בכל יום מחדש, מערכת החיסון שלנו מנהלת אינספור מערכות מורכבות שאנחנו בכלל לא מודעים לקיומן. כדי לעזור למערכת המורכבת והמופלאה הזאת לנצח יותר, כדאי להבין לעומק איך היא עובדת ומהם ההרגלים שמשפיעים עליה לטובה ולרעה. הנה כמה מההרגלים התזונתיים שעלולים להזיק למנגנוני ההגנה הטבעיים בגופכם:
1. אתם לא מכירים את ההבדל בין סוגי השומן שאתם צורכים
חומצות שומן מסוג אומגה 3 ואומגה 6 מהוות מרכיב חשוב בתזונה שלנו ותורמות להעצמת תהליכים רבים בגוף. שתיהן חומצות שומן בריאות וחיוניות, אך התזונה שלנו כיום בדרך כלל מכילה שיעורים גבוהים מדי של אומגה 6 ונמוכים מדי של אומגה 3. מחקרים מראים כי שיעור גדול של אומגה 6 בתפריט עלול להגביר את הייצור של חלבונים מעודדי דלקת, שעלולים להחליש את התגובה החיסונית. מנגד, מחקרים אחרים מראים כי כשצורכים יותר אומגה 3, הייצור של החלבונים האלו פוחת והתגובה החיסונית מתחזקת.
מחקר מעניין שנערך על אנשים הסובלים מהשמנת יתר, מצא כי אנשים שצורכים יותר אומגה 6 סובלים בסבירות גבוהה יותר ממחלות כמו אסתמה ונזלת אלרגית. לכן, מומחים ממליצים לאכול יותר מזונות עשירים באומגה 3 כמו אגוזים, זרעי צ'יה ודגים כמו סלמון, מרקל וסרדין. מנגד, אפשר בהחלט לצרוך מזונות שיש בהם אומגה 6, אך במידה מופחתת. ברשימה הזאת נמנים בעיקר שמנים המבוססים על תירס, סויה, קנולה וחמנייה.
2. אתם לא יכולים לוותר על בשר צלוי, מטוגן או מעובד
בשנים האחרונות עלתה למודעות הסכנה שבצריכה מוגברת של חומרים בשם Advanced glycation end products או AGEs. אלו התוצרים הסופיים של תהליך סכרור של חומצות אמינו, או במילים פשוטות, חומרים שנוצרים בתהליכים שונים של עיבוד מזון, כמו לדוגמה צלייה על הגריל, "שריפה" בתנור או טיגון.
מחקר אחד שבחן את שיעור ה-AGEsב-549 מזונות שונים, מצא כי הם מצויים בריכוזים הגבוהים ביותר בנקניקיות, עוף צלוי (שלא הסירו ממנו את העור), סטייק שהוכן על גריל ובייקון מטוגן לחובבי הז'אנר. שורה של מחקרים מהשנים האחרונות מראה גם ש-AGEs הן מולקולות שעלולות להחליש את מערכת החיסון בכמה דרכים, לרבות הגדלת שיעור הדלקות בגוף, פגיעה בפעילות נוגדי החמצון ושיבוש מאזן החיידקים במעי.
3. אתם מאמינים שתחליפי סוכר עושים לכם טוב
כולם יודעים שסוכר מזיק לבריאות, אבל לפעמים הרצון להימנע ממנו יכולים לגרום יותר נזק מתועלת. כיום ידוע שחלק מהממתיקים המלאכותיים עלולים לשנות את מאזן החיידקים במעי, להגביר דלקות במערכת העיכול ולהחליש את התגובה החיסונית לזיהומים.
מחקר אחד מצא לדוגמה כי ממתיק מלאכותי מוכר בשם סוכרלוז (Sucralose) עלול לפגוע במאזן החיידקים הטובים במעי. מחקר אחר מצא כי ממתיק נוסף בשם סכרין (saccharin) עלול לגרום להשפעה דומה. במחקר נוסף נמצא כי באופן כללי, שימוש קבוע וארוך טווח בממתיקים עלול להחליש את התגובה של מערכת החיסון לאיומים שונים.
4. אתם מגזימים עם הסוכר
כדי שלא תחשבו שההמלצה להימנע ממתיקים מלאכותיים היא הזמנה לחזור לסוכר הלבן והפשוט - הנה הבהרה חשובה: גם סוכר, כידוע, מסכן את הבריאות בשורה של היבטים. למעשה, כל מזון שמכיל כמויות גדולות של סוכר, מעלה את רמות הסוכר בדם, דבר שמגביר גם את שיעורם של חלבונים מעודדי דלקת בגוף.
מחקרים מראים כי "קפיצות" פתאומיות ברמת הסוכר בדם עלולות לפגוע בפעילותם של רכיבים במערכת החיסון כמו נויטרופילים ופגוציטים. אלו שני סוגים של תאים במערכת החיסון שעוזרים להילחם בזיהומים ומהווים מרכיב חשוב בהגנה החיסונית שלנו.
אל תפספס
אז לא, אנחנו לא קוראים לכם להוציא את הסוכר לגמרי מחייכם כי אנחנו יודעים שזה כמעט בלתי אפשרי, אבל כן אפשר לחשוב באילו מקרים ניתן להפחית את צריכת הסוכר לאורך היום. גם שינויים קטנים יכולים לאורך זמן לייצר השפעה משמעותית וארוכת טווח.
5. אתם מוסיפים מלח לכל דבר שאתם אוכלים
כמו סוכר, לאף אחד אין ספק שמלח בשיעורים גבוהים לא עושה לו טוב - אבל הנה מחקר מעניין שממחיש עד כמה זה דרמטי. ב-2016, שישה גברים אמיצים השתתפו בניסוי שבו הם צרכו 12 גרם של מלח למשך חמישים ימים. לאחר מכן, הם הפחיתו את צריכת המלח ל-9 גרם למשך חמישים ימים נוספים ובהמשך ל-6 גרם לתקופה זהה. לבסוף, הם חזרו לצרוך 12 גרם של מלח למשך חודש נוסף.
המחקר הראה כי בתקופות שבהן הגברים צרכו הכי הרבה מלח, היה בדמם שיעור גבוה של תאי דם לבנים הקרויים מונוציטים, שיעור גבוה של חלבונים מעודדי דלקת ושיעור נמוך של חלבון בשם IL-10 שנלחם בדלקות. החוקרים הסבירו כי הדבר מצביע על תגובה חיסונית מופרזת, שעלולה להזיק לבריאות.
מלח, או נתרן ליתר דיוק, מהווה מרכיב חשוב בתפקוד התקין של הגוף בכלל, ומערכת החיסון בפרט. הבעיה היא שהתזונה שלנו כיום כוללת יותר מדי ממנו, ברמה שעל פי מחקרים שונים עלולה להגביר את השיעור של מחלות אוטואימוניות ואף, על פי מחקר אחד, להחמיר את המצב של מי שכבר מתמודדים עם מחלות אוטואימוניות כמו קוליטיס כיבית, קרוהן, דלקת מפרקים שגרונית ולופוס (זאבת).