וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נגיף הקורונה יכול לחדור לגנום האנושי. האם זה מסוכן?

עודכן לאחרונה: 16.5.2021 / 7:26

מחקר חדש מציג ראיות משכנעות ליכולות של נגיף SARS-CoV-2 לחדור לתוך הדנ"א שלנו, אבל הוא לא עושה את זה לבד. איך בדיוק זה קורה ומה זה אומר לגבי העתיד של האנושות?

סליל DNA. ShutterStock
בית קברות של חלקיקי וירוסים קדומים. סליל דנ"א/ShutterStock

הגנום של כל אחד מאיתנו הוא מעין בית קברות של חלקיקי וירוסים קדומים שעמם התמודדו אבותינו ואבות אבותינו. ואם הטענה העדכנית שמעלים חוקרים מאוניברסיטת MIT תעמוד בביקורת המדעית, נראה שהנגיף שאחראי למגיפת הקורונה - SARS-CoV-2, צפוי להצטרף אליהם בקרוב.

זה שישארו לנו כמה פיסות של וירוס פזורות על פני הדנ"א שלנו לא אומר בהכרח שהמגיפה כאן להישאר לעוד שנים ארוכות, אבל זה עשוי לסייע להסביר מדוע חלק קטן ממי שחלו ב-COVID 19 ממשיכים לצאת חיוביים בבדיקות קורונה, גם הרבה אחרי ההחלמה שלהם.

אלא שלנגיף SARS-CoV-2 בפני עצמו אין כלים משוכללים מספיק כדי להחדיר את עצמו ל"ספרייה הגנטית" שלנו, ולכן כדי להצליח בכך הוא צריך למצוא דרך לשכנע את הגוף שלנו להכניס אותו לשם ולעשות את העבודה במקומו. "SARS-CoV-2 הוא לא רטרו-וירוס, וזה אומר שהוא אינו עושה שימוש בתעתיק הפוך לצורך ההתרבות שלו. ולמרות זאת, וירוסי RNA שאינם רטרו-ויראליים התגלו בגנום של בעלי חוליות רבים, בהם גם בני אנוש", הסביר החוקר הביו-רפואי ליגואו ז'אנג ממכון וויטהד ב-MIT.

בדיקת דנ"א במעבדה לבריאות הציבור והסביבה בדנוור, קולורדו, 12 באפריל 2018. P. Solomon Banda, AP
הנגיף משכנע את הגוף לעזור לו להיכנס לספרייה הגנטית שלנו. חוקרת מביטה בדגימת דנ"א/AP, P. Solomon Banda

בשנה שעברה, ז'אנג ועמיתיו פרסמו ממצאים ראשוניים שהצביעו על כך שנגיף הקורונה עשוי להיות בעל האמצעים הנחוצים כדי להצליח במשימה הזאת למרות הכול. הם בחנו תרביות תאים שהודבקו בנגיף הקורונה וכן דגימות שניטלו מחולים וזיהו בתוך הרצפים הגנטיים תעתיקים של חלקי הווירוס, שיוצרו על ידי אותם תאים.

לאחר מכן הם עברו לשלב הניסויים שמטרתם היתה להעריך האם חלקיקי הנגיף היו בכמות מספיק גדולה כדי לגרום לתאים לייצר אנזימים מסויימים שמתמחים בהפיכת RNA ל-DNA. הממצאים שלהם תמכו באפשרות המטרידה למדי שרצפים גנטיים של נגיף הקורונה יכולים לעבור סוג של 'העתק הדבק' לתוך הגנום שלנו.

הממצאים הראשונים התקבלו בספק

אולם לא כולם בקהילה המדעית השתכנעו מהראיות הללו, במיוחד משום שהממצאים הללו התפרסמו עוד לפני שהם עברו ביקורת עמיתים ולכן המחקר התקבל בספקנות בשעתו. חלק מהמבקרים הביעו חשש שהמסקנות של המחקר הזה עלולות לחזק את הטענות או החששות של מתנגדי חיסונים לפיהן החומר הגנטי של הנגיף שמצוי בחיסונים עלול לשנות את הדנ"א של המתחסנים. עניין שכשלעצמו אינו מפריך את המסקנות של המחקר, אך מדגיש את החשיבות של פרסומן רק לאחר שהן מגובות ומאומתות, כדי שלא לייצר נזק בדעת הקהל שלא לצורך.

החוקרים קיבלו את הביקורת בלב פתוח, ולכן החליטו לחזור למעבדה ולחזק אותו בנתונים נוספים. כעת, לאחר שעבודתם עובתה וגם עברה ביקורת עמיתים, היא זוכה להתפרסם באחד מכתבי העת המדעיים הנחשבים ביותר - PNAS.

נגיף הקורונה. ShutterStock
זה לא בהכרח אומר שהמגיפה לא תחלוף מהעולם. נגיף קורונה/ShutterStock

במחקר המעודכן, הם מספקים סיבות נוספות שבגינן נגיף הקורונה עשוי להמשיך ולרדוף את התאים שלנו גם לאחר שהזיהום של המחלה עצמה חולף. החוקרים לא חיפשו בדגימות רק מופעי כלאיים של חלקים גנטיים אנושיים וויראליים אלא חיפשו ראיות ישירות לנוכחותם של רצפים גנטיים נגיפיים בתוך הגנום האנושי. לשם כך הם השתמשו בשלוש שיטות שונות של ריצוף גנטי, כדי לאמת את הממצאים.

בכל המקרים שהם בחנו במחקרם הם מצאו חלקיקים של החומר הגנטי של נגיף SARS-CoV-2 שהצליחו לחדור לספרייה הגנטית ולהדביק תאים אנושיים. הם תיארו את מה שמצאו כמו "דפים שנתלשו מספר מוקצה". העובדה שחלק מה"עמודים" הוכנסו לספר כשהם הפוכים מחזקת את הטענה שהם לא הגיעו לשם באופן מכוון על ידי נגיפים חיים.

גנים קופצים ופריצה לקוד הגנטי

במבט שני וקרוב יותר, ראו החוקרים שהגורמים הזרים שנמצאו בגנום אפילו לא היו ממש "טקסט" אלא דבר שנקרא טרנספוסון (transposon) - מעין 'גן קופץ' שפיתח את היכולת "להישמט" ממקומו ולחדור חזרה לגנום במיקום שונה ממיקומו המקורי. חלק מהטרנספוסונים עושים את זה בעזרתם של אנזימים שאותם הם גונבים מזיהומים ויראליים - כמו כלים גנובים שבעבר שימשו נגיף כלשהו כדי לפרוץ לתאים המארחים וכעת סתם מונחים בתוך הגנום ולא משמשים אף גורם.

אף שרוב הטרנספוסונים בגנום שלנו כבר איבדו את יכולתם לעבור ממקום למקום בתוך הרצף הגנטי, יש ביניהם כמה שעדיין יכולים לעשות קצת בלאגן וייתכן שחלקם מאפשרים את הגישה של נגיף הקורונה לדנ"א שלנו.

איור נשים עם מסכה נגד קורונה. ShutterStock
האם החלקיקים שנותרו בדנ"א שלנו יכולים להיות פעילים מבחינה ביולוגית? איור נשים במסיכות על רקע הנגיף/ShutterStock

עם זאת, העובדה שהמחקר הזה מבוסס על ניסויים שבוצעו בתרביות תאים בתנאי מעבדה בלבד ולא על דגימות אנושיות, מותירה מקום לספקות. וישנה גם השאלה החשובה ביותר: מה המשמעות של כל זה בעצם? אך שברור שהחלקיקים הגנטיים הללו לא מסוגלים לייצר זיהום ויראלי חדש מה שאינו ברור זה האם הם עשויים להיום פעילים מבחינה ביולוגית בדרכים אחרות - לטוב או לרע?

"בשלב זה, כל שיש בידינו הן השערות", אמר אחד החוקרים. תשומת הלב הרבה שממוקדת במגיפת הקורונה ככל הנראה תוביל לתשובות בעתיד הקרוב, שיבטיחו שגם הנגיף הזה יהפוך לעוד רוח רפאים מהעבר בבית הקברות של המגיפות ההיסטוריות בגוף שלנו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    5
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully