COPD היא מחלת ריאות פרוגרסיבית הנגרמת כתוצאה מתגובה דלקתית בדרכי הנשימה מחשיפה לחלקיקים או לגזים רעילים, ובאה לידי ביטוי בתסמינים נשימתיים קבועים ובחסימה של דרכי הנשימה. עישון הוא הגורם המשמעותי ביותר למחלה, אבל בכמעט שליש מהמקרים הגורמים הם אחרים, לרבות זיהום תעשייתי, חשיפה לזיהום אוויר, חשיפה לעשן וכיוצא בזה.
למרות שמדובר במחלה שכיחה למדי, אבחון המחלה לא אחת מתפספס, חולים לא מגיעים לכדי אבחנה או זוכים לאבחון שגוי משום שתסמיני המחלה אינם חד משמעיים, כשהתלונות העיקריות הן שיעול וקוצר נשימה. חשד לקיומה של מחלת COPD יתבצע על פי הסימפטומים הנשימתיים יחד עם חשיפה סביבתית כאמור, אבל האבחנה לא תוכל להתבצע ללא הוכחת הפרעה חסימתית בבדיקת הספירומטריה. הבדיקה מודדת את נפח האוויר שהמטופל מוציא בנשיפה מאומצת, את נפח האוויר שמוציא בשנייה הראשונה והיחס ביניהם. אם לא הצליח להוציא יותר מ-70 אחוזים נפח אוויר בשנייה הראשונה, המשמעות היא שקיימת חסימה.
עם אבחון המחלה יש כמובן להפסיק עישון או להימנע מחשיפה למזהמים, להתחסן נגד שפעת ודלקת ריאות ולהקפיד על פעילות גופנית ואורח חיים פעיל המסייעים במניעת התקדמות המחלה. מטרת הטיפול התרופתי היא להקטין את התסמינים הנשימתיים ולמנוע ככל האפשר את התלקחויות המחלה, והוא ניתן על ידי מרחיבי סמפונות. חולים במצבים שונים יטופלו במשאפים שנותנים מענה לטווח קצר או לחילופין במרחיבי סמפונות הנותנים מענה ארוך טווח. לרוב הטיפול ארוך הטווח יכלול תחילה טיפול מקבוצת LAMA (long acting muscarinic antagonist) הכוללת תרופה אנטי-כולינרגיות וככל שהחולה יעשה סימפטומטי יותר יטופל בנוסף בתרופת מקבוצת LABA (Long-acting beta-agonists ), או שילוב של שתי קבוצות הטיפול יחד.
אך עד לאחרונה הפניה לבדיקת ספירומטריה ומתן טיפול בתרופות מקבוצות LAMA ניתנו רק על ידי רופאי ריאות. לצערנו, המחסור במספר רופאי ריאות בקהילה יצר תור המתנה ארוך ביותר וחולים רבים נמנעו מלפנות לרופא ריאות עקב כך. וכך, ללא ידע מספק על המחלה וללא אפשרויות אבחון וטיפול מתאימות, רופאי המשפחה היו מטפלים בחולים במשאפים המכילים סטרואידים. טיפול במשאפים משולבים שמור רק במקרים חריגים בחולי COPD עם מאפיינים ברורים של אסתמה או ריבוי התלקחויות. רק הם יוכלו לקבל משאף משולב עם סטרואידים. למעשה, ההנחיות האחרונות שיצאו מטעם האיגוד העולמי למחלת COPD (GOLD 2020) מחזקות את הטיפול על ידי מרחיבי סמפונות ומצמצמות את קבוצת החולים שבהם יש להתחיל טיפול בסטרואידים בשאיפה.
בשל הממצאים האחרונים הוחלט לאחרונה לאפשר לרופאי משפחה את השליטה המלאה גם על האבחון וגם על הטיפול, בכללם ההפניה לספירומטריה, ולאחריה התחלת טיפול ללא חובה בהפניה לרופא ריאות. רק כאשר יש החמרה במצב המטופל ו/או במצבים מורכבים על פי שיקול דעתו של רופא המשפחה, הם יופנו להמשך בירור על ידי רופא ריאות. כמובן שפעולה זו דורשת העשרת ידע והדרכות של רופאי המשפחה באשר לאבחון ולטיפול בחולי COPD והרחבת זמינות של בדיקת הספירומטריה לרופאי המשפחה, מאחר והאבחנה אינה יכולה להתבסס על סימפטומים וחשיפה לגורמי סיכון אלא יש חובה להוכיח חסימה על ידי בצוע ספירומטריה. השינויים האחרונים שנעשו משמעותיים מאוד עבור החולים, שכן כיום יותר ממחציתם יכולים להיות מאובחנים ולהישאר במעקב רופא המשפחה וליהנות מהטיפול הטוב ביותר למחלתם, בעוד עד עתה הטיפול בכללו והמעקב היו בידי רופאי הריאות בלבד שאינם נמצאים בזמינות גבוהה כשם שרופאי המשפחה כן. כלומר, הן האבחון והן הטיפול עשויים להיות מוקדמים יותר וכן המעקב כולו.
עתה עם תקופת הקורונה, החולים צריכים לפעול על פי ההמלצות והנחיות משרד הבריאות, זאת על מנת להקטין למינימום את הסיכוי להדבקות והסיכון לסיבוכי הנגיף. החולים חייבים להמשיך בטיפול הרגיל ללא שום שינוי ורק במצב של החמרה משמעותית יקבלו טיפול בסטרואידים במינון הנמוך האפשרי. צריך לומר כי החולים אינם נמצאים בקבוצת סיכון להדבקות במחלה אלא לסיבוכי ריאות בעקבות ההדבקות. ואכן החולים בדרגת חומרה בינונית עד קשה נמצאים בקבוצת סיכון זו. בכל הקשור בטיפול במשאפים, הם צריכים להיות אישיים מאחר ועלולים להיות מקדם הדבקה. בנוסף שימוש במכשירי אינהלציה יכול להעלות את הסיכון להדבקה כתוצאה מהתרסיס שיוצא מדרכי הנשימה, לפיכך יש להימנע ככל הניתן משימוש ורק במקרי חירום ובחדר עם חלון פתוח.
הכותב הוא ד"ר דוד שגב, מומחה למחלות ריאה, שירותי בריאות כללית מחוז שרון שומרון