בשר שוב על הכוונת: הקשר בין אכילת בשר וטרשת נפוצה

בשנים האחרונות כבר התרגלנו לראות בשר כאופציה תזונתית שנויה במחלוקת. הוא אמנם מכיל חלבונים וויטמין B12, אבל גם הוכח פעם אחר פעם כתורם לתחלואה, לכולסטרול, מחלות לב וכלי דם וגם לסרטן. כעת מחקר חדש נועץ עוד מסמר בארון הבשר - וחוקריו מדווחים על מציאת סיכון מוגבר לחלות בטרשת נפוצה בקרב אוכלי בשר, בהשוואה לצמחונים.

מדובר במחקר קטן יחסית, שבו שיתפו פעולה חוקרים מוושינגטון ומקונטיקט ומצאו שינויים בהרכב חיידקי המעי שידועים כבעלי השפעה על המערכת החיסונית, ובין טרשת נפוצה, שהיא בהגדרה מחלה אוטואימונית. מחלה אוטואימונית היא מצב שבו הגוף למעשה תוקף את עצמו, כאשר המערכת החיסונית מזהה בטעות גורם כלשהו בגוף כגורם זר או עויין ופועלת נגדו.

במקרה של טרשת נפוצה, המערכת החיסונית תוקפת את מערכת העצבים, המוח והשדרה. הנזק גורם לעצבים להפסיק לתפקד או לתפקוד משובש, באופן שניתן לדמות לקצר במערכת חשמלית. החולים נותרים עם תפקוד מוגבל שיכול לכלול קושי בתנועה ובהתניידות ופגיעה בראייה. החוקרים משערים שהשינויים בהרכב חיידקי המעי, שקשורים באכילת בשר, מתחילים תגובת שרשרת שתורמת להיווצרות או להחמרה של המצב הרפואי הזה.

עדיין לא ידוע מהו בדיוק הטריגר שמפעיל את המערכת החיסונית וגורם לה להתחיל לתקוף את העצבים, והמחקר הנוכחי מציע אפיק מחקרי חדש. המיקרוביום של מערכת העיכול - שם כולל לכל האורגניזמים שחיים בתוך מערכת העיכול, נקשר בשנים האחרונות למספר מצבים רפואיים. ולמעשה, ישנם מחקרים שמצאו קשר בין המיקרוביום ובין כמעט כל תפקוד אפשרי, החל מפירוק המזון שאנחנו אוכלים ומניעת זיהומים ועד להכשרה של המערכת החיסונית.

החוקרים מאוניברסיטת קונטיקט ומאוניברסיטת וושינגטון ניתחו במהלך מחקרם - שהם טוענים שהוא הראשון מסוגו - את הרכב המיקרוביום, המערכת החיסונית, התזונה ובדיקות הדם של 25 חולי טרשת נפוצה. לאחר מכן, הם השוו את הנתונים שאספו מול פרמטרים זהים שנלקחו מ-24 נבדקים בריאים, ששימשו כקבוצת ביקורת.

מחברת המחקר ד"ר יאנג'יאו ז'ו אמר כי היא ועמיתיה גילו קשר בין רמות של חיידקים מסויימים ובין טרשת נפוצה וחומרתה. "מה שבאמת מעניין הוא האופן שבו המערכות האלה קשורות זו בזו וכיצד תזונה משפיעה על הקשר הזה", אמרה ז'ו.

האנליזה מצאה שאנשים שאכלו בשר היו בעלי רמות נמוכות יותר של בקטריות שקשורות בעיכול ירקות (bacteroides thetaiotaomicron). הם גילו גם שחולי טרשת נפוצה צרכו יותר בשר, מה שהוביל אותם להשערה שיש קשר בין התזונה והמחלה.

יתרה מכך, דגימות הדם שנלקחו מחולי טרשת הראו רמות גבוהות יותר של תאי חיסון מסוג T-helper 17, שתפקידם לסייע לתאי T אחרים לזהות מטרות לתקיפה. שילוב הממצאים גרם להם לחשוד שאצל חולי טרשת נפוצה מתרחש שיבוש כלשהו שגורם לתאים הללו להתנתק מהמערכת החיסונית ואז היא מגיבה כאילו שישנו זיהום שתוקף את הגוף. כתוצאה מכך הגוף מגביר את ייצורם של תאי T-helper 17, דבר שהחוקרים סבורים שגורם לנזק העצבי שאופייני לטרשת.

החוקרים הדגישו שוב ושוב שהקשר שהם גילו הוא קשר מורכב מאוד, שכן ישנם לא מעט אנשים בריאים שצורכים בשר מבלי שיתעוררו בגופם בעיות כאלה. אולם, למרות זאת הנתונים שעולים ממחקרם מצביעים על קיומו של קשר כלשהו בין צריכת בשר וטרשת נפוצה.

חשוב לזכור שגם למעבר לצמחונות או טבעונות עלול להוביל לבעיות בריאותיות. אנשים שאינם צורכים בשר סובלים לעתים ממחסור בוויטמינים וברזל, שעלול לגרום לבעיות פיזיות ונפשיות. זאת גם הסיבה שהתזונה המומלצת על ידי גורמי בריאות היא תזונה מאוזנת שכוללת מגוון של מאכלים, גם מן החי.

ד"ר לורה פיקיו, אחת החוקרות, אמרה כי "זהו המחקר הראשון שעושה שימוש בגישה משולבת לניתוח הממשק בין תזונה, מיקרוביום, המערכת החיסונית, ומטבוליזם ותרומתם להיווצרות ומהלך המחלה בקרב חולי טרשת נפוצה. זה מציע מודל חדש לבחינה מדעית עתידית שמסתכלת לא רק על פקטור אחד, אלא על אינטראקציות מורכבות בין כמה גורמים".

עם פרסום מחקרם בכתב העת EBioMedicine, אמרו החוקרות כי בכוונתן להרחיב ולהעמיק את עבודתן כך שתכלול מדגם רחב יותר, שבו יכללו גם חולים קשים יותר בטרשת נפוצה. תקוותן היא שהמחקר יוביל לתובנות חדשות על מערכת היחסים בין תזונה, חיידקי המעי ותגובות חיסוניות שיוכלו למנוע ולהקל על תסמיני הטרשת.