וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אתם יכולים להפסיק לפחד מחיסון הפפילומה. הנה כל הסיבות

ד"ר ארז גרטי, מכון וייצמן-דוידסון

4.10.2018 / 7:29

בישראל מאובחנות כל שנה 200 חולות בסרטן צוואר הרחם, חצי מהן מתות מהמחלה. אז למה אנחנו כל כך פוחדים מחיסון פשוט שניתן בגיל 14 ומוריד את הסיכון הזה? הנה כמה דברים שחשוב שתדעו

ד"ר ארז גרטי מסביר מדוע חיסון הפפילומה בטוח וחשוב/מערכת וואלה!

וירוס הפפילומה מידבק מאוד. הווירוס מועבר במגע מיני - ולא משנה מאיזה סוג ועם איזה פרטנר גם אם זו הפעם הראשונה של אחד מהם. אצל רוב האנשים הוא מתבטא בנגעים קטנים ואולי אפילו בלתי מורגשים על העור ומערכת המין, אבל אצל חלק קטן מהם הנגעים עלולים להתפתח לסרטן בגיל יותר מבוגר. סרטן זו צרה צרורה שפוגעת גם בחולה וגם במשפחתו, ואם יש אפשרות למנוע מילדים סוג אחד של סרטן, לא תקחו אותו?

רבים שואלים את עצמם למה פתאום ילד בן 14 צריך לקבל חיסון נגד מחלת מין, אבל זה בדיוק העניין. החיסון ניתן בגיל צעיר, לפני המגע המיני הראשון. זה טיפול מונע והוא יהיה הרבה פחות יעיל אם יינתן רק אחרי החשיפה לווירוס.
בחיסון עצמו מוזרק תרכיב שמכיל מספר חלבוני מעטפת של הווירוס - אפילו לא את הווירוס עצמו. מערכת החיסון לומדת לזהות את החלבונים האלה ומתכוננת ליום שיגיע הווירוס - והוא יגיע. שמונים עד תשעים אחוזים מהאוכלוסייה הפעילה מינית יידבקו במהלך חייהם באחד הזנים של וירוס הפפילומה, כמחציתם בזן שעלול לגרום לסרטן.

עוד בנושא:
הנגיף שמדביק כמעט כל מי שמקיים יחסי מין
אחד מתשעה: וירוס הפפילומה מסכן כעת יותר גברים מנשים
סימנים נסתרים: איך תדעו אם נדבקתם במחלת מין?

החיסון עצמו בטוח ועבר את כל בדיקות הבטיחות הקליניות. למרות שבכתבות מפחידות באינטרנט מיוחסות לו תופעות לוואי מעוררות אימה - אף אחת מהן לא עלתה במחקרים שנערכו על מיליוני בני אדם בכל העולם. את החיסון התחילו לתת לפני כעשר שנים, ועכשיו מתחילים לראות ירידה בנגעים הטרום סרטניים באוכלוסיות מחוסנות. בשנים הקרובות נתחיל לראות ירידה גם בתחלואה עצמה.

נגיף הפפילומה. ShutterStock
מידבק מאוד. נגיף הפפילומה/ShutterStock

בישראל מאובחנות בכל שנה מאתיים חולות חדשות בסרטן צוואר הרחם, כמחציתן מתות מהמחלה. הסרטן אינו פוסח גם על הגברים: וירוס הפפילומה עלול לגרום לסרטן הפין, הלוע ופי הטבעת - כל אחד לפי ההרגלים שלו.

אז לפני שאתם נלחצים מסיפורים לא מבוססים ברשת, ק?ראו את המחקרים, בדקו את העובדות וקבלו החלטה שקולה ומבוססת על ראיות, לא על סיפורים אישיים ושמועות באינטרנט

עוד באותו נושא

עד 40 אחוזי שגיאה: האם הפאפ היא בדיקה מספיק טובה?

לכתבה המלאה

ד"ר ארז גרטי הוא מנהל תחום תקשורת המדע במכון דוידסון

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully