הופעתו של נגיף הקורונה חשפה בבת אחת חולשות רבות של שירותי הרפואה במדינות רבות, תנאי אשפוז לא מתאימים, צפיפות, מחסור בציוד ואספקה, ומחסור באנשי מקצוע הדרושים למאבק במחלה. הרצף המהיר של האירועים ושל המידע הוביל במדינות רבות לכאוס מדיני חברתי ופוליטי. הפרסום הנרחב והמפורט והמיקוד לו זכתה המחלה הציפו גם בנתונים רבים, לא תמיד מבוססים מספיק, שדווחו לעיתים לפני שעברו ביקורת או תיקוף מדעי. יתרה מכך, השיתוף הבלתי פוסק של מידע לא מעובד חשף בעיה אחרת, מגיפה שקטה, שהחלה שנים רבות לפני מגיפת הקורונה.
אם לפני שנה היה מופץ סקר באוכלוסייה הכללית בנוגע להבדלים שבין נגיף לחיידק, על מנגנוני הדבקה או על תהליך פיתוח ואישור חיסונים, סביר שהתוצאות היו מראות שהציבור הכללי ברובו אינו מתמצא במושגים רפואיים אלה. הבנה של מושגים בסיסיים וקונספטים בסיסיים בנושאי בריאות ורפואה מכונים אוריינות רפואית, והיא אחד הכלים החשובים לקידום ולשמירה על בריאות הציבור.
היעדר של אוריינות רפואית היא אחת המגיפות השקטות שמסכנות את בריאות הציבור, ושעלולה לפגוע באופן ישיר בבריאות של אדם והסובבים אותו. כך למשל, בסקר שנערך בקרב אוכלוסייה בוגרת באירופה, היבשת שספגה נזקים קשים ביותר במהלך מגיפת הקורונה הנוכחית, נמצא כי כמעט מחצית מהמבוגרים דיווחו על מידה נמוכה של אוריינות בנושאי בריאות, ומחסור בכלים הדרושים לדאגה לבריאות שלהם ושל אחרים.
ארגון הבריאות העולמי הגדיר בנייר עמדה כבר בשנת 2017 את החשיבות של העמקת הבקיאות והידע של האוכלוסייה הכללית בנושאי בריאות ככלי חשוב במניעה של מחלות, והבהיר שהשקעה בחינוך בריאותי כבר מהגיל הצעיר היא כלי חשוב עם השפעה ארוכת טווח. גם הקשר בין התחסנות לבין אוריינות רפואית נחקר במספר מחקרים. נמצא כי הבנה טובה יותר נמצאה קשורה בסיכוי גבוה יותר להתחסנות נגד מחלות המוגדרות מחלות קשות או בעלות סיכון גבוה לסיבוכים. באותו האופן, נמצא קשר ישיר בין אוריינות בריאותית בהורים לבין חיסון ילדים.
אל תפספס
כלי התקשורת ורשתות חברתיות הם שחקנים מרכזיים בהעברת המידע לציבור, וכלי חשוב בשיפור אוריינות בריאות באוכלוסייה. מדורי בריאות שבהם מתווך מידע רפואי לציבור הרחב בשפה יומיומית ברורה מסייעים להעביר אינפורמציה מורכבת בצורה ברורה לאנשים שאינם אנשי מקצוע בתחום הבריאות. ראשי מדינות וראשי מערכות הבריאות בעולם פנו במהלך השנה האחרונה לציבור הרחב דרך אמצעי התקשורת האלה על מנת לקדם אמצעי מיגון כמו מגבלות תנועה, מניעת התקהלויות וקידום שימוש באמצעי מיגון אישיים.
יחד עם זאת, לא כל המידע שהועבר בתקופה הזאת היה מידע מבוסס ואמין. מתוך רצון להעביר מידע במהירות, פעמים רבות הועבר גם על ידי אנשי מקצוע מידע חלקי או לא מבוסס, מה שתרם בין היתר לפגיעה באמון הציבור ובשיתוף הפעולה שלו עם ההנחיות. בהקשר הזה, אתרי בריאות ורשתות חברתיות הן חרב פיפיות בכל הקשור לחינוך לבריאות. כאדר מידע מהימן מופץ בהן הוא יכול להגיע בתוך זמן קצר וקהל רחב, בעידן שבו אנשים רבים צורכים את המידע באופן מקוון. מצד שני, מידע לא מהימן או דיסאינפורמציה מכוונות יכולים לעבור כאש בשדה קוצים ולהוביל לתפיסה מוטעית ובכך לפגוע במאמצים לקידום בריאות הציבור.
התפשטות מהירה וריבוי מידע משתנה מחייבים את אנשי הרפואה כמו גם את הציבור הרחב לרכוש מידע רפואי חדש במהירות, לנתח אותו, ליישם אותו ועדיין להבין את מגבלותיו. מבחינה זו, מגיפת הקורונה הייתה קריאת השכמה לכולם והדגישה את החשיבות של הידע והאוריינות הרפואית שלנו כחברה. זאת גם אולי אחת ההזדמנויות החשובות של המגיפה הזאת.