ארגון הבריאות העולמי בסוף השבוע אישר לשימוש חירום את החיסון של חברת סינופארם (Sinopharm) שבבעלות ממשלת סין, ובכך פתח עוד יותר את הדלת להרחבת מבצע החיסונים הגלובלי.
בעוד שאצלנו בישראל מבצע החיסונים חסר התקדים הוביל לשיעור התחסנות של כ-60 אחוזים, מחלקות הקורונה התרוקנו והחזרה לשגרה כבר מורגשת היטב, במדינות רבות בעולם המצב שונה לחלוטין. כך למשל, ביבשת אפריקה רק אחוז אחד מכלל האוכלוסיה חוסן לקורונה עד כה, ובהודו לבדה נוספו כ-360,000 חולי קורונה חדשים ומעל ל-3,500 חולים מתו בכל יום בשבוע האחרון.
המחסור העולמי בחיסונים נגד נגיף הקורונה הביא למצב בו מדינות עם הכנסה גבוהה משריינות חיסונים ביתר, בעוד מדינות עם הכנסה בינונית ונמוכה נדחקות לסוף התור מול יצרניות החיסונים. קנדה למשל שריינה חיסונים ממספר חברות בכמות שמספיקה לחסן את אוכלוסייתה חמש פעמים, בעוד שכמות החיסונים ששריינה ירדן תספיק לחיסון בערך עשירית מאוכלוסיתה.
קשיים לוגיסטיים בשינוע ואספקת החיסונים מקשים אף הם על הנגישות במדינות מתפתחות. למשל, את החיסונים בהם נעשה שימוש בישראל יש לאחסן ולשנע בטמפטורות מתחת לאפס: מינוס 70 מעלות לחיסון של פייזר ומינוס 20 מעלות לחיסון של מודרנה. כך שמעבר לעלות הראשונית של כל מנת חיסון, הלוגיסטיקה המורכבת מרחיקה את ידם של תושבי מדינות מתפתחות מנגישות סבירה לאותם "חיסונים קרים" ויקרים.
לעומתם, החיסון של חברת סינופארם הסינית שייך לקבוצת "החיסונים החמים", הניתנים לאחסון והובלה בטמפטורה של מקרר רגיל. בדומה לחיסון השפעת, חיסון הקורונה של סינופארם מתבסס על וירוסים שעברו השבתה (Inactivated virus), שמעודדים את הגוף לייצר נוגדנים לנטרול וחיסול וירוס הקורונה במקרה של הדבקה.
אל תפספס
כלל המחקרים הקליניים לבחינת יעילות החיסון במניעת הדבקה בקורונה נעשו מחוץ לסין בשל שיעור התחלואה האפסי מהמחלה במדינה מאז סוף הגל הראשון באמצע מרץ 2020. כמו כן, בצעד שנוי במחלוקת, כבר ביולי 2020 רשויות הבריאות בסין אישרו את החיסון לשימוש חירום, על אף המידע המועט שהיה קיים בזמנו על יעילותו ובטיחותו.
על-פי נתונים שאספו חוקרים מאוניברסיטת דיוק (Duke) בארה"ב מעל ל-100 מיליון מנות חיסון של סינופארם כבר נרכשו על ידי מדינות כמו מרוקו (40 מיליון), מצרים (20 מיליון) ומקסיקו (12 מיליון). מספר מנות חיסון סינופארם שהוזרקו מוערך בכ-65 מיליון מנות חיסון, כאשר דרושות שתי מנות לאדם. כעת, כיוון שארגון הבריאות העולמי אישר את החיסון לשימוש חירום גם כן, מספר המחוסנים בחיסון הסיני צפוי לגדול במהירות בשתי חזיתות.
ראשית, אישור זה מהווה גושפנקה למדינות רבות לרכוש את החיסון בעצמן. שנית, האישור מאפשר לכלול את החיסון של סינופארם ביוזמת Covax שמוביל ארגון הבריאות העולמי, שמטרתה הפצה הוגנת של שני מיליארד חיסוני קורונה עד סוף שנת 2021 על מנת להבטיח את נגישותם לאוכלוסיות בסיכון ולצוותים רפואיים במדינות עם הכנסה נמוכה. במסגרת יוזמה זו, מדינות עם הכנסה בינונית וגבוה משתתפות במימון ואספקה של חיסונים למדינות עם הכנסה נמוכה, בעיקר ביבשת אפריקה ובדרום אסיה.
דיפלומטיית חיסונים
סיבה נוספת להפצתו הנרחבת של החיסון הסיני ברחבי העולם קשורה לכך שסין צפויה להעמיק את השימוש בו לצורך "דיפלומטיית חיסונים" (Vaccine diplomacy). משמעות הביטוי הוא שימוש בחיסונים לטובת הישגים בזירה המדינית הבין-לאומית. החל מחודש מרץ 2020, ממשלת סין השתמשה בכח הייצור התעשייתי וההובלה שלה לטובת משלוחים של ציוד רפואי חיוני (מסיכות, ציוד מיגון ומכונות הנשמה) לצוותים רפואיים ברחבי העולם, גישה שקבלה את השם "דיפלומטיית מסיכות". בין היתר, ממשלת סין הבטיחה לספק חיסונים בחינם למדינות באפריקה ובדרום מזרח אסיה. אך כמו שנאמר "אין ארוחות חינם" וסביר שמדינות אלו יצטרכו לגמול לסין ולהיענות לדרישותיה המדיניות והכלכליות בבוא העת.
דיפלומטיית החיסונים ודיפלומטיית המסיכות מהווים למעשה חלק מהמכלול האסטרטגי של סין להגברת השפעתה הגלובלית. מאז 2013 ממשלת סין מקדמת תכנית תשתיות עולמית ושאפתנית בשם "יוזמת החגורה והדרך" (Belt and road initiative). התוכנית כוללת פיתוח דרכי מסחר ותשתיות בין-לאומיות ביבשה ובים, לאורך "דרך המשי" ההיסטורית ומעבר לה, תוך חיזוק הקשרים הכלכליים של סין עם מדינות אסיה, אפריקה, אירופה ודרום אמריקה. מתוך המשבר הכלכלי והבריאותי בו שרויות מדינות רבות עקב מגיפת הקורונה, הממשל בסין מעוניין להעמיק את השפעתו הגלובלית ומציע גישה בתנאים מועדפים לחיסוני קורונה למדינות המקיימות עימה קשרי מסחר במסגרת יוזמת החגורה והדרך.
עקב אכילס של התכנית המפוארת של סין הוא במיעוט מידע מהימן על יעילות החיסונים. על פי מסמך שהוצג לחברי הועדה בארגון הבריאות העולמי, יעילות החיסון של סינופארם עומדת על כ-78 אחוזים, מספר הנמוך בהשוואה ליעילות החיסון של פייזר העומדת על כ-95 אחוזים. אך בעוד יעילות החיסון של פייזר הוכחה - הן במחקר קליני מבוקר והן בתנאי העולם האמיתי - ופורסמה בעיתונות המדעית, רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור לראיות התומכות בחיסון של סינופארם וייתכן ויעילותו נמוכה יותר בפועל. רק לפני מספר חודשים, חיסון סיני אחר בשם סינובק (Sinovac) הוצהר כבעל יעילות של 78 אחוזים אך התגלה לבסוף עם אחוז יעילות של 50.4% בלבד, על פי דיווח של חוקרים שבחנו את החיסון בברזיל.
אישור החירום שנתן ארגון הבריאות העולמי לחיסון של סינופארם מצביע על כך שיתרונות החיסון הסיני - עלות, עמידות ונגישות - הכריעו את הכף אל מול החסרונות, כשברקע מחסור עולמי חמור בחיסונים. סביר כי החיסון הסיני לא יהיה הפיתרון הבלעדי למיגור מגיפת הקורונה במדינות המתפתחות. עם זאת, מאפייניו הלוגיסטיים וההקשר המדיני במסגרתו הוא מופץ הופכים אותו לחלק חשוב בפאזל, כיוון שהמגפה העולמית לא תסתיים עד שחיסוני קורונה יהיו נגישים לכל.
הכותב הינו דוקטורנט במסלול MD-PhD באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בעל תואר שני בבריאות הציבור מאוניברסיטת SEU בסין, ובוגר תכנית המנהיגות של מרכז ישראל-אסיה (Israel-Asia Leaders Fellowship). מחקרו עוסק במדיניות בריאות בסין ואיך מתבצע שיתוף ידע בין מדינות בתחום מדידת איכות הטיפול