האם שיחקתם פעם עם תינוק והרגשתם תחושה של חיבור, למרות שהוא עדיין לא יכול לדבר? מחקרים חדשים מראים כי החיבור הזה נובע ככל הנראה מהעובדה שאתם חווים פעילות מוחית דומה באותם אזורי מוח.
צוות חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון ערכו את המחקר הראשון על האינטראקציה בין מוחם של תינוקות ובוגרים במהלך משחק, והם מצאו קווי דמיון מדידים בפעילותם העצבית. במילים אחרות, פעילות המוח של התינוקות והמבוגרים עלתה ונפלה במקביל כאשר הם חלקו צעצועים וקשר עין. המחקר נערך במעבדה לתינוקות, שם חוקרים באוניברסיטת פרינסטון כיצד תינוקות לומדים לראות, לדבר ולהבין את העולם.
"מחקר קודם שערכנו הראה כי מוחם של מבוגרים מסתנכרן כאשר הם צופים בסרטים ומאזינים לסיפורים, אך מעט מאוד ידוע כיצד מתפתח הסנכרון העצבי הזה בשנות החיים הראשונות", אמרו החוקרים והוסיפו כי לסנכרון העצבי הזה יש השלכות חשובות על התפתחות חברתית ולמידה של השפה.
אל תפספס
לימוד תקשורת בחיים האמתיים, פנים אל פנים בין תינוקות למבוגרים, הוא תחום די קשה לפענוח. מחקרי העבר האחרונים בנושא הקשר העצבי כללו סריקת מוחם של מבוגרים בעזרת הדמיית תהודה מגנטית פונקציונאלית (fMRI), במפגשים נפרדים, בעוד המבוגרים צפו בסרטים או האזינו לסיפורים.
אך כדי ללמוד תקשורת בזמן אמת, החוקרים היו צריכים ליצור שיטה ידידותית לילדים שתאפשר לתעד את הפעילות המוחית בו זמנית ממוח התינוק והמבוגר במקביל. לשם כך הם פיתחו מערכת הדמיה חדשה בצורת כובע, שהיא בטוחה ביותר ומתעדת חמצן בדם כמנבא פעילות עצבית. המערכת החדשה אפשרה לחוקרים לתעד את התיאום העצבי בין תינוקות למבוגר בזמן שהם שיחקו בצעצועים, שרו שירים וקראו ספר.
מבוגר אחד הוא שעשה את האינטראקציה עם כל 42 התינוקות והפעוטות שהשתתפו במחקר. מתוכם, 21 לא נכללו במחקר משום ש"התפתלו יתר על המידה", ושלושה אחרים סירבו ללבוש את כובע המדידה, כך שנשארו 18 ילדים, בגילאים שנעים בין 9 חודשים ל-15 חודשים.
הניסוי התרחש בשתי פעימות. בראשונה, הנסיין הבוגר בילה חמש דקות באינטראקציה ישירה עם הילד - שיחק איתו בצעצועים, שר שירי פעוטות או הקריא סיפור - בזמן שהילד ישב על ברכיו של ההורה. בניסוי השני הנסיין פנה לצד וסיפר סיפור למבוגר אחר בזמן שהילד שיחק בשקט עם ההורה שלו.
החוקרים אספו נתונים מ-57 ערוצי המוח הידועים כמעורבים בחיזוי, עיבוד שפה והבנת נקודות מבט של אנשים אחרים. כאשר התבוננו בנתונים, החוקרים גילו כי במהלך המפגשים פנים אל פנים, מוחם של התינוקות סונכרן עם מוחו של המבוגר בכמה אזורים שידועים כמעורבים בהבנה גבוהה של העולם, ומאפשרים לו ככל הנראה לפענח את המשמעות הכוללת של סיפור או לנתח את המניעים של המבוגר הקורא להם.
הם גם גילו שכאשר הבוגר והתינוק הסיטו מבט זה מזה ותיקשרו עם אנשים אחרים, הצימוד ביניהם נעלם. זה התאים לציפיות החוקרים, אך היו גם נתונים מפתיעים. לדוגמה, הצימוד החזק ביותר התרחש בקליפת המוח הקדם-מצחית, המעורבת בלימוד, בתכנון ובתפקוד הביצועי ונחשבה בעבר להיות די מפותחת במהלך הינקות.
"הופתענו גם לגלות שמוח התינוקות "מוביל" לעיתים קרובות את המוח הבוגר במספר שניות, מה שמראה כי תינוקות לא רק מקבלים בצורה פסיבית את הקלט, אלא עשויים להנחות מבוגרים לעבר הדבר הבא עליו יתמקדו: איזה צעצוע להרים או אילו מילים לומר.
"במהלך התקשורת נראה שהמבוגר והילד יוצרים לולאת משוב", אמרו החוקרים. "כלומר, נראה שמוחו של המבוגר חזה מתי התינוקות יחייכו ומוחם של התינוקות ציפה מתי המבוגר ישתמש יותר בדיבור תינוקי, ושניהם במוחם עקבו אחר קשר עין משותף ותשומת לב משותפת לצעצועים. לכן, כאשר תינוק ומבוגרים משחקים יחד, מוחם משפיע זה על זה בדרכים דינמיות".