מה היית עושה אם הילד שלך היה משתף אותך שהוא נמשך לבנים? מה התגובה שלך אם הבת שלך מספרת לך שהיא אוהבת בנות? ואם היית מגלה שהבן שלך חי חיים שלמים כלוא בגוף הלא נכון? יש מקרים בהם היציאה מהארון של ילד, מייצרת אצל ההורים משבר. השאלה המתבקשת היא מה הסיבה? מה גורם להורים לחוות קושי, תסכול או אובדן שליטה עם הגילוי שמישהו כל כך קרוב אליהם מזדהה בזהות מינית או מגדרית מגוונת? או שזו בכלל הדאגה לעתיד שלהם? לרווחתם?
חשבתם פעם כמה הילדים שלנו הם כרטיס הביקור שלנו? תחושה שאולי החיים שלנו מתממשים באמצעותם? יש הרואים בהם "דור המשך". היינו רוצים שהם ימשיכו את דרכנו. זה רלוונטי למגוון תחומים בחיים: קריירה, אורח חיים, השכלה, תחביבים, אמונה דתית, ניהול חיי משפחה ועוד. בסיטואציות אחרות, אנחנו בעצם מחפשים להגשים את עצמנו דרכם. זו אחת הסיבות לתחושת הכישלון והבושה, מעצם העובדה שהילד שלי הולך במסלול שונה.
חשוב להבין שהורות אינה תכנית לבקשתך. המשמעות של להיות הורים, הוא בראש ובראשונה אהבה ללא תנאי. ההבנה שאנחנו לא שולטים על החיים של הילדים שלנו. הורות היא לאפשר להם לממש את עצמם בצורה הטובה ביותר.
במקרה שלי, חיי זרמו על מי מנוחות, עד שבני הצעיר בגיל 16 וחצי שיתף אותי שהוא בן בגוף של בת ויצא מהארון כנער טרנסג'נדר. החיים שלי השתנו מקצה לקצה. המשפחה כולה נאלצה להתמודד עם השינוי המאתגר והיו לא מעט מכשולים ונקודות משבר.
בפועל, בזכות הבחירה שלי לקחת שליטה על העתיד שלי, הצלחתי לצמוח ולהוביל את השינוי של חיי. כולנו חווים בחיים שלנו בכלל וכהורים בפרט, סיטואציות שאין לנו שליטה עליהן. מרביתנו מגיבים בניסיון לשנות את המצב או גרוע מזה - נשאבים לתסכול ומרמור. אנחנו לא יכולים לשנות את מה שקורה לנו בחיים. אנחנו יכולים להחליט איך להגיב לסיטואציה. כיצד לנתב את החיים שלנו לכיוון הנכון. יש לנו אפשרות לבחור בדרך שתוביל אותנו לצמיחה ותקדם אותנו, במקום לחסום אותנו.
הנתונים שכל הורה חייב להכיר
כ-10 אחוזים מהאוכלוסייה שייכים לקהילת הלהט"ב. כ-0.7% חווים דיספוריה מגדרית - תחושה של חוסר התאמה בין המין הביולוגי שסומנו בו בלידתם (זכר/ נקבה) לבין הזהות המגדרית שלהם (בנים/ בנות/ אחר) אלה סטטיסטיקות זהירות. בפועל מדובר באחוזים גבוהים יותר.
הנתון שכל הורה חייב להכיר הוא אחוז האובדנות בקרב טרנסג'נדרים העומד על כ- 41 אחוזים. באופן לא מפתיע - עבור מי שמקבל תמיכה וליווי מהמשפחה, נתוני האובדנות צונחים ל-4 אחוזים בלבד. מחקרים בינלאומיים מוכיחים כי הגישה המאששת (affirmative), מיטיבה עם ילדים ונוער ומאפשרת להם לחיות חיים שלמים ומלאי ביטחון.
בעקבות השינוי שלי, בחרתי לצאת לדרך חדשה. פניתי ללימודי אימון וכיום אני מלווה תהליכי שינוי באמצעות אימון אישי ומרצה על השינוי הגדול בחיי במטרה לעזור למשפחות בתהליך שהן עוברות עם הילדים שלהן ולקהילת הלהט"ב, בתהליך היציאה מהארון והשיתוף המאתגר עם הסביבה.
עוד בוואלה!
אני מאמינה בבחירה לקחת אחריות על החיים שלנו. להוביל את עצמנו לכיוון העתיד הטוב ביותר שאנו מבקשים לעצמנו, במקום להישאב ולהיות מובלים על ידי דעות קדומות, סביבה לא מכילה וקיבעון.
5 טיפים להורים שילדיהם יצאו מהארון:
חבקו אותם. עם כמה שקשה לכם כהורים, להם קשה הרבה יותר.
דברו על זה. קשה לחיות עם סוד, הסוד מחלחל פנימה. חשוב למצוא מישהו שניתן לשתף ללא חשש משיפוטיות. במקביל, מומלץ למצוא את קבוצת השווים לכם, מי שעוברים את מה שאתם עוברים. הרבה יותר קל להתמודד ביחד.
התייעצו. חשוב למצוא איש מקצוע מתמחה בתחום שיכול לספק הכוונה אובייקטיבית ולהעניק לכם כלים להתמודד עם השינוי המתחולל בחיים שלכם.
למדו את הנושא. אחד הפחדים הגדולים ביותר הוא חוסר ודאות. על מנת להבין מה עובר על הילדים שלכם, חשוב להיחשף למידע ובעיקר, לפתח גמישות מחשבתית.
בחרו. מה החזון שלכם? איפה אתם רואים את עצמכם בעוד כמה שנים? עטופים במשפחה שלכם או חיים בפחד וסוד? חיים את החזון ההורי שלכם, של אהבה ללא תנאי או מתבצרים בעמדה נוקשה שלא מקדמת אתכם?
הכותבת מלווה תהליכי שינוי, מאמנת, מנחת קבוצות ומרצה בקהילת המאמנים של "קבוצת גומא גבים המרכז לאימון, גישור ושיתופי פעולה" ומנהלת ארגון "ברית הלביאות" הורים לילדים ונוער טרנס ומגוון מגדר.