מה גורם למערכת החיסון להתחיל לתקוף?

הגוף שלנו הוא מכונה די מדהימה, ובכל זאת - בין 80 ל-100 מחלות אוטואימוניות דלקתיות מתחוללות כי מערכת החיסון שאמורה להגן עלינו מתחילה לתקוף. עם המחלות הנפוצות, שבישראל יש מספרים בלתי מבוטלים מהן, נמנות: קרוהן, קוליטיס כיבית, פסוריאזיס ודלקות מפרקים מסוגים שונים. למה זה קורה בעצם? הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על המערכת החיסונית שלכם.

עוד בנושא:
זאבת וקרוהן: למה נשים חולות במחלות אוטואימוניות יותר מגברים?
שינה היא התרופה הטובה ביותר: כך הגוף שלכם נלחם בזיהומים בזמן השינה
מה בדיוק שפעת עושה לגוף ולמה זה מרגיש כמו הסוף שלנו?

תפקידה של המערכת החיסונית הוא להגן על הגוף מפני גורמי מחלות חיצוניים, כמו: וירוסים, חיידקים ופטריות. כאשר אנחנו חולים במחלה שמקורה בווירוס, מערכת החיסון לומדת להכיר וזוכרת אותו וכך אנחנו מתחסנים מפני הווירוס שתקף אותנו. בהמשך, אף פעם לא נידבק בדיוק באותו הנגיף. לעיתים מערכת החיסון מגיבה באופן מוגזם גם לכל מיני גורמים ומצבים שלא ממש מסוכנים לגוף. כך לדוגמה, אחת המחלות הנפוצות של מערכת החיסון היא אלרגיות.

עישון הוא גורם הסיכון הסביבתי הכי חזק שמביא להתפרצותן של מחלות אוטואימוניות. העישון גורם למצב דלקתי כרוני בריאות, ומעמיד את המערכת החיסונית במצב "היכון" וב"סכנה" כל הזמן.

גם מחלות ומצבים בריאותיים שונים יכולים להביא לכך שמערכת החיסון לא עובדת מספיק טוב. אצל סוכרתיים, לדוגמה, רמות גבוהות של סוכר פוגעות גם בתאי מערכת החיסון וחושפת את החולים בה לזיהומים. גם באי ספיקת כליות יש פגיעה משנית במערכת החיסון.

גידולים סרטניים לא נחשבים למחלה של המערכת החיסונית. תאים סרטניים נוצרים כתוצאה משינויים בדנ"א של התאים והתחלקותם ללא בקרה. אם תא בגוף לא השתנה מספיק, מערכת החיסון לא תדע לזהות אותו כבעייתי. כמו כן גידולים סרטניים מסוימים מפתחים מנגנונים על מנת לחמוק מתקיפה של מערכת החיסון. תרופות ביולוגיות חדשות בתחום הסרטן, מגבירות את יכולתה של מערכת החיסון לזהות תאים סרטניים ולתקוף אותם.

במחלות דלקתיות אוטואימוניות יש בעיה בבקרה של מערכת החיסון. במקום לתקוף רק מזיקים חיצוניים, מערכת החיסון פוגעת בגוף עצמו. קרוהן וקוליטיס כיבית, פסוריאזיס ודלקות מפרקים לסוגיהן, נמנות עם קבוצת המחלות האוטואימוניות.

לחלק מהמחלות הללו, מרכיב גנטי מובהק. אנחנו יודעים שאם יש במשפחה קרוב מדרגה ראשונה, כמו אם אב או אחים שחולים, קיים סיכון יותר גבוה לפתח מחלה אוטואימונית. יש לציין כי לרוב המחלות האלה משפיעות על מספר מערכות בגוף, למשל עור ומפרקים בפסוריאזיס, מערכת עיכול ועיניים בקרוהן ועוד.

מחלות אוטואימונית הן מחלות כרונית, שמאופיינות בתקופות סוערות יותר ופחות. גם בתקופות שהמחלה שקטה מומלץ מאוד להיות במעקב רפואי, כדי למנוע מבעוד מועד התלקחויות של המחלה והחמרה שעשויה ליצור נזק.

ב-20 השנים האחרונות מתחוללת מהפכה דרמטית בהבנת המחלות האוטואימוניות והמאפיינים המולקולריים שלהן. אנחנו יודעים לזהות טוב יותר את מרכיבי הדלקת ואת המולקולות שמשתתפות בתהליך הדלקתי, כך שאפשר להתערב במנגנונים ובמסלולים מחוללי הדלקת. בעקבות זאת, פותחו תרופות ביולוגיות מתקדמות המכוונות, כל אחת על פי אופייה ומטרתה, כנגד חלבונים בדמם של החולים במחלות האוטואימוניות.

הטיפול בתרופות ביולוגיות שינה את האופן שבו מטפלים במחלות כרוניות כמו דלקת מפרקים שגרונית, דלקת מפרקים פסוריאטית, דלקת חוליות מקשחת, פסוריאזיס, מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית. תרופות אלה מהוות טיפול ממוקד כנגד אחד מהגורמים הבסיסיים של המחלה, ולא רק נגד התסמינים.

אף אחד לא אוהב לקחת תרופות ובטח לא כל החיים, אבל במחלות כרוניות מומלץ ליטול טיפול תרופתי כבסיס לטיפול. זאת, לצד קיום אורח חיים בריא, אכילה על פי דיאטה מתאימה, טיפולי אלטרנטיביים וטיפולים תומכים נוספים כתוספת לטיפולים התרופתיים, שנועדו להפחית את העומס הדלקתי ולמנוע פגיעה נוספת בגוף.

פעמים רבות למחלות אוטואימונית יש השפעה רחבה. למשל, כשאישה עם מחלה אוטואימונית מבקשת להרות היא מטופלת על ידי רופא המומחה למחלה ועל ידי גניקולוג. בחלק מבתי החולים בארץ ובעולם נפתחו מרפאות משותפות, למשל: מרפאות ראומטולוגיה-עור, ראומטולוגיה והריון בסיכון, או מרפאת גסטרו-עור. למרפאה זו שותפים שני רופאים מומחים שבודקים את המטופל ביחד, לדוגמה ראומטולוג, גסטרו-אנטרולוג או דרמטולוג שמטפלים יחד בחולי קרוהן שיש להם גם דלקת מפרקים או פסוריאזיס. הרופאים מתייעצים ביניהם ומחליטים יחד על הטיפול הטוב ביותר בהתחשב בביטוי המחלה במערכות השונות באופן שמותאם אישית לאותו מטופל.

ד"ר אורי ארד הוא ראומוטולוג, רופא בכיר במכון לראומטולוגיה במרכז הרפואי תל אביב