מומחית מסבירה: כך תזהו בעיות התפתחות בגיל הרך

זה כבר ברור לכולנו שאת פצעי הקורונה נלקק עוד זמן רב, אבל אחת השאלות המשמעותיות שעליהן אנו נדרשים לתת את דעתנו היא מה תהיה ההשפעה של השנה הזו על ההתפתחות הרגשית, החברתית והקוגניטיבית של ילדנו? ולצד זה יש סוגיה נוספת וכואבת שראויה להתייחסות - מה ההשפעה על כל אותם ילדים שהתפתחותם אינה תקינה מלכתחילה?

לכל ילד יש קצב התפתחות שונה, עם זאת כ-10 אחוזים מכלל הילדים יציגו איחור משמעותי בתהליכי ההתפתחות השונים. ילדים אלו נכנסים לקטגוריה של ילדים עם חשש לעיכוב (איחור) התפתחותי. שם נדרש איתור ואבחון מוקדם ככל האפשר על מנת לספק התערבות טיפולית מהירה. התערבות זו יכולה להשפיע באופן ישיר על התפתחותו של הילד ולצמצם במידה משמעותית קשיים עתידיים ואף למנוע לקויות התפתחותיות על מגוון סוגיהן.

בארץ קיימות תכניות איתור רבות ומגוונות לילדים בטווח הגילאים של לידה עד שש. ביניהן טיפות החלב, מעונות היום, משפחתונים, מטפלות בגיל הרך ושלל אנשי מקצוע אשר עוברים השתלמויות ופוגשים במהלך עבודתם מגוון רחב של ילדים במגוון של תפקודים. הם לרוב מכירים את "הנורות האדומות" ויכולים להצביע על קשיים וחריגות בהתפתחות בתחומים שונים כגון מוטוריקה, תחושה, שפה, תקשורת, קוגניציה ומיומנויות חברתיות.

מעבר לכך, בשגרה נורמלית הילדים וההורים מסתובבים בחוץ, יש אינספור מסגרות וחוגים החל מליווי התפתחותי ועד עיסוי תינוקות ומעגלי אימהות, אפילו סתם מפגשים אקראיים בגינות הציבוריות מאפשרים להורים צעירים להתייעץ, להשוות, לחלוק ולהפיג חששות לגבי התפתחות כזו או אחרת - כל אלו לא היו נגישים כלל בתקופת הקורונה.

והשאלה המדאיגה היא כמה ילדים עברו מתחת לרדאר? כמה ילדים לא ביקרו בטיפות החלב, לא הגיעו לפעוטונים, לא הסתובבו בגינות השעשועים ולא עברו תחת עיניהם הבוחנות של הורים אחרים? המציאות הבלתי אפשרית שבה הילדים נשארו בבית עם ההורים, שעבדו תוך כדי, עלולה הייתה לפגוע ביכולת האיתור המוקדמת והקריטית של בעיות התפתחות שונות.

לכן, עכשיו חשוב שהיו ערניים, ואם קיימים קשיים ביותר מתחום אחד, או שחלה נסיגה באבני דרך התפתחותיות שכבר נרכשו זה הזמן לקבוע מועד לאבחון התפתחותי מקיף.

התפתחות מוטורית: בשנה הראשונה ההתפתחות המוטורית מהירה. תחילה התינוק מרים את הראש, מתהפך, יושב, זוחל ולקראת סוף השנה הראשונה עומד ואף יכול לעשות צעד אחד או שניים. החשיבות כאן היא פחות לקצב ההתפתחות ויותר לסדר ולרצף של הדברים. שימו לב שהתינוק אינו פאסיבי מדי, או נמנע מפעילות מוטורית מסוימת ואם הוא לא יושב עד גיל 10 חודשים גשו לייעוץ.

התפתחות חברתית: בני אדם הם יצורים חברתיים, והאינטראקציה החברתית מתחילה כבר בשבועות הראשונים. בכי, חיוך וקולות הן התקשורת הראשונית של התינוק המתפתח, כך הוא מגיב לשינויים וכך הוא משפיע על סביבתו. תינוקות יעדיפו להסתכל בפנים אנושיות על פני חפצים ומגלים רגישות יתר לצלילי קולות אנושיים. שיבוש ביצירת קשר עין וחיוך חברתי מעבר לגיל 5 חודשים מחייב בדיקה.

התפתחות שפה: בגיל מספר חודשים התינוקות מתחילים למלמל, עד גיל שנה וחצי המלמול מתחיל להתפתח יותר ויותר עד לכדי הפקת מילים ראשונות. סביב גיל שנתיים מתחילים לצרף שתי מילים זו לזו. אם יש שיבוש בעיקר במלמול עד גיל שנה וחצי יש לפנות לאבחון.

התפתחות תקשורתית: יהיו ילדים שיתחילו לדבר בגיל מאוחר (אפילו מעבר לגיל 3) מה שחשוב הוא שהם מנסים להביע את עצמם בדרכים לא מילוליות כגון: הצבעה, ג'סטות, מחוות גוף והבעות פנים, כל אלה מקדמים תקשורת והם נחוצים אפילו מעבר לשפה המילולית. אם נראה שיבוש בתקשורת שאינה מילולית, קושי במענה לשם או קושי בהבנה של הוראות או שאלות פשוטות גשו לייעוץ.

כישורי משחק: סביב גיל שבעה חודשים התינוק מתחיל לשחק משחקים חברתיים פשוטים, כמו משחקי "קוקו", הוא מתחיל להתעניין במגוון של חפצים וצעצועים תוך שהוא חוקר אותם, מתבונן, זורק, ממשש, מכניס לפה ואף מתחיל להעדיף צעצוע מסוים על פני אחר. אם בשנה השנייה לחיים המשחק נשאר מונוטוני, לא מגוון ובעל אופי חושי (למשל סיבוב חפצים והכנסתם לפה) ואינו מתפתח או מתרחב יש גשו ליעוץ.

התעניינות בבני הגיל: בשנה השנייה לחיים הילד משכלל יותר ויותר את הכישורים החברתיים שלו ואת יכולות החיקוי שלו, הוא בוחן את סביבתו עם נטייה בולטת לחקות את הסובבים אותו. ילד עם עיכוב עשוי להתבודד ולהביע עניין מועט ויכולות חיקוי משובשות אם זה המצב יש לפנות לייעוץ.

דנה אמר היא מנתחת התנהגות מוסמכת, מדריכת הורים, מרצה, מומחית בליווי התא המשפחתי ומפתחת סדנה ראשונה מסוגה המכינה זוגות במעבר להורות.