נגיף הפפילומה נמצא בשנים האחרונות בכותרות והמודעות כלפיו עלתה, בעיקר לאור החיסון הניתן כיום כבר בגילאים הצעירים. מטרת החיסון היא להפחית משמעותית את מקרי סרטן צוואר הרחם שעלולים להיגרם כתוצאה מהנגיף, וכן להגן מפני יבלות באברי המין. ביקשנו מפרופ' אילן ברוכים, מנהל מחלקת נשים וגינקו-אונקולוגיה וד"ר תומר בר-נוי- רופא בכיר ביחידה לגינקו-אונקולוגיה מהמרכז הרפואי הלל יפה, שיסבירו הכל על המחלה.
מהו וירוס הפפילומה האנושי (HPV) ועד כמה הוא מסוכן?
נגיף הפפילומה האנושי (Human papillomavirus או HPV) מכיל למעשה למעלה מ-200 מיני נגיפים, המשתייכים למשפחת ה-Papillomaviridae. חלק מאותם זנים משתייכים לקבוצה המוגדרת כזני סיכון נמוך - LOW RISK (ובעיקר הזנים HPV6 ו-HPV11) ועלולים לגרום להופעת יבלות חרוטיות - מה שקרוי "קונדילומות".
מדובר בבעיה שהיא בעיקרה אסתטית ואינה מסוכנת או קשורה לסרטן. היבלות מועברת באמצעות יחסי מין במגע ישיר עם בן הזוג, כאשר אחד מבני הזוג סובל מקונדילומה בצורה פעילה או רדומה. בחלק מהמצבים נראה יבלות בודדות, אך יכולה להתרחש גם הדבקה מפושטת. היבלות יכולות להימצא בפות, בנרתיק, בצוואר הרחם, בפי הטבעת ועל איבר המין הגברי. הטיפול במחלה תלוי במיקום ובמידת ההתפשטות.
"אם מדובר במספר מצומצם של יבלות או שטח נגוע מוגבל, על פי רוב הטיפול הינו מקומי באופנים שונים על ידי משחות (כמו Imiquimod) ותמיסות או ג'ל ( כמו Condylox). אם מדובר במקרים מתקדמים ומפושטים יותר, לרוב הטיפול המוצע יכלול גם צריבה על ידי לייזר, הקפאה באמצעות חנקן או הסרה כירורגית במקרים בהם אין תגובה נאותה לטיפולים השונים", מסביר ד"ר בר נוי, "העיקרון העומד מאחורי שיטות אלו הינו הרס פיזי של נגע הקונדילומה תוך ניסיון לשמר את הרקמה הבריאה סביב"
חלק נוסף מאותה משפחת נגיפים, כ-15 זנים, נחשבים כזני סיכון גבוה - HIGH RISK (ובעיקרם הזנים HPV16 ו-HPV18) שלמעשה עלולים להוביל להתפתחות סרטן צוואר הרחם, ובשיעור פחות אך משמעותי, גם להתפתחות סרטן הנרתיק והעריה, סרטן פי הטבעת, סרטן הפה והלוע. גם במקרים אלו הזנים מועברים על ידי מגע מיני.
עד כמה הווירוס מדבק?
"יש לציין כי שיעור ההדבקה בווירוס הפפילומה הוא גבוה מאוד, ולמעשה למעלה מ-90 אחוזים מהגברים וכ-80 אחוזים מהנשים יידבקו בו במהלך חייהם (על פי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב, ה-CDC), כאשר כ-50 אחוזים ממקרי ההידבקות החדשים מדי שנה קורים בקרב צעירים בני 15-2", מציין פרופ' ברוכים, "החדשות הטובות הן כי ברוב המקרים תצליח המערכת החיסונית של גופנו לגבור על הווירוס ולסלק אותו".
בחלק קטן מהמקרים (כ-5 אחוזים) בו לא תצליח מערכת החיסון לסלק את הווירוס, הוא ישאר בתאי צוואר הרחם או הנרתיק לאורך זמן, ואז למעשה מדובר בנשאות "א-תסמינית", כלומר לרוב בשלב זה לא יופיעו סימנים המעידים על היותו בגוף, כך שמרבית הנדבקים בווירוס עלולים לא להיות מודעים כלל שנדבקו בווירוס. "אם מדובר באחד מהזנים המהווים גורם סיכון גבוה, הישארותו בגוף עלולה לפתח תחילה תאים טרום-ממאירים, ובהמשך תאים ממאירים. מהלך ההתפתחות מהידבקות בווירוס הפפילומה עד להתפתחות של גידול ממאיר עשוי להימשך בין 10 ל-15 שנים", מוסיף פרופ' ברוכים.
בישראל, מדי שנה, כ-5,000 נשים מפתחות מצב טרום סרטני וכ-200 חולות חדשות בסרטן צוואר הרחם כאשר הגיל הממוצע להופעת סרטן צוואר הרחם הוא 40. קיים קושי לחזות מי מאותם מקרים "יתמיד" ויהפוך למצב טרום ממאיר או ממאיר. אולם ידועים מספר גורמי סיכון המשפיעים על הסיכוי להתקדמות המחלה למצב ממאיר ביניהם זן הנגיף, משך ההדבקה, עישון, הידבקות בכלמידיה, גורמים תזונתיים, שימוש באמצעים הורמונאליים למניעת היריון ועוד.
כיצד ניתן להתמודד עם וירוס הפפילומה?
הדרך הבטוחה היחידה להימנע מהדבקה הינה התנזרות מוחלטת ממין, אולם בשנים האחרונות אנו עדים למהפכה בתחום עם הופעת החיסון לוירוס ה-HPV. חיסון זה נחשב כפריצת דרך מדעית המאפשרת מניעה ראשונית של טרום-ממאירות של סרטן צוואר הרחם ואף מניעה של מחלת הקונדילומה. מדובר בחיסון סינטטי אשר ניתן בזריקה לשריר ב-2 או 3 מנות על פני תקופה של 6 חודשים. החיסון מורכב מחלקי מעטפת של הווירוס ועל כן יעיל ביצירת נוגדנים, אך אינו גורם לתחלואה הנגרמת מהדבקה בווירוס. החיסון מאושר במרבית מדינות העולם ונכלל ב-58 מדינות שונות כחלק משגרת החיסונים המומלצת, הן לבנות והן לבנים.
כיום ישנם 3 חיסונים שנבדלים ביניהם בזנים השונים בפניהם הם מגנים. האחד מחסן נגד שני הזנים ה- HIGH RISK שהוזכרו, השני מחסן נגד שני זנים אלו ונגד שניים נוספים - HPV6 ו-HPV11, שאינם גורמים לסרטן צוואר הרחם אך אחראים למרבית מקרי הקונדילומה. שני החיסונים הללו מעניקים הגנה של קרוב ל-70 אחוזים בפני מצבים טרום-סרטניים וסרטניים של צוואר הרחם. החיסון השלישי (החדש יותר) מגן מפני תשעה זנים של נגיף הפפילומה המעורבים בעיקר בסרטן צוואר הרחם, ומעניק הגנה של קרוב ל-90 אחוזים.
מאיזה גיל אפשר להתחסן נגד וירוס הפפילומה?
בישראל החיסון נכלל בסל הבריאות משנת 2013 וניתן לנערים ולנערות בכיתה ח' ללא עלות במטרה להגן על המתבגרים מפני הדבקה טרם תחילת קיום יחסי מין, שכן יעילות החיסון פוחתת באופן ניכר לאחר חשיפה לווירוס. בנוסף, נמצא כי חיסון בגיל צעיר יותר מביא לתגובה חיסונית טובה ויעילה יותר.
ניתן לחסן גם נשים פעילות מינית ואף אם בעברן משטח פאפ פתולוגי או יבלות חרוטיות, שכן החיסון עשוי למנוע מחלות הנגרמות מזני הנגיף אליהם הן טרם נחשפו. ניתן להתחסן עד גיל 45, אם כי בארץ סל הבריאות מסבסד את החיסון עד גיל 18 (לנערות ונערים) ועד גיל 26 לגברים בסיכון מוגבר.
מרבית התוכניות לביטוחי בריאות משלימים מסבסדות את החיסונים בקרב גברים ונשים מעל גיל 26, כאשר מגיל 27 ועד 45 ניתן להתייעץ עם רופא מומחה בנוגע להערכת גורמי סיכון ולפיהם הצורך בקבלת החיסון.
עד כמה החיסון בטוח ויעיל?
על אף מספר דיווחים בעיתונות על תופעות לוואי חריגות לאחר החיסון, פרופיל הבטיחות של החיסון הוא גבוה וארגון הבריאות העולמי קבע שהחיסון בטוח ויעיל, ותופעות הלוואי הידועות והמהימנות לאחר בדיקה הן מקומיות בלבד וכוללות אודם, מעט כאב במקום החיסון ונפיחות קלה באזור ההזרקה. תופעות לוואי נדירות יותר יכולות לכלול חום, כאבי ראש, בחילה, סחרחורת ואפילו אירוע של התעלפות. בזמן היריון, מחקרים מראים כי קבלת החיסון לא גורמת נזק לעובר, אך המידע על כך נחשב חלקי, ולכן נכון להיום, לא מומלץ לאישה הרה לקבל חיסון עד לאחר ההיריון.
יש לציין כי ההתנגדות לחיסונים אינה חדשה ויש הנמנעים מלחסן את ילדיהם בכל חיסון שהוא, ומסתמכים על תיאוריות וסברות ובכך זורעים חרדות ופחדים מיותרים ללא כל ביסוס, מבהירים המומחים.
האם ישנן דרכים נוספות להפחית את הסיכון לחשיפה לנגיף?
"שימוש בקונדום, אף כי אינו מגן באופן מוחלט מאזורים חשופים נגועים, אכן עוזר להפחית את ההדבקה. חשוב להשתמש בו לאורך כל האקט המיני, וגם בזמן יחסים אנאלים ו/או אוראלים. מובן כי אורח חיים בריא אשר מסייע לחיזוק המערכת החיסונית כמו הקפדה על תזונה בריאה, הימנעות מעישון וסמים ופעילות גופנית, משפר את ההגנה מפני וירוסים וזיהומים. כמו כן חשוב לזכור כי החיסון אינו מקנה הגנה מלאה מפני הסיכון להידבק בווירוס מהזן הגורם לסרטן צוואר הרחם או למצבים הטרום ממאירים, ועל כן יש להמשיך ולבצע את בדיקות הסקר התקופתיות באופן סדיר", מדגיש ד"ר בר נוי.
"החברה הישראלית לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם ממליצה על ביצוע סריקה רוטינית של כל הנשים למניעת סרטן צוואר הרחם. מומלץ לבצע משטח ציטולוגי מצוואר הרחם (בדיקת פאפ) החל מגיל 25 בתדירות של אחת ל- 3 שנים. במהלך הבדיקה אוספים תאים שנשרו מאזור צוואר הרחם בעזרת מברשת קטנה ואלו נשלחים לבדיקת מעבדה.
"פאפ היא בדיקת סקר טובה, אבל הרגישות שלה כבדיקה בודדת מסתכמת ב-50 אחוזים מהימנות בלבד. ניתן לבצע כיום גם בדיקת זני HPV מגיל 25 אחת ל- 3 או 5 שנים. הבדיקה מבוצעת על ידי נטילת משטח נרתיקי או צווארי ושליחתו לבדיקת PCR, כאשר התשובה תספק מידע האם קיימת נשאות של וירוס הפפילומה ובמידה וכן אילו זנים נמצאו. כאשר מתקבל ממצא לא תקין בבדיקת הפאפ או בדיקה חיובית לזני ההפילומה שבסיכון גבוה, נדרש המשך בירור או מעקב הדוק בהתאם לתשובות", מציין פרופ' ברוכים
לסיכום, וירוס הפפילומה הוא וירוס נפוץ ביותר וקיימת סבירות גבוהה כי רובנו "ניפגש" בו במהלך חיינו. כמו כן נגיף זה עלול לגרום להופעת יבלות (קונדילומות) ואף קיים הסיכון כי תתחולל התמרה של תאי צוואר הרחם למצבים טרום ממאירים ואף ממאירים באם תתרחש הדבקה בזני HIGH RISK. כיום קיימות דרכים רבות לאבחון, טיפול ובראש ובראשונה - מניעה על ידי חיסון. על כן, היו מודעים לנגיף הפפילומה, למצבי ההדבקה השונים שלו, לבדיקות הסקר והאבחון וכמובן - להתמודדות ולמניעה. ייתכן ובעתיד הלא כל כך רחוק, באמצעות התחסנות ומניעה, נצליח למגר ולהכחיד את המחלה הכה קשה של סרטן צוואר הרחם.