בלא מעט ווטסאפים רצה ביממה האחרונה הודעה לפיה לא מומלץ לקחת משככי כאבים מסוג NSAIDs (כמו אדוויל) אחרי חיסון קורונה, מכיוון שהם מורידים את התגובה החיסונית של הגוף לנגיף. אך האם יש אמת בדברים או שמדובר בעוד שמועה שעושה נזק?
התרופות האנטי דלקתיות (NSAIDs) כשמן כן הן - מונעות דלקת, ולכן בהחלט הגיוני שהן מורידות את התגובה הדלקתית למחלה או לדלקת הנוצרת בעקבות החיסון. זו הסיבה שלוקחים את התרופות, וזה לא מאוד מפתיע.
מאמר שהתפרסם לאחרונה הראה שעכברים שטופלו בתרופות כאלה והודבקו בנגיף הקורונה (SARS-CoV-2) פיתחו פחות תגובה דלקתית (ירידה בהפרשת ציטוקינים) ופחות נוגדנים נגד הנגיף. בעקבות המאמר החלה להתרוצץ השמועה שלא מומלץ לקחת תרופות ממשפחה זו בסמוך לקבלת החיסון.
קיימות מספר מגבלות של המאמר והשלכתו על בני אדם כמו שהוא. בראש ובראשונה, המאמר בדק עכברים ותאים מרקמות אנושיות (ובתאים לא נראה הבדל כלל). כמו כן נבדקה הדבקה בנגיף ולא תגובה לחיסון. המחלה בעכברים לא מדמה בצורה טובה את המחלה באנשים, ולא היה שינוי בחומרת המחלה בנוכחות התרופות.
עוד בוואלה!
במהלך הניסוי, העכברים קיבלו כמויות של משככי כאבים הרבה יותר גדולות מהמקובל. בנוסף, הן ניתנו לאורך שבעה ימים ברציפות, פעולה שלא נעשית לרוב בבני אדם, כולל לפני התחלת ההדבקה, כלומר, יממה לפני ההדבקה. לא ניתן להשוות את זה לאדם שלוקח כדור אחד או שניים אחרי החיסון. לכן, אין להסיק למה זה גורם לאחר קבלת החיסון ובוודאי שלא בבני אדם.
האם המאמר הזה צריך לעורר דאגה? לדעתי לא ממש, אבל מי שרוצה לנקוט במשנה זהירות יכול להחליף את האיבופרופן/אדוויל בפרצטמול/אקמול ודומיו, שהם לא מדכאי דלקת. באופן כללי, להסיק מסקנות ממאמר על ניסוי הדבקה שנעשה בעכברים על לקיחת חיסון בבני אדם, הוא צעד שאינו מקובל בקהילה המדעית ובקהילה הרפואית. אני חושב שהמאמר מצדיק את הצורך לבדוק את הנושא בבני אדם, אבל בשלב זה לא הייתי מקבל המלצות לפיו לבני אדם.
ד"ר אורן קובילר הוא וירולוג מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב