רוצים לשמור על הלב שלכם? זו השעה שבה אתם צריכים ללכת לישון

הקפדה על שעת שינה מסויימת עשויה להיות אחת הדרכים הכי קלות להפחית את הסיכון שלכם לפתח מחלת לב בעתיד. האם תצליחו להירדם כל יום בחלון הזמנים הספציפי שזיהה המחקר החדש הזה?

14/11/2021

באיזו שעה אתם הולכים לישון בדרך כלל? לתשובה לשאלה הזאת עשויה להיות משמעות מעבר לרמת העייפות שלכם ביום כזה או אחר, והיא עשויה להיות בעלת חשיבות לשמירה על בריאות הלב שלכם. מחקר חדש מגלה שהירדמות בין השעה 22:00 ל-23:00 בערב קשורה בסיכון נמוך יותר להתפתחות של מחלות לב. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת European Heart Journal - Digital Health.

החוקרים גילו בין השאר שמי שנוהגים ללכת לישון מאוחר יותר - בחצות או לאחר מכן - היו בעלי סיכון גבוה ב-25 אחוזים לפתח מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לעמיתיהם שהלכו לישון בין השעה עשר לאחת עשרה בלילה. עבור מי שנמצאים איפשהו באמצע, ונוהגים להירדם בין השעה 23:00 לחצות, הסיכון למחלות לב היה גבוה ב-12 אחוזים בהשוואה לנרדמים בין עשר לאחת עשרה.

עוד בוואלה!

זה הרכיב במזון שבאמת מעלה את הסיכון לשבץ

לכתבה המלאה

ממצא מעניין נוסף של החוקרים היה שהסיכון אורב גם למי שנרדמים מוקדם יותר, ועמד על 24 אחוזים יותר סיכון עבור מי שנרדמים לפני השעה 22:00. מה שאומר שאם אתם רוצים לרתום את שעת השינה שלכם לטובת בריאות הלב העתידית שלכם, יש לכם חלון זמנים מאוד מצומצם וספציפי להירדם בו מדי ערב.

גם להתרסק מוקדם זה לא משהו לבריאות הלב. אישה ישנה עם פה פתוח(צילום: ShutterStock)

"המחקר שלנו מצביע על כך ששעת השינה האופטימלית היא בנקודה ספציפית במחזור 24 השעות של הגוף, וכל סטייה מהלו"ז הזה עלולה להשליך באופן שלילי על הבריאות. זמן השינה המסוכן ביותר הוא אחרי חצות, משום שהוא מפחית את הסיכוי לחוות אור בוקר, שהחשיפה אליו היא זו ש"מאפסת" את השעון של הגוף", אמר ד"ר דיוויד פלנס מאוניברסיטת אקסטר, שחיבר את המחקר הזה.

"אף שהממצאים אינם מוכיחים סיבתיות, זמן השינה עולה מהמחקר כגורם סיכון קרדיולוגי אפשרי - שעומד באופן עצמאי ואינו קשור לגורמי סיכון אחרים או למאפייני שינה אחרים. אם הממצאים שלנו יאוששו על ידי מחקרים נוספים, תזמון שעת השינה ושמירה על הרגלי שינה בסיסיים עשויים להיות צעדים מניעתיים בעלות נמוכה שיצליחו להפחית את הסיכון למחלות לב בציבור בכללותו", הסביר החוקר.

לא מאוחר מדי, לא מוקדם מדי

המחקר הזה מתבסס על נתונים שנאספו במשך 7 ימים על הרגלי השינה, ההירדמות והיקיצה של יותר מ-88 אלף משתתפים, שנכללים במאגר המידע של פרוייקט הביו-בנק בבריטניה. הנתונים נמדדו על ידי מכשיר מדידה שענדו המשתתפים על פרק ידם למשך תקופת הניסוי. בנוסף, הם השיבו על שאלונים שכיסו נושאים דמוגרפיים, בריאות כללית, אורח חיים והערכה עצמית של כושרם הגופני. בשלב השני של המחקר, החוקרים ביצעו מעקב בריאותי במשך מספר שנים לאחר איסוף הנתונים והעריכו מחדש את מצב בריאות הלב שלהם, בהתייחסות למחלות לב, התקפי לב, כשל לבבי, מחלת לב איסכמית, שבץ והתקפים איסכמיים.

לנסות להרדם בחלון זמנים ספציפי כל יום זה קצת מלחיץ, לא? אישה שוכבת ערה במיטה(צילום: ShutterStock)

לאחר ששיקללו גורמי סיכון אחרים כמו: עישון, BMI ומעמד סוציואקונומי, בודדו החוקרים את גורם שעת השינה וחישבו באיזה אופן הוא עשוי להיות קשור לסיכון להתפתחותן של מחלות לב וכלי דם בקרב המשתתפים.

הקשר הסיבתי חזק יותר אצל נשים

כפי שמחבר המחקר הסביר, מטרת המחקר לא היתה להסביר את המנגנון שבו שעת השינה משפיעה על הסיכון, כי אם לקבוע האם יש או אין קשר כזה בכלל. עם זאת, ישנם מחקרים רבים שנערכו בעבר שעסקו גם הם בקשר שבין איכות השינה והסיכון למחלות לב. המדע עדיין לא מבין לעומק את מערכת היחסים בין השניים, אולם ההערכה היא שהקשר נעוץ בהשפעה של איכות השינה על תהליכים ביולוגיים כמו מטבוליזם של גלוקוז, לחץ דם ודלקתיות.

אחד הדברים שהתחדד במחקר הזה, הוא שהקשר בין שעת ההירדמות והסיכון למחלות לב חזק יותר בקרב נשים, לעומת גברים. גם הסיבה להבדל הזה אינה ידועה לחוקרים, אך הם חושדים שהורמונים מעורבים בכך. "ייתכן שיש הבדל מגדרי באופן שבו המערכת האנדוקרינית מגיבה להפרעה בשעון הצירקדי. הסבר חלופי עשוי להיות שגילם המבוגר יחסית של משתתפי המחקר הזה עשוי להיות מסיח שמשבש את התוצאות, משום שהסיכון הקרדיו-וסקולרי בקרב נשים נוטה לעלות לאחר גיל הבלות והפסקת הווסת. ואם כך, ייתכן שאין באמת הבדל בין גברים לנשים בעוצמת ההשפעה של שעת השינה על הסיכון שלהם לפתח בעיות לב", אמר ד"ר פלנס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully