וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מוטציה מבשרת טובות התגלתה בנגיף הקורונה

חוקרים באריזונה שבדקו את הרצף הגנטי של דגימות קורונה הבחינו במוטציה שהם כבר ראו בעבר - שינוי גנטי שמחליש את הנגיף ובזמנו, בישר את דעיכתה של מגיפת הסארס ב-2003

צילום: רויטרס, עריכה: ירדנה עבודי-פוקס

חוקרים זיהו מוטציה ייחודית שהתרחשה בנגיף הקורונה, ומדובר בדפוס שהם כבר ראו בעבר. מדענים מאוניברסיטת אריזונה אספו דגימות מ-382 חולים ב-Covid-19 וגילו שבחלק מהדגימות לנגיף חסרו חלקים משמעותיים של חומר גנטי. לקראת שלהי מגיפת הסארס בשנת 2003 ראו מדענים דפוס זהה של היעלמות חלק מהמידע הגנטי של הנגיף בקרב חולים מרחבי הגלובוס.

המוטציה הזאת למעשה נוטלת מהנגיף את אחד מהיתרונות הבולטים שלו על המערכת החיסונית והופכת את הזיהום שהוא יוצר לחלש יותר. במקרה של מגיפת הסארס, הופעתה של המוטציה הזאת והתפשטותה הובילה לדעיכת ההתפרצות. בזמנו, המוטציה זוהתה באסיה לראשונה בפברואר 2003 וכעבור 5 חודשים בחודש יולי, מגיפת הסארס כבר הוגדרה כתחת שליטה.

החוקרים מאוניברסיטת אריזונה מצאו רק דגימה אחת שהכילה את המוטציה הזאת מבין קרוב ל-400 דגימות שבדקו וביצעו להן ריצוף גנטי, אולם הם סבורים שאם בדיקות כאלה ייעשו בעוד מקומות בעולם ובהיקפים גדולים יותר, יימצאו עוד חולים שיש להם את הווירוס עם המוטציה הזאת.

נגיף הקורונה. ShutterStock
בינתיים רק בדגימה אחת, אבל יש מקום לתקווה. נגיף הקורונה/ShutterStock

בדיוק כמו הדנ"א שבתאים שלנו, גם החומר הגנטי של נגיפים נתון לשינויים ומוטציות שמתרחשות בחפזונם לשכפל את עצמם ולהדביק כמה שיותר תאים בכמה שפחות זמן. יש נגיפים שעוברים מוטציות בקצב כה מהיר עד שקשה מאוד לעמוד בקצב שלהם ומציאת תרופה או חיסון לנגיפים כאלה מהווה אתגר גדול יותר. נגיף ה-HIV הוא דוגמא לנגיף כזה וזו גם הסיבה שאין עד היום חיסון או תרופה לאיידס. נגיף הקורונה שמחולל את המגיפה העולמית הנוכחית - SARS-CoV-2 - דווקא יציב הרבה יותר בהשוואה אליו. יש לזה יתרונות וגם חסרונות.

מחד, העובדה שהוא ממעט לעבור מוטציות משפרת את הסיכויים למציאת חיסון ותרופות יעילות נגדו. מאידך, כל עוד אין חיסון נגדו, היציבות הזאת מאפשרת לו להמשיך לשגשג ולהדביק עוד ועוד אנשים בקצב מסחרר וגם לגבות קורבנות. יש מוטציות שעובדות דווקא לטובתנו - וזו שזוהתה על ידי החוקרים באריזונה היא אחת כזאת.

עוטים מסכה לצורך התגוננות מנגיף הקורונה ברקע פתיחת שווקים בפתח תקווה לאחר הקלות הממשלה 5 במאי 2020. ראובן קסטרו
האם זהו סימן מדעי ראשון לתחילת הסוף של המגיפה? נשים עוטות מסיכות וכפפות ברחובות ישראל/ראובן קסטרו

החוקרים נטלו 382 דגימות מטוש מאפם של חולי קורונה וריצפו את הקוד הגנטי של הנגיף שנמצא בכל אחת מהדגימות. הקוד הזה, בדומה לרצף הגנום האנושי, מורכב מיחידות כימיות שלכל אחת מהן סימון באותיות. הגנום האנושי מכיל 3 מיליארד אותיות דנ"א. גנום ויראלי הוא פשוט הרבה יותר, וזה של נגיף הקורונה מכיל רק 30,000 אותיות RNA. באחת מהדגימות נמצא חוסר משמעותי של 81 אותיות.

אלה לא היו סתם 81 אותיות, אלא כאלה שיש להן חשיבות גדולה במבנה הנגיף. "זה משהו שראינו בעבר, באמצע ולקראת סוף מגיפת הסארס של 2003 - הנגיף פתאום הציג מחיקה של חלבוני SS3", אמר ד"ר אפרם לים, שהוביל את המחקר באריזונה. "התפקיד של החלבונים הללו הוא לא לעזור לנגיף לשכפל את עצמו, אלא גם לדכא את המערכת החיסונית של הנשא".

במילים אחרות, כשהמוטציה הזאת קרתה בנגיף הסארס היא החלישה אותו לאורך זמן. "המיקום שבו מתרחשת המוטציה על הרצף הגנטי הוא בעל משמעות, משום שזה חלבון שאחד הדברים שהוא יודע לעשות זה חסימה של התגובה האנטי-ויראלית של המערכת החיסונית", הסביר ד"ר לים.

עובד מעבדה בוחן דגימות של נגיף הקורונה בבית חולים, קופנהגן, דנמרק. רויטרס
המקטעים הגנטיים שנעלמו הם בעלי השפעה על יכולתו של הנגיף לפגוע במערכת החיסון של הנשא. בדיקת דגימות קורונה בדנמרק/רויטרס

כעת כשאותה מוטציה זוהתה בנגיף הקורונה, האם המשמעות היא שגם הוא ייחלש, ייעשה מדבק ומסוכן פחות? עוד מוקדם מכדי לקבוע זאת. לכל החולים שנדגמו היו תסמינים כלשהם של מחלת Covid-19, כולל החולה שבדגימה שלו נמצאה המוטציה המחלישה. מה שאומר שגם בגרסתו החסרה, הנגיף עדיין חזק מספיק כדי לגרום לתחלואה בדרגה כלשהי באדם שהוא מדביק.

עוד ראוי לציין, שמתחילת המגיפה נעשה ריצוף גנטי של 16,000 דגימות, וזו הפעם הראשונה שנמצאה המוטציה הספציפית הזאת. אולם, לדברי ד"ר לים ריצוף של 16,000 דגימות זה ממש לא הרבה במונחים של גנום נגיפי. "זה פחות מחצי אחוז ממה שיש בחוץ, זו טיפה בים", אמר.

ד"ר לים הוסיף ואמר כי "הדגימה האחת שמצאנו עם המוטציה היא ההוכחה שאנחנו זקוקים לה כדי לבוא ולומר 'שימו לב לזה', כדי שירצפו יותר דגימות. אם ירצפו יותר דגימות, חוקרים ימצאו יותר מוטציות כאלה". ולא פחות חשוב מכך, לגלות כיצד הנגיף משתנה ועובר מוטציות יכול לעזור למדענים שמנסים לפתח חיסון או טיפולים יעילים נגדו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully