הצעד הזה יכול לשנות את ההתפתחות הקוגניטיבית של הילד שלכם

חוקרות ישראליות עקבו במשך 18 שנה אחר ילדים בעלי סיכון משפחתי להפרעת קשב וריכוז וגילו גורם ספציפי בסביבה הביתית שהשפיע על ההתפתחות הקוגניטיבית של הילדים בצורה משמעותית

20/08/2021

מעקב שביצעו חוקרות מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב אחר הורים עם תסמיני ADHD וילדיהם, מגיל לידה ועד גיל ההתבגרות, מצא שישנה חשיבות גבוהה במיוחד לסביבה ביתית מעשירה כמו ספרים ומשחקים. נראה שילדים אלה, הנמצאים בסיכון משפחתי לפתח הפרעת קשב וריכוז, עשויים להיות רגישים יותר לסביבה הביתית שלהם, בהשוואה לילדים שאינם נמצאים בסיכון משפחתי.

כ-99 בנים שנולדו בבית החולים סורוקה בבאר שבע והוריהם, נחקרו במשך 18 שנה במטרה למצוא את הקשר בין גורמי סיכון מוקדמים להפרעות קשב וריכוז. הדוקטורנטית צליל אינציגר, מהמעבדה של פרופ' אנדראה ברגר, ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בדקה נתונים על רצף זמן החל מטיב הסביבה הביתית בילדות המוקדמת, דרך התפתחות של ליקויים קוגניטיביים האופייניים ב-ADHD ועד להתפתחות תסמיני ההפרעה.

ילדים בסיכון זקוקים ליותר תיווך מהוריהם בפעילויות שדורשות קשב ארוך יותר. אמא מקריאה סיפור לילדיה(צילום: ShutterStock)

הממצאים הצביעו על כך שבקרב ילדים בעלי סיכון משפחתי נמוך ל-ADHD, לא היה קשר בין מידת ההעשרה של הסביבה הביתית בגירויים קוגנטיביים בילדות המוקדמת, לבין התפקוד הקוגניטיבי שלהם בגיל 7. לעומת זאת, בקרב ילדים בעלי סיכון משפחתי גבוה להפרעה, הייתה חשיבות רבה לסביבה הביתית: בסביבה ביתית לא מיטבית, הילדים הראו תפקודים קוגניטיביים נמוכים, ובתנאי סביבה מיטבית ותומכת, הם הראו תפקודים קוגניטיביים טובים מאוד ואפילו ביצעו משימות טוב יותר מילדים שאינם בסיכון.

ההיבט המשמעותי בסביבה הביתית שנמצא כקשור להתפתחות הקוגניטיבית של הילדים, היה קיומם של גירויים מתאימים להתפתחות הילד כגון ספרים ומשחקים מתאימים וכן, המעורבות של ההורה בעידוד הילד להשתתף בפעילויות מעשירות. "העשרה אינה באה לידי ביטוי רק בעצם קיומם של ספרים ומשחקים, אלא גם בפעולה מכוונת של ההורים על ידי קריאה משותפת של ספרים או הרכבה משותפת של פאזלים", אמרה צליל אינציגר. "ייתכן שילדים בסיכון זקוקים יותר לתיווך מצד ההורה על מנת לעסוק בפעילויות שדורשות טווח קשב רחב יותר וסבלנות".

ההורים יכולים להקטין את הסיכון להפרעה

תפקוד קוגניטיבי גבוה בגיל 7, ניבא פחות תסמינים של ADHD בגיל ההתבגרות. מכאן עולה שילדים בעלי סיכון משפחתי ל-ADHD היו רגישים יותר להשפעות הסביבה הביתית, לרע אבל גם לטוב, ושהורים עם תסמיני ADHD המצליחים לייצר סביבה ביתית מיטבית עבור ילדיהם, יכולים להקטין בכך את הסיכון שלהם לפתח את ההפרעה.

"יש מעט מאוד מחקרים המצליחים לנבא הפרעות קשב וריכוז על פני רצף של כל כך הרבה שנים, מהילדות המוקדמת ועד ההתבגרות", מסבירה פרופ' אנדראה ברגר. " במחקר הזה, הצלחנו להראות עדות מחקרית התומכת בחשיבות הגדולה של הסביבה הביתית המוקדמת".

עוד בוואלה!

כשההורים מעשנים קנאביס זה מה שעלול לקרות לילדים

לכתבה המלאה
ילדים בעלי סיכון משפחתי ל-ADHD היו רגישים יותר להשפעות הסביבה הביתית - לטוב ולרע. ילדה מרכיבה פאזל(צילום: ShutterStock)

"התפקיד המגן של סביבה ביתית חיובית, תומכת ועשירה מבחינה קוגניטיבית, ידוע ומוכר", אומרת פרופ' אנדראה ברגר. "סביבה כזו חשובה לכל הילדים, אך עשויה להיות חשובה במיוחד לילדים בסיכון משפחתי להפרעות קשב וריכוז שכן, היא עשויה להיות קשורה לתפקוד טוב יותר ברמה הקוגניטיבית, ולנבא פחות תסמיני ADHD בעתיד", סיכמה.

קבוצת המחקר כללה את: פרופ' ג'ודי אורבך, פרופ' אנדראה ברגר, פרופ' נעמה עצבה פוריה וד"ר רבקה לנדאו, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ד"ר שושנה ארבל וד"ר מיכאל קרפלוס מהמרכז הרפואי סורוקה.

עוד על המחקרים המתקיימים במעבדה של פרופ' ברגר ניתן ללמוד בדף הפייסבוק של המעבדה
ובאתר המעבדה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully