וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האם נגיף הקורונה יכול להתחבא בגוף שנים אחרי ההחלמה?

האם נגיף הקורונה יודע לחדור לאיזורים בגוף שאליהם הגישה של מערכת החיסונית מוגבלת? האם הוא יכול להישאר רדום בגוף במשך שנים, כמו נגיפים אחרים? והאם כבר היום יש בינינו חולי קורונה כרוניים?

בווידאו: מנהל בית החולים הדסה בדיון בוועדה לביקורת המדינה על העומס בבתי החולים בשל התחלואה בקורונה/צילום: ערוץ כנסת

לצד המספרים העגומים שמספרים את סיפור התפשטות מגיפת הקורונה בעולם, יש גם נתון אחד משמח והוא מספר המחלימים שברחבי העולם כבר עומד על כמה מיליונים. אולם סימן שאלה מרחף ומעיב מעל הנתון הזה, והוא נוגע לשאלה האם הנגיף יכול להמשיך ולהסתתר בגופם של אנשים, שנראה שהבריאו ממנו?

ואם התשובה לכך היא חיובית, האם זה יכול להסביר את התמשכות התסמינים בקרב חלק מהחולים ב-Covid-19? והאם משמעות הדבר היא שאנשים עדיין יכולים להדביק אחרים, גם לאחר שהחלימו?

ד"ר וויליאם פטרי הוא רופא וחוקר של מחלות מדבקות מאוניברסיטת וירג'יניה, והוא מטפל בחולי קורונה וחוקר את הנגיף SARS-CoV-2. בטור מיוחד לאתר The Conversation הוא סיכם את מה שידוע לו עד כה על מחלת Covid-19 כרונית או מתמשכת.

בדיקת קורונה בטקסס, ארה"ב. רויטרס
יש חולים שממשיכים לסבול מתסמינים חודשים ארוכים. בדיקת קורונה בטקסס, ארה"ב/רויטרס

מה הוא זיהום כרוני/מתמשך ב-Covid-19?
זיהום כרוני בנגיף נמשך חודשים ואפילו שנים, כאשר במהלך הזמן הזה הנגיף ממשיך בעקביות להיות מיוצר בגוף, גם אם ברמות נמוכות (וזה אכן המצב ברוב במקרים). לרוב הזיהומים הללו נותרים באזורים בגוף שנחשבים לאתרים "נסתרים" ממערכת החיסון.

מהם אתרים נסתרים ממערכת החיסון?
ישנם מספר מקומות בגוף שאליהם למערכת החיסונית יש גישה מוגבלת, ולכן היא מתקשה למגר מהם זיהומים ויראליים. דוגמאות לאיזורים הללו הן: מערכת העצבים המרכזית, האשכים והעיניים.

הסברה היא שהיתרון בכך שישנם מקומות בגוף שאינם נגישים למערכת החיסונית, הוא שכך איברים רגישים מאוד כמו המוח למשל, מוגנים מפני תגובות דלקתיות שעלולות להזיק להם - דלקת היא תגובה שכיחת של המערכת החיסונית כאשר היא נלחמת בזיהום כלשהו. לא רק לנוגדנים קשה להיכנס לאתרים הנסתרים הללו, גם ייצור החלבונים מגבירי הדלקת בהם מוגבל. הסיבה לכך היא שלמרות שדלקת יעילה מאוד בחיסול פתוגנים, היא עלולה להזיק בדרך למוח, לאשכים או לעין. התוצאה היא סטטוס קוו לא מושלם בעליל, שבמסגרתו היכולת לייצר תגובה דלקתית באיברים הללו מוגבלת מאוד, בזמן שזיהומים יכולים לחגוג בהם.

נגיף הקורונה. ShutterStock
ישנם מספר מקומות בגוף שאליהם למערכת החיסונית יש גישה מוגבלת. נגיף הקורונה/ShutterStock

זיהום ויראלי רדום לעומת זיהום ויראלי מתמשך
יש עוד דרך שבה נגיף יכול להישאר סמוי בגוף ולצוץ מחדש במועד מאוחר יותר. זיהום ויראלי רדום קורה כאשר הנגיף נשאר רדום בתוך תא נגוע ואינו משכפל את עצמו. במצב כזה, כל הגנום המלא של הנגיף נוכח בתוך הגוף, והנגיף יכול להתחיל לשכפל את עצמו אם הוא מתעורר והופך להיות פעיל. הוירוס הרדום יכול במקרים מסויימים להיטמע בתוך הגנום האנושי - כך קורה עם HIV, למשל - או להתקיים בגרעין של פיסת DNA בעלת יכולת שכפול, שנקראת אפיזום.

וירוס רדום יכול להתעורר ולהתחיל להשתכפל לנגיפים פעילים גם חודשים ואפילו עשורים לאחר ההדבקה הראשונית. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא נגיף אבעבועות הרוח, שגם לאחר שנראה שהמערכת החיסונית חיסלה אותו, הוא יכול להתעורר מחדש גם עשורים רבים לאחר ההדבקה הראשונית ולגרום למחלת הרפס זוסטר (שלבקת חוגרת). למרבה המזל גם אבעבועות רוח וגם הרפס זוסטר ניתנים למניעה באמצעות חיסונים כיום. אבל צריך להבין שהדבקה בנגיף שמסוגל להישאר בגוף במצב רדום משמעותה הדבקה לכל החיים.

איך נגיף הופך לרדום?
נגיפים ממשפחת ההרפס הם הנגיפים הרדומים הנפוצים ביותר. מדובר במשפחה ענפה שהחומר הגנטי שלה מקודד ב-DNA ולא ב-RNA כמו רוב הנגיפים, ובהם גם נגיף קורונה. משפחת ההרפס כוללת גם את וירוס אפשטיין בר שגורם למחלת הנשיקה וגם ל-CMV, ששניהם יכולים להתעורר לאחר תקופה שבה הווירוס היה רדום.

אילוסטרציה. ShutterStock
דוגמא לנגיף רדום שיכול להתעורר גם כמה עשורים לאחר שנדמה שהמערכת החיסונית חיסלה אותו. אבעבועות רוח/ShutterStock

גם נגיפים ממשפחת ה- Retrovirus בהן נגיף ה-HIV שגורם למחלת האיידס יכולים להישאר רדומים בתוך הגוף, אולם הם עושים זאת בשיטה אחרת. גרסה של הנגיף מחדירה את עצמה ישירות ל-DNA שהוא חלק מהגנום האנושי. שם הנגיף יכול לחיות לנצח משום שלמעשה ההמשכיות שלו מובטחת - בכל פעם שה-DNA משתכפל ותא מתחלק, הוא משתכפל יחד איתו.

עבור המערכת החיסונית זה כמעט בלתי אפשרי להיפטר מווירוסים שיודעים להיכנס למצב רדום בגוף האנושי. זאת, משום שבזמן שהוא רדום, הנגיף לא מייצר חלבונים כלל או שהוא מייצר אותם ברמה נמוכה כל כך עד שמערכת החיסון לא מסוגלת להבחין בה.

למרבה המזל, נגיף הקורונה אינו יודע להיכנס למצב רדום. ככל שידוע לנו עד עכשיו.

בדיקת קורונה במרילנד, ארצות הברית. GettyImages
לא ברור האם שרידי החומר הגנטי של הנגיף שנמצאים בגוף לאחר ההחלמה יכולים להדביק אחרים. מטוש של בדיקת קורונה/GettyImages

האם ניתן להידבק בקורונה ביחסי מין מגבר שהיה חולה ב-Covid-19 והחלים?
במחקר אחד קטן חוקרים הצליחו לאתר את נגיף הקורונה בנוזל הזרע של רבע מהחולים הפעילים בקורונה שהשתתפו במחקר ובקצת פחות מעשרה אחוזים שהוגדרו כמחלימים. במחקר זה, מה שמצאו החוקרים בדגימות הוא RNA ויראלי (חומר גנטי של הנגיף), ועדיין לא ידוע האם החומר הזה שנמצא בזרע שייך לנגיף שעדיין יכול להדביק או לשרידים מתים שלו. כמו כו, לא ידוע האם הנגיף החי בכלל יכול לעבור במגע מיני. כך שלשאלה הזאת עדיין אין תשובה.

נגיף האבולה, ששונה מנגיף הקורונה בלא מעט פרמטרים חשובים, הוא דוגמא טובה לזיהום נגיפי שיכול להישאר באתרים נסתרים מהמערכת החיסונית גם חודשים ארוכים לאחר שתסמיני המחלה הקשה חולפים. אנשים ששרדו הדבקה באבולה תועדו עם זיהומים מתמשכים של הנגיף בעיניהם, אשכיהם, במערכת העצבים המרכזית וכן, בשלייה. לכן ארגון הבריאות העולמי ממליץ שמחלימים מאבולה יעברו בדיקת זרע אחת לשלושה חודשים, וכי זוגות יימנעו מקיום יחסי מין במשך שנה שלמה לאחר ההחלמה של אחד מהם מהנגיף, או עד ששתי בדיקות רצופות של הזרע של הגבר יחזרו שליליות.

האם יכול להיות שמקרים של מחלת קורונה מתמשכת הם תוצאה של זיהום כרוני בנגיף?
חולים רבים ב-Covid-19 סובלים ממשך מחלה ארוך ומהתמשכות תסמינים כמו שיעול, קוצר נשימה ועייפות. לא סביר שהתסמינים הללו הם עדות לזיהום מתמשך או כרוני, משום שהם אינם קשורים לאיברים שנחשבים לנסתרים ממערכת החיסון.

אישה בהריון עם מסיכה על הפנים. ShutterStock
נגיף הקורונה מדביק גם את השלייה וגורם לנזקים בכלי הדם שלה. אישה בהיריון חובשת מסיכה/ShutterStock

באילו איברים בגוף ניתן למצוא נוכחות של נגיף הקורונה גם לאחר ההחלמה?
את הנגיף ניתן למצוא בשלייה, במעיים, בדם וכמובן, בדרכי הנשימה. אצל נשים שנדבקו ב-Covid-19 במהלך ההיריון, חוקרים איתרו פגמים בכלי הדם שמספקים דם וחמצן לשלייה. אולם, לא ברור מה המשמעות של הממצא הזה לגבי בריאות העובר בשלב זה.

הנגיף יכול גם לעבור לעובר דרך השלייה ולהדביק אותו. ובנוסף, נוכחות של הנגיף נותרת גם בדם, באף ובלוע גם חודש ויותר לאחר ההחלמה.

לאחרונה מצטברות ראיות לכך שנגיף SARS-CoV-2 יכול להדביק גם אתרים נסתרים ממערכת החיסון ומשם לגרום לזיהום מתמשך או כרוני, אך לא לזיהום רדום.

עם זאת, עדיין מוקדם לדעת מה סדר הגודל של ההשפעה של הזיהומים הללו על הבריאות של החולה וכיצד הם תורמים להתפשטות של המגיפה, אם בכלל. כמו הרבה היבטים של המגיפה הנוכחית, לשאלות שאין עליהן תשובה היום, עשויה להיות תשובה מחר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully