המוח הוא ללא ספק האיבר הכי מסקרן בגוף האדם, אבל יש עוד הרבה מה ללמוד עליו. מחקר אמריקני גדול שערך סריקות מוח ליותר מ-11,600 ילדים גילה שלאחד מכל 5 ילדים עלולות להיות "חריגות בלתי צפויות" במוח. החוקרים אומרים כי רבות מההפרעות האלה לא אמורות להוות סיבה לדאגה. עם זאת, מצבים שעלולים לסכן חיים נמצאו אצל אחד מכל 500 ילדים, בעוד שלכל אחד מכל 25 ילדים היו חריגות מוחיות קלות יחסית, אך עדיין כאלה שמצדיקות מעקב רפואי נוסף.
ממצאים אלה מגיעים ממחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת JAMA Neurology על ידי מדענים מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. הצוות ביצע סריקות MRI מוחיות אצל 11,810 ילדים בגילאי 9 עד 10 מ-21 מקומות ברחבי ארה"ב.
"מבדיקת MRI מוחית במדגם גדול ומגוון דמוגרפית של ילדים בארה"ב, כעת אנו יודעים באמינות סטטיסטית טובה עד כמה שכיחות הפרעות במוח שונות בקרב האוכלוסייה הכללית", אמר פרופ' ליאו סוגרו, מחבר המחקר.
במסגרת המדגם החוקרים מצאו כי 21.1 אחוזים מהסריקות מכילות חריגות בלתי צפויות, שהמחקר מכנה "ממצאים מקריים". רבות מהחריגות הן גרסאות אנטומיות פשוטות, כגון מבנה מוחי בעל צורה יוצאת דופן, שאינו מהווה סיכון לבריאות ואינו דורש המשך טיפול. עם זאת, כ-4 אחוזים מהסריקות הראו ממצאים מקריים שלדברי החוקרים מצדיקים בדיקות רפואיות לא דחופות או בדיקות דחופות נוספות.
עוד בוואלה!
חלק קטן מסריקות המוח גילו מצבים שעלולים לסכן חיים. כך לדוגמא, אחד הילדים שהשתתף במחקר עבר סריקת מוח שהראתה ממצאים מדאיגים. הילד נמצא כעת בהחלמה לאחר שעבר ניתוח מוצלח להסרת גידול ממוחו. אביו כתב כי הוא "אסיר תודה לנצח, כי כנראה השתתפותו במחקר זה הצילה את חייו", כך דווח באתר IFLscience.
שנים של התפתחות קריטית של המוח
כל הילדים במחקר זה הם חלק מפרויקט מחקר אורך של 10 שנים, והם עתידים לעבור סריקות מוח נוספות כל שנתיים כדי להבין כיצד המוח משתנה מילדות דרך גיל ההתבגרות לבגרות vמוקדמת. המחקר המכונה ABCD, הוא המחקר הגדול ביותר לטווח הארוך על התפתחות המוח ובריאות הילד בארה"ב.
עיקר המחקר הוא לראות כיצד אורח החיים והסביבה של האדם - משימוש במדיה חברתית וועד לזיהום אוויר - משפיעים על התפתחות המוח במהלך נקודת חיים מכריעה זו. החוקרים גם יבדקו האם הממצאים תואמים גם לתוצאות התנהגותיות, חברתיות וחינוכיות כלשהן. בעקבות הממצאים האחרונים הצוות גם יבדוק האם חריגות מבניות במוח מתפתחות ככל שמושאי המחקר מזדקנים.
"השנים מגיל ההתבגרות ועד לבגרות המוקדמת הן זמן של התפתחות חברתית, קוגניטיבית ורגשית מהירה, ותקופה בה הפרעות פסיכיאטריות רבות ולקויות למידה נוכחות לראשונה", הסביר פרופ' סוגרו. "קיים חשד כי השינויים במוח בתקופה הזו משפיעים על הסיכון להופעה של הפרעות כגון סכיזופרניה, דיכאון, הפרעת קשב וריכוז, והתמכרויות. עם זאת, עד כה הבנתנו את מערכות היחסים הללו הוגבלה על ידי היעדר נתונים אורכיים איכותיים, פער שהמחקר שלנו מקווה למלא".