במדינות האלה היו פחות מקרי מוות מקורונה. מה שונה בהן?

בסרטון: ראשת ממשלת ניו זילנד מודיעה - מיגרנו את הקורונה, נסיר את כל המגבלות

בימים האחרונים מסתובבת בפייסבוק תמונה שמציגה את היתרון של מנהיגות נשים בכל הקשור להתמודדות עם נגיף הקורונה. עכשיו המם החביב הזה הפך להרבה יותר מקוריוז רשת, לאחר שחוקרים גילו כי אכן קיים הבדל בבריאות הציבור במדינות בהובלת נשים.

צוות מומחים בהובלת טריניטי קולג' בדבלין ניתח את התפרצויות הקורונה ב-35 מדינות, מהן 10 בהנהגת נשים. החוקרים מצאו כי במדינות בהנהגת גברים היו כמעט פי חמישה מקרי מוות מקורונה בהשוואה למדינות בהנהגת נשים. לפי תוצאות המחקר, מדינות בהנהגת נשים שיטחו את עקומת המגיפה באופן יעיל ומהיר יותר.

בין המדינות בהנהגת נשים שנבדקו במחקר נמצאות גרמניה, ניו זילנד, דנמרק ופינלנד - ארבע מדינות שזכו לשבחים רבים על תגובתן למגיפה.

המחקר, שטרם עבר ביקורת עמיתים, מצא כי במדינות בהנהגת גברים היו פי 6 יותר מקרי המוות מ-covid-19 לעומת מדינות עם נשים בשלטון. כאשר הם השוות מספר מקרי מוות לנפש, במדינות המנוהלות על ידי נשים עדיין היו פי 1.6 פחות מתים. התמותה העודפת לאוכלוסיה של מיליון בני אדם הייתה 4.8 במדינות בהובלת נשים ו-21 במדינות בהנהגת גברים - הבדל של פי 4.3. שיא מקרי המוות היומי היה נמוך פי שבעה במדינות בהובלת נשים.

לפי הניתוח של החוקרים, מדינות בהובלת נשים נכנסו מהר יותר למצב של סגר, ביחס למדינות בהנהגת גברים, כמו בריטניה וארה"ב, מכיוון שמנהיגות נשים "העדיפו את בריאות הציבור על פני הכלכלה". החוקרים הסבירו עוד כי במדינות בהנהגת נשים יש שוויון חברתי והכנסה טובה יותר, והן מתעדפות את הצרכים האנושיים ו"נדיבות במדיניות הלאומית".

המחקר ניתח גם את שיעורי ההכנסה לנפש וכן את מדד ההתקדמות החברתית המשווה בין מדינות שונות על פי תוחלת חיים, שיעורי אוריינות וחירויות חברתיות. החוקרים מצאו קשרים בין אי שוויון כלכלי לבין מקרי מוות כתוצאה ממגיפת הקורונה. החוקרים טוענים כי תוצאותיהם "מצביעות על מנהיגות נשית כסמן לחברה בריאה ושווה יותר, בהן קביעת המדיניות מתעדפת את הרווחה החברתית לטווח הארוך על פני שיקולים כלכליים לטווח הקצר".

"ככל שמקרי המוות כתוצאה מ-covid19 החלו להצטבר, מנהיגים עמדו בפני החלטה דחופה: לתעדף צמיחה כלכלית ופתיחות בשוק או לבצע מעבר לכיוון רווחת האנשים", כתבו החוקרים. לדבריהם, מנהיגים שבחרו באפשרות הראשונה הראו חזון לטווח קצר וחוסר הבנה של העובדה שרווחה חברתית היא הבסיס לכלכלה בריאה. "התוצאות שלנו מראות שזה המצב אצל מרבית המנהיגים הגברים, בעוד שמנהיגות נשים לא היססו לנקוט באמצעי זהירות, אפילו כשזה גרם לעלות כלכלית מיידית".

לפי החוקרים, מדינות בשליטת גברים הגיבו למשבר כמו "אב קפדני" שכל מילה שלו מוחלטת וסופית, ואילו מדינות בנהגת נשים היו בגישת "אימא מטפחת" עם גישה של "נעבור את זה ביחד". בזמן התמודדות עם מחלה, כך לפי החוקרים, אב קפדן עשוי לייעץ לעבוד במהלכה, בזמן שהאם המטפחת תייעץ להישאר בבית עד שהמצב ישתפר.

החוקרים התייחסו במיוחד לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון ונשיא ברזיל, ז'איר בולסונארו. שלוש המדינות סבלו ממקרי המוות הקשים ביותר בעולם כתוצאה מהמגיפה, והן גם אלו שהתמהמהו לעבור למצב של סגר, ביחס לשאר העולם. החוקרים אמרו כי טראמפ "בזבז זמן יקר בניהול המשבר ובהתעלמות מהמלצות של מומחי בריאות הציבור".

ארה"ב קראה לאזרחיה להגביל נסיעות לארצות אחרות רק ב-16 במרץ, חמישה ימים לאחר שארגון הבריאות העולמי הכריז על התפרצות נגיף הקורונה כמגיפה עולמית. בשלב זה מדינות בודדות בארה"ב החלו בסגר משלהן, כאשר מדינת קליפורניה וניו יורק ננעלו ב -19 במרץ וב-22 במרץ בהתאמה. מנגד, מדינות אחרות לא החילו סגר עד אפריל, כמו מדינת ג'ורג'יה הדרומית. עד כה, כמעט 140 אלף אמריקנים מתו מהמחלה, המספר הגבוה ביותר של מתים מכל מדינה בעולם.

בניו זילנד, מנגד, החלו להגביל גבולות כבר בפברואר, ועד מרץ רק לאזרחים הותר להיכנס למדינה. ביוני הקורונה מוגרה שם לחלוטין (או לפחות כך חשבו) וכל המגבלות הוסרו. זה לא מקרי כי אותה מנהלת משברת מוצלחת, ראשת ממשלת ניו זילנד ג'סינדה ארדרן, גם הדגישה בעבר כי ממשלתה "תמשיך להשקיע בפרויקטי תשתית בצורה סביבתית שמורידה את טביעת הפחמן שלהם, כמו גם בפרויקטים של בריאות הנפש, על מנת לתמוך באזרחים ולדאוג שניו זילנד תהיה המקום הכי טוב שהיא יכולה להיות, שהכי טוב לחיות ללמוד ולעבוד בו".

סגר הקורונה ההממושך של ניו זילנד אמנם נשא מחיר כלכלי, אך גם בחזית הזו ניכרת גישה מכילה וחדשנית. הממשלה בהובלתה של ארדרן אישרה חבילת סיוע רחבה שמטרתה לצמצם את האבטלה, שגברה במהלך הסגר. התכנית עתידה לספק 11 אלף משרות חדשות לשיפור הטבע, בהן שיקום בתי גידול ושדרוג מסלולי טיול.

גם בגרמניה, בהובלת אנגלה מרקל ניצחו את הקורונה היטב ומוקדם. עוד לפני שהווירוס התפרץ במלוא עוזו, מדענים במדינה פיתחו שיטות בדיקה המוניות ומרקל הטילה אמצעי סגר. עם מספר הגבוה של מיטות אשפוז - 33.9 על מאה אלף איש - היא אפילו קולטת חולים משכנותיה מוכות המגיפה. כאשר הקורונה צצה שוב במפעל אחד, הוטל סגר מקומי עד להשתלטות המקומית.

מדיניות הסגר המאורגת והמוקדמת הניבה תוצאות בלא מעט מדינות. לפי מחקר שפורסם בחודש שעבר, לפני הדיונים על סגר 2.0, אמצעי הסגר שהוטלו ב-11 מדינות באירופה מנעו כ-3.1 מיליון מקרי מוות. לפי חישובי החוקרים, ההגבלות שהוטלו אף הורידו את מקדם ההדבקה של כל חולה בממוצע בכ-82% - אל מתחת ל-1.