מין העובר הוא אחת השאלות המסקרנות בתחילת כל הריון. אבל להורים של זומר (Zoomer) היה ברור שהיא פשוט לא רלוונטית. לימודי מגדר באוניברסיטה של יוטה שכנעו את האם, קייל מאיירס, שבעוד שהבדלים ביולוגיים הם עניין נתון - מגדר הוא שאלה של הבניה חברתית, ומוטב שלא לכפות אותו על צאצאה העתידי. את זומר היא ובעלה מגדלים בסביבה ניטרלית מבחינה מגדרית ככל שניתן. הביולוגיה נשמרת בסוד אפילו מסבא וסבתא.
באנגלית כבר קיים מונח לתופעה: theyby - שילוב של they, כפי שמקובל לפנות לאוכלוסייה שנמצאת על הרצף המגדרי כדי להימנע מעניינים שבינה לבינו, ו-baby. ה"ניו יורק מגזין" הכתיר זאת לאחרונה כטרנד: עוד ועוד אמריקאים מעדיפים לגדל את ילדיהם בסביבה נטולת זהות מגדרית, ולהשאיר את הבחירה וההכרזה בידיהם.
עוד בנושא:
נולדו ככה: מדענים גילו 20 גנים שקשורים בטרנסג'נדריות
כבר בגיל שש, ילדות חושבות שהן פחות חכמות מבנים
איך מדברים עם ילדים על מין, ובאיזה גיל מתחילים
איך מגדלים ילד בסביבה כזאת? אם תשאלו כל הורה מתחיל - או דוד או חבר שמחפש מתנה מקורית - תגלו שזו משימה מורכבת במיוחד. כמעט כל פריט לבוש, סדין או אביזר לרך הנולד כבר מגלם בתוכו 'הוא' או 'היא', בצבעי כחול או ורוד שהופכים עד מהרה לאבירים או נסיכות. מי שמנסה להתחכם ולבחור דווקא בצבע ה"הפוך" מגלה מהר מהצפוי את התודעה העצמית של הצאצא, שחוזר מהגן עם הדרישה הספציפית. ובכל זאת, ההורים של זומר, שהפכו את סיפורם לאבן דרך ברשתות החברתיות ובסדרת ראיונות מגזיניים, עשו כל מאמץ לאפשר זאת - מהרישום ברשויות ועד לבובות ולצעצועים, שכונו "הוא", "היא" ו"הם".
אישה עם איבר זכרי שנמשכת לשני המינים
כדי להבין את התופעה לעומקה, חשוב להבחין תחילה בין שני מושגים: מין ומגדר. מין האדם קשור לגוף - לכרומוזומים הגנטיים (X או Y או קומבינציה של שניהם - אוכלוסיית האינטרסקס), להורמונים (טסטוסטרון או אסטרוגן, וגם כאן ישנן קומבינציות) ולאיברי המין והרבייה. מגדר הוא כבר שאלה של זהות - כיצד האדם תופס את עצמו (ואין הכוונה לכיצד הוא מבטא את המגדר כלפי חוץ). כך, אישה יכולה להיוולד עם איברים זכריים ולהחליט שברצונה לעבור טיפול תרופתי ואף כירורגי כדי לשנות את גופה (טרנסג'נדר).
ד"ר אילנה ברגר, מנהלת המרכז הישראלי למיניות ולמגדר, אומרת כי בעוד שהמין הגופני הוא נתון ביולוגי, הזהות המגדרית נתפסת במחקר כשילוב בין טבע לסביבה - nature ו-nurture - עם שיח והשפעות הדדיות בין השניים. ד"ר ברגר, שמלווה את הקהילה הטרנסג'נדרית כבר יותר משני עשורים, אומרת כי ביותר מ-98 אחוזים מהאנושות מתקיימת קורלציה בין המין למגדר. ולאלה מתווספת כמובן הבחנה שלישית: הנטייה המינית, שאינה בהכרח קשורה למין הביולוגי או לזהות המגדרית.
הא-מגדריים, המכונים גם "המגדר השלישי", מאתגרים את הדיכוטומיה הבינארית של בן-או-בת. אדם יכול לחוש כי נולד כך, ממש כשם שאחרים חשים מגיל אפס כמשתייכים לאחד המינים. הורים שבוחרים לגדל כך את ילדיהם עושים זאת לעיתים מסיבות חברתיות-תרבותיות, בגישה פמיניסטית הרואה בחלוקה המגדרית כלי להנצחה של חלוקת התפקידים המסורתית, ולעיתים מתוך רצון להותיר את הבחירה המגדרית - כולל את הבחירה שלא לבחור - בידי הצאצא.
50 מינים של גולשים
"בדיוק כמו עם הנטייה המינית, אדם נולד עם מגדר", אומר ד"ר אסף אורן, אנדוקרינולוג ילדים ומנהל המרפאה לנוער טרנסג'נדר במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). "הוא יכול להרגיש את זה כבר כילד או לגלות רק כנער מתבגר, ואפילו בגיל 30 או 40". במרפאה מעניקים טיפול תרופתי רק מגיל ההתבגרות (ניתוח לשינוי מין יכול להתבצע רק מגיל 18, בכפוף לוועדה בתל השומר לצורך מימון ציבורי מסל הבריאות). אך במהלך עבודתו ד"ר אורן פגש גם ילדים שכבר בגיל 5 החליפו את שמם, התלבשו והסתפרו כבני/בנות המין השני ודרשו שיפנו אליהם בהתאם. "ראינו גם מקרים על הספקטרום - לא זה ולא זה - שהיו מעדיפים להישאר באמצע, אבל החברה אילצה אותם לבחור באחד המינים. אז הם בוחרים במגדר שהם יותר מזדהים איתו, ובאים אלינו כדי לעזור להם להגיע לשם".
כמה מחקרים העלו כי דווקא הדיכוטומיה המגדרית היא התופעה החדשה (יחסית), והתקבעה רק במאות השנים האחרונות - כפסיק בהיסטוריה האנושית. ישנן עדויות ל"מגדר שלישי", ואפילו לכמה וכמה מגדרים, בתרבויות קדומות יותר ובמחקרים אנתרופולוגיים עדכניים. כך או כך, לקריאת התיגר על החלוקה הבינארית, בשמם של הא-מגדריים או הטרנסג'נדרים, יש תוצאות רבות בשטח.
לפני כשנתיים הוקצה באוניברסיטת תל אביב, בצד התאים המסורתיים לגברים ולנשים, תא שירותים לכל המגדרים. "שירותים מופרדים עלולים להוות מרחב מאיים עבור רבים ורבות, ועבור אלו שזהותם המגדרית לא דיכוטומית - הם מחייבים בחירה שלא תואמת את זהות המגדר שלהם", נימק בית הספר לעבודה סוציאלית את ההחלטה. שנתיים קודם לכן פתחה פייסבוק בפני משתמשיה לא פחות מ-50 אפשרויות להגדרת מינם, כ"דרך נוספת להפוך למקום שבו אנשים יכולים לבטא את זהותם האותנטית ביותר". מובילת הפרויקט, טרנסג'נדרית בעצמה, תיארה את העוול שנגרם לאנשים מסוגה, שנדרשים לבחור בין זכר לנקבה במקום להציג את ה"אני" האמיתי שלהם.
המיילדת יכולה רק לנחש
ד"ר ברגר מזכירה כי בניגוד למין, קביעת המגדר היא בגדר ניחוש. "הרופאה מכריזה: 'גברתי, אדוני, יש לכם בן'. אבל בעצם, כל מה שהיא יכולה להגיד זה: 'יש לכם כמעט בוודאות זכר בעל כרומוזום Y'. היא בסך הכל מסתכלת בין רגלי התינוק, אבל כיום אנחנו מבינים שאיברי המין אינם האלמנט שקובע את הזהות המגדרית. אוכלוסיית הטרנסג'נדרים מלמדת אותנו שיש גם רצף". ברוב המקרים של אי הלימה בין המין למגדר, ההורים באים לטיפול עם ילד שמביע נחישות ויציבות בדבר השתייכותו למגדר השני. אבל ד"ר ברגר מכירה, בעיקר מקריאה ומשמיעה, גם מקרים של הורים שהחליטו לאפשר לילד להגדיר מיהו ומהו בזמן ובמקום שיבחר. "זה התחיל בשבדיה ועבר גם לארה"ב, פחות נתקלתי בזה בארץ", היא אומרת. "זו קבוצה פעילה ומעט סנסציונית במדיה, שמסתירה את המין הביולוגי מהסביבה הקרובה ונוקטת שפה 'נקייה' - בעברית זה כמובן הרבה יותר מאתגר".
מהן ההשלכות ארוכות הטווח של ילדות כזאת? על כך אין מחקרי המשך מבוססים, אבל ד"ר ברגר חושבת שבסך הכל מדובר בגישה חיובית וטובה: "אם יש הורים קשובים ואמפתיים, שמסוגלים להסביר לילד את האמת במסגרת הגיל התואם; אם יש סביבה תומכת, מחבקת ומאששת - אזי, כמו עם כל דבר אחר בחיים, הילדים האלה ישגשגו ויצמחו. אנחנו יודעים למשל שילדים למשפחות חד-מגדריות מתפקדים מצוין, ואולי אפילו קצת יותר טוב מאשר במשפחות הטרוסקסואליות". היא משוכנעת כי בדיוק כמו במקרים "מוכתבי" המגדר, גם כאן הילד או הילדה - או זה שיימצא אי שם על הרצף - יהיו הראשונים להגיד לנו מהם: "תשאל כל בן שנתיים לגילו ותיענה: 'בן שנתיים' או 'בת שנתיים'. אם תשאל כיצד ידעו, הם יגידו: ככה".
את הנקודה הזאת בדיוק החליטו ההורים של זומר לאמץ בחייהם: "נכתוב הם/אותם עד שזומר יודיעו לנו באיזה כינוי גוף להשתמש", ציינו בעמוד האינסטגרם "לגדל את זומר" (raisingzoomer), שכמעט 16 אלף איש עוקבים אחריו בהתלהבות. אבל חיי היומיום מורכבים לא רק מפרגון. "א-מגדריים קיימים, טרנסג'נדרים קיימים וקווירים קיימים", הזכירה קייל מאיירס בראיונות שהעניקה, "מין ומגדר מופיעים על הסקאלה, אבל התרבות שלנו אוהבת לחשוב שאנשים - כל שבעת המיליארד שאנחנו - יכולים וצריכים להיות זה או זה".