר ניתן לקבל מרשם לאינהלציות של מחייכים ומרחיבי סימפונות. במקרים בהם הבעיה נובעת מריבוי נזלת אחורית תרסיסים לטיפול מקומי לייבוש הנזלת או תרסיסים נוגדי דלקת יכולים לסייע להפחית את הנזלת האחורית ולשפר את השיעול.

כמובן ששתייה של נוזלים חמים, כמו תה או מרק, יכולה להקל על התסמינים. דבש (לילדים מעל גיל שנה ולמבוגרים) נמצא יעיל בהפחתת שיעול בהשוואה למי שלא טופל כלל. כאשר מקור השיעול הוא גרון כואב ומגורה רצוי לקחת טיפול מקומי להפחתת כאב הגרון. באופן כללי הימנעות מעישון וחשיפה לאוויר מזוהם חשובה בשלבים אלה.

והנה עוד כמה תרופות סבתא שיכולות לעזור:
4 מאכלים טעימים שהם גם תרופה יעילה לשיעול
3 סוגים של תה שיכולים להקל על כאב גרון

לצורך בירור של שיעול כרוני יש צורך להגיע לבדיקת רופא, שלפי התסמינים ובדיקה גופנית יחליט על המשך הבירור הדרוש. לעיתים אם טיפול לא משפר את התסמינים יש צורך בהדמייה של הריאות באמצעות צילום חזה או CT ריאות (בייחוד כאשר מדובר במעשנים). במצבים בהם קיים חשד שמדובר במחלת ריאות כרונית יש צורך להשלים בדיקה של תפקודי ריאה וייעוץ רופא ריאות.

אם קיים חשד שמקור התסמינים הוא מדרכי העיכול, ניתן לתת טיפול בסותרי חומצה ואם עדיין אין הטבה לפנות לבדיקת גסטרואנטרולוג על מנת לשלול דלקת בוושט ולפי הצורך גם למדוד את מידת החומציות בוושט לאורך זמן.