בסרטון: מצעד הגאווה בירושלים בחודש שעבר
לפני מספר שבועות הופיעה ילדה טרנסג'נדרית בת 9, בעצרת הגאווה בירושלים. הופעתה בעצרת גרמה לסערה תקשורתית - רבים הביעו תמיהה לגבי הופעתה של רינה, על רקע גילה הצעיר והתמיכה המשפחתית לה היא זוכה בנסיבות אלה. המבקרים טענו שבגילה הצעיר, עוד הרבה יכול להשתנות בעתיד, והיא עלולה להתחרט על החשיפה הנחרצת הזאת. ביקורת זו מבוססת ברובה על היעדר מידע מלא ומהימן בנוגע לילדים ונוער טרנסג'נדרים ולהיבטים התפתחותיים של זהות מגדרית.
זהות מגדרית היא תחושה פנימית ועמוקה של הפרט לגבי היותו בן/גבר, בת/אישה, שניהם, או אף אחד מהם. לרוב, הזהות המגדרית תואמת למין שנקבע על פי המראה החיצוני של איברי המין, ולעיתים גם על סמך הרכב הכרומוזומים של התינוק, אך לא תמיד המצב הוא כזה. המונח טרנסג'נדר, במשמעותו הרחבה, מתאר קשת מגוונת של אנשים החשים חוסר התאמה בין זהות המגדר והמין שנקבע בלידה.
חשוב להבין כי זהות מגדרית שונה בתכלית מנטייה מינית. הראשונה מתארת כיצד אדם תופס וחש את עצמו, בעוד שהשנייה מתארת את אובייקט המשיכה המינית (הטרוסקסואלית, הומוסקסואלית/לסבית, ביסקסואלית ועוד).
באיזה גיל הזהות המגדרית נקבעת?
באופן טבעי, הזהות המגדרית היא אחת מהזהויות הראשונות המתפתחות בילדות המוקדמת ומהווה מרכיב קריטי בשלבי התפתחות הילד. תינוקות יכולים להבדיל בין פנים זכריות לנקביות כבר בגיל חצי שנה, וסביב גיל שנתיים-שלוש מתחילה להתגבש בילדים הזהות המגדרית, שמשפיעה על התנהגויות רבות אחרות כגון העדפת בגדים, העדפת משחקים בחירת חברים למשחק ועוד.
בגילאי 3-5 שנים הזהות המגדרית מהווה מרכיב משמעותי בהעדפות ובהתנהגויות של ילדים. מחקרים רבים תומכים בטענה כי התפתחות הזהות המגדרית בילדים מושפעת בצורה מורכבת והדדית מגורמים ביולוגיים, גנטיים ותרבותיים. לאור זאת, אין זה פלא, שישנם ילדים שכבר בגילאי שנתיים-שלוש מבטאים זהות מגדרית שונה מהמין הנקבע להם בלידתם.
האם ניתן להשפיע או לשנות את הזהות המגדרית?
כמובן שלא כל הילדים המבטאים גיוון מגדרי יזדהו בהכרח בהמשך חייהם כמתבגרים או כמבוגרים טרנסג'נדרים. ואולם, מחקרים רבים מלמדים, שלא נמצא קשר בין ניסיונות הסביבה להשפיע על הזהות המגדרית, לבין התמדת או אי התמדת הילד בתחושתו זו. יותר מכך, ניסיונות של הסביבה לשנות את הזהות המגדרית ("טיפולי המרה"), אינם יעילים ויש עדויות לנזקים אפשריים של ניסיונות אלה, במיוחד בקרב ילדים ומתבגרים. נייר עמדה שהוצא ע"י ההסתדרות הרפואית (הר"י), בחודש ינואר 2019 קובע באופן חד משמעי כי "אין להפנות לטיפולים אלו ואין להשתתף בהם מבחינה מקצועית ואתית".
אל תפספס
מה קורה אם מתעלמים או מדכאים את הזהות המגדרית בגיל צעיר?
הטיפול הניתן לילדים ונוער טרנסג'נדר לא נועד לשנות את זהותם המגדרית אלא לטפל בדיספוריה המגדרית, המוגדרת כמצוקה נפשית קשה המופיעה כאשר אין התאמה בין הזהות המגדרית לבין הגוף בו נולדו והאופן שבו החברה רואה אותם. מחקרים הראו כי תמיכה בילדים ונוער מגווני מגדר, וטיפול הורמונלי תרופתי בשלב המתאים, משפרת באופן משמעותי את חווית הדיספוריה המגדרית ומפחיתה באופן ניכר חרדה, דיכאון ואובדנות המופיעים בשכיחות גבוהה מאוד בקבוצה זו.
האם ילדים טרנסג'נדרים עוברים ניתוחים או מקבלים טיפול תרופתי?
הטיפול בילדים ונוער טרנסג'נדרים נקבע בהתאמה לגיל ולשלב ההתבגרות המינית בו הם מצויים ומבוסס על קווים מנחים רפואיים בינלאומיים.
ילדים לפני גיל ההתבגרות לא מקבלים כלל טיפול תרופתי או רפואי אחר, אלא יקבלו בשלב זה ליווי ותמיכה בלבד. בילדים עם זהות מגדרית השונה בצורה עקבית ומתמשכת מהמין שנקבע בלידה, ניתן לשקול ביצוע שינוי מגדרי-חברתי בו מתאפשרים חיים במגדר הרצוי מבחינת שם, לשון פניה ולבוש. מחקרים הראו, כי תמיכה משפחתית וסביבתית במעבר חברתי כבר בגיל הילדות הביאה לירידה משמעותית ברמות החרדה והדיכאון של ילדים אלו ולעליה בתפקוד.
מהו הטיפול המוצע לנוער טרנסג'נדרי?
בנוער טרנסג'נדר, שהחל התבגרות מינית, ניתן להציע טיפול תרופתי במעכבי התבגרות. תרופה זו, מעכבת את תהליך ההתבגרות המינית ובכך מונעת את התפתחות סימני המין המשניים, שיכולים לגרום למועקה קשה אצל בני נוער אלה. הטיפול מאפשר לנער/ה פרק זמן נוסף לעבד את זהותו/ה המגדרית, ללא השלכות ארוכות טווח. הטיפול בטוח והפיך לחלוטין.
בשלבים מתקדמים יותר בתהליך ההתבגרות המינית ומעל גיל 14 שנים ניתן לטפל בהורמוני מין (אסטרוגן או טסטוסטרון) בהתאם לזהות המגדרית. חשוב לציין כי הטיפול התרופתי ניתן לפי רצון הנער/ה מותנה בהסכמת ההורים ומלווה בהערכה וליווי של איש בריאות הנפש, בעל מומחיות בילדים ונוער, העוסק בתחום המגדר וכן באנדוקרינולוג ילדים, המומחה בתחום המגדר.
הכותבים הם רופאים ממרפאת ילדים ונוער מגווני מגדר בבית החולים לילדים ע"ש "דנה דואק" במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי, תל-אביב. המרפאה מהווה מרכז הפנייה ארצי.