ארגון הבריאות העולמי קבע, כבר לפני שנתיים, שבאמצעות חיסון כנגד נגיף הפפילומה (HPV) של מעל 90 אחוזים מהנערות והנשים, בנוסף לבדיקות פאפ של 70 אחוזים מהנשים, ניתן להגיע למיגור של סרטן צוואר הרחם. אבל אף שהחיסון והבדיקות זמינים, סרטן צוואר הרחם - ומחלות נוספות שנגרמות בגלל הנגיף המאוד נפוץ הזה - עדיין כאן. למה זה קורה?
בשנת 2013 הוכנס חיסון כנגד נגיפי הפפילומה לשגרת החיסונים בישראל, ותלמידות מוזמנות לקבל אותו בכיתה ח'. מאז 2018 ניתן החיסון גם לבנים, וכעת ניתן חיסון מורחב כנגד 9 זני פפילומה. למרות שמדובר בחיסון יעיל ביותר למניעת סרטן ומחלות נוספות הנגרמות על ידי נגיף הפפילומה ולמרות שהחיסון כנגד פפילומה נמצא בטוח מאוד על ידי ארגון הבריאות העולמי, רק 46.3 אחוזים מהתלמידים בישראל מתחסנים בשתי המנות הנדרשות. זה הוא שיעור היענות נמוך יחסית ל-90 אחוזי היענות הנדרשים לשם מיגור סרטן צוואר הרחם.
בכל שתי דקות מתה אישה מסרטן צוואר הרחם
במקביל, זה שנים רבות התברר שהשימוש בסקירה בעזרת משטח צוואר הרחם וגילוי מוקדם, המכונים "מניעה משנית", לא מסוגלים להביא למניעה מוחלטת של תחלואת סרטן צוואר הרחם. עדיין חולות 570,000 נשים בעולם בסרטן צוואר הרחם מדי שנה, וכמעט מחצית מהן לא ישרדו. לשם המחשה - כל שתי דקות מתה אישה מסרטן צוואר הרחם.
בישראל מאובחנות מדי שנה 260 נשים עם סרטן צוואר הרחם. גם עבור השורדות, הטיפול בסרטן צוואר הרחם פוגע מאד באיכות החיים, בפוריות, ואף במיניות. מעבר לכך, כ-5,000 נשים מקבלות כל שנה אבחנה של "טרום סרטן" בצוואר הרחם, בדרגות שונות. מדובר בנגע המקדים את הופעת הסרטן. כמובן שאיתור המחלה בשלב טרום סרטני מאפשר לטפל ולמנוע סרטן, אך הטיפולים עלולים להיות כרוכים בהליך ניתוחי של הסרת חלק מצוואר הרחם, והחלשתו. מסירת אבחנה של מצב טרום סרטני לאשה מעלה מיד תחושות חרדה, מתח וחשש לחייה.
לעומת זאת, התחסנות כנגד נגיף הפפילומה מהווה "מניעה ראשונית", ופוטרת מהצורך לעבור ברורים עקב "גילוי מוקדם" של זיהום בנגיף הפפילומה או של נגע טרום סרטני בצוואר הרחם.
וזה לא רק סרטן צוואר הרחם
סרטן צוואר הרחם הוא רק "קצה הקרחון" של המחלות העלולות להיגרם על ידי נגיף הפפילומה. גם סרטן הפות והנרתיק נגרמים על ידי נגיף הפפילומה. לא רבים יודעים, אך הנגיף עלול לגרום לגידולים ממאירים גם בגברים: סרטן פה ולוע הוא גידול המתפתח בעיקר בגברים ונגרם על ידי אותם זני נגיף הפפילומה הגורמים גם לסרטן צוואר הרחם. בארצות הברית היארעות גידולים אלו בגברים כבר עולה על היארעות סרטן צוואר הרחם בנשים. בישראל הוא מאובחן בכ-100 גברים ונשים כל שנה. גם סרטן בפי הטבעת מתפתח בגברים, אך הוא נפוץ גם בנשים וגם נגרם עקב נגיף הפפילומה. 70 מקרים חדשים מאותרים כל שנה בישראל.
חלק מזני הנגיף גורמים גם לגידולים שפירים, הקרוים קונדילומות. כ-20 אלף גברים ונשים מפתחים כל שנה בישראל קונדילומות באבר המין ונזקקים לעבור טיפולים מכאיבים להסרתם.
אפשר וכדאי להתחסן גם אם לא התחסנתם בילדות
בעוד שבעקבות קריאת ארגון הבריאות העולמי למיגור של סרטן צוואר הרחם, הגיעו מספר ארצות למעל 90 אחוזי התחסנות בגילאים הצעירים (בהן פורטוגל, אוסטרליה ועוד), בישראל הכיסוי החיסוני בגיל צעיר נמוך מדי, ומשתנה בין אזורים שונים בארץ, עקב העדפות הורים ומוסדות חינוך, ונסיבות טכניות שונות. ההיענות לקבלת החיסון כנגד HPV בישראל נמוכה משמעותית מההיענות לחיסוני הילדות, ולא עלתה במשך 10 השנים בהן החיסון ניתן במערכת החינוך במסגרת שגרת החיסונים.
למרות המאמצים שהושקעו בנושא, נראה כי קיים קושי להגיע לשיעור התחסנות גבוה יותר בקבוצת גיל זו וקיימת "תקרת זכוכית" להגעה לכיסוי חיסוני מספק בגיל בית הספר. בעולם מקובל לפתוח חלון הזדמנויות נוסף להתחסנות, בין גילאי 18 ל 26. מתן חיסון בגיל זה מכונה: Catch up vaccination או: חיסון להשלמת הפער. לאחרונה מתבררות יותר ויותר סיבות לצורך בהשלמת פער החיסון אחרי גיל 18:
1. ההדבקה בנגיף הפפילומה ממשיכה בכל החיים. דוגמה מובהקת לנזק מהדבקה בנגיף בגיל מבוגר, היא ההתפתחות של סרטן פה ולוע בעיקר בגיל 50 ומעבר לכך. כאמור סרטן זה נפוץ ביותר, ומאחר שהזמן מהדבקה על ידי נגיף הפפילומה ועד הופעת הסרטן היא כ-20 שנה, הרי שההדבקה בנגיף חלה בסביבות גיל 30. לכן לא מאוחר למנוע הדבקה באמצעות החיסון, גם בגילאים מבוגרים.
2. זיהום בנגיף הפפילומה לא מביא להתחסנות טבעית. ניתן להידבק שוב ושוב על ידי אותו זן של הנגיף. שכיחה הדבקת "פינג-פונג" בין בני זוג. רק החיסון מביא ליצירת תאי זיכרון במערכת החיסונית וכך מניעת הדבקות משנית.
3. למרות שמדובר בחיסון, שכמו כל החיסונים מומלץ לתת לפני ההדבקה בנגיף, כלומר לפני תחילת קיום יחסי מין, הוכח כי גם אחרי הדבקה בנגיף הפפילומה, ואפילו אחרי שהתפתחה מחלה טרום סרטנית או קונדילומות, רצוי לתת חיסון זה שכן הוא יביא להורדה דרסטית של הישנות (חזרה) של המחלות הללו, עקב יכולתו ללמד את המערכת החיסונית לזהות זני נגיף הפפילומה. יעילות החיסון נמצאה גבוהה ביותר בכל הגילאים בהם הוא נבדק - מגיל 9 עד גיל 45 שנים.
4. חלק מ"תקרת הזכוכית" המונעת הגעה להתחסנות של 90 אחוזים בבתי הספר קשורה להתנגדות של ההורים למתן בגיל צעיר. מתן אפשרות מאוחרת, לאדם בוגר, להחליט על קבלת החיסון בעצמו, , כאשר הוא או היא מודעים לסיכונים באי-התחסנות וליתרונות בהתחסנות מאוחרת, משרתת את האוטונומיה של הפרט וזכותו להחליט על גופו.
בואו נלמד משבדיה
חשוב לציין כי עוד לפני הכנסת החיסון לישראל, הומלץ לכל אשה לעבור בדיקת משטח צוואר הרחם החל מגיל 25, אחת לשלוש עד חמש שנים. המשטח מהווה סריקה כדי לאתר התפתחות של נגעים טרום סרטניים בצוואר הרחם. בשנים האחרונות הוחלט במספר ארצות להצמיד לבדיקת משטח צוואר הרחם את החיסון כנגד נגיף הפפילומה, למי שלא חוסנה בצעירותה בבית הספר.
השילוב הזה זכה לכינוי "HPV Faster", מאחר שלפי המודלים שהתלוו להכנסתו, נמצא שבעזרת השילוב ניתן לחסן נשים רבות, וכן נמצא שנשים שבדיקת המשטח אצלן הייתה תקינה, ובאותה עת חוסנו, יכולות להימנע בביטחון מבדיקות סריקת צוואר הרחם לשנים רבות, מאחר שהן מורידות את הסיכון להתפתחות הגידולים הממאירים הנגרמים עקב נגיף הפפילומה בצורה מאוד משמעותית.
אתם יכולים להפסיק לפחד מחיסון הפפילומה. הנה כל הסיבות
אחד מתשעה: וירוס הפפילומה מסכן כעת יותר גברים מנשים
בשבדיה, לקחו את השיטה צעד אחד קדימה, והם מזמנים את כל הנשים בגילאי 25 לבצע משטח צוואר הרחם ולקבל את החיסון באותו זמן. הם הפסיקו לחלוטין להציע את ביצוע משטח צוואר הרחם כשלעצמו. לשיטה שהכניסו הם קוראים "HPV even Faster" והם מצפים להיות אחת המדינות הראשונות שתמגר את סרטן צוואר הרחם.
לסיכום, היכולת למנוע את מחלת סרטן צוואר הרחם וסרטנים נוספים הנגרמים על ידי נגיף הפפילומה לא פוסקת בגיל בית ספר. מאחר שהחיסון ממשיך להיות יעיל גם בגיל מבוגר, ראוי להמליץ לכל אישה המגיעה לבדיקת משטח צוואר הרחם, לקבל באותה הזדמנות גם את הזריקה הראשונה של החיסון. בנוסף, רצוי להציע לחסן גם את בן הזוג, לא רק כדי להפחית את העברת הנגיף בין בני הזוג, אלא גם מאחר שסרטן פה ולוע פוגע בעיקר בגברים, וההדבקה בנגיף שגורם את המחלה, עלולה להתרחש גם בגיל מבוגר.
פרופ' יעקב בורנשטיין הוא מומחה למיילדות וגינקולוגיה, קולפוסקופיה, ויו"ר החברה הישראלית לחקר ומניעת מחלות המועברות במגע מיני. מתנדב בעמותת "מדעת"