סרטן המעי הגס הוא הסרטן השלישי בשכיחותו בעולם, והוא יותר שכיח במדינות מפותחות, ככל הנראה בגלל התזונה המעובדת שאנו צורכים. בישראל הוא למעשה הסרטן השני בשכיחותו. רק לפני כשבועיים פרסמנו מחקר המתאר את הקשר בין צריכת חומרים משמרים, ניטרטים, להיווצרות הסרטן הזה.
כפי שכתבנו לא פעם, כשזה מגיע לסרטן - גילוי מוקדם מציל חיים. גילוי בשלב מוקדם מאפשר לרפא בעד כ-90 אחוזים סוגי סרטן שונים. למעט מהגידולים הסרטניים שאנו מכירים ישנן בדיקות סקר שנחשבות יעילות ורגישות לצורך גילוי מוקדם, בהם סרטן שד, סרטן העור, סרטן צוואר הרחם, ולמזלנו גם לסרטן המעי גס.
אילו סימנים דורשים בדיקה?
התסמינים המחשידים להימצאות סרטן מעי גס הם הופעה פתאומית יחסית של שינויים ביציאות, כגון שלשולים ועצירויות לסירוגין, אי נוחות בטנית - כמו התכווצויות, גזים וכאבים - תחושה של התרוקנות שאינה שלמה ותפיחות בטנית.
אחד הסימנים המחשידים ביותר להימצאות סרטן המעי גס, ובכלל לסרטנים לאורך מערכת העיכול, הוא דם בצואה. הדמם יכול להגיע ממערכת העיכול העליונה, כמו קיבה או מעי דק עליון, ואז בדרך כלל יהיה דם קרוש, שיבוא לידי ביטוי ביציאות שחורות ולעיתים מלוות בריח מתכתי, או ממערכת העיכול התחתונה, כמו מעי גס ורקטום, ואז יופיע בצורת דם טרי. חשוב לזכור שלא כל דם בצואה משמעו סרטן, יש מחלות פשוטות הרבה יותר כמו טחורים שעלולות לגרום לדימום, אבל בכל מקרה חשוב לבדוק זאת.
מי צריך בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס?
אנשים עם סיכון מוגבר להתפתחות הסרטן נבדקים באופן תדיר יחסית ומגיל צעיר. רוב האוכלוסיה מוגדרת בסיכון בינוני, זאת אומרת ללא סיכון מוגבר לפתח את המחלה. האגודה הלאומית האמריקאית לסרטן מגדירה סיכון ממוצע להתפתחות סרטן מעי גס כאנשים בני 45 ומעלה, ללא סיפור אישי של פוליפים או סרטן בעבר, ללא מחלות מעי דלקתיות (קרוהן או קוליטיס), ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס או תסמונת בעלת סיכון משפחתי לפתח סרטן מעי.
באנשים אלו ההמלצה היא לבצע בדיקת סקר. בדיקות הסקר נערכות בתדירות שתלויה ברמת הסיכון, באופן הבדיקה ובממצאים, החל מפעם בשנה ועד לפעם בחמש שנים. פעמים רבות בבדיקות הסקר נמצאים פוליפים, שנכרתים. הפוליפים האלה הם בעצם ממצא טרום סרטני, שעם הזמן, ללא הבדיקה, עלול היה להתפתח למחלה ממאירה.
אילו בדיקות סקר קיימות היום?
החל מגיל 50, כל האוכלוסייה בישראל מוזמנת לביצוע בדיקת דם סמוי בצואה, שבדגימה פשוטה נבדקת שארית של דימום לאורך מערכת העיכול כולו, או לחלופין קולונוסקופיה, בה מחדירים מצלמה מהחלחולת ועד למעי הדק הסופי, ובאמצעותה מתבוננים במעי הגס. מדובר בבדיקה לא מאוד נעימה, שדורשת הכנה מוקדמת, אבל היא יעילה מאוד.
לחוששים מקולונוסקופיה ישנה אפשרות נוספת לבדיקת סקר שאושרה על ידי ה-FDA - בליעת קפסולה שצופה על כל צינור מערכת העיכול, ולא רק המעי הגס. לצערנו גם בדיקה, הקרויה, קפסולה אנדוסקופית, אינה נעימה במיוחד ויש לה את החסרונות שלה. ראשית היא אינה נמצאת בהמלצות הסקר של האגודה הלאומית האמריקאית לסרטן, ואינה כלולה בסל הבריאות הישראלי. שנית, במקרה שישנו ממצא כלשהו, כמו פוליפ או ממצא חשוד אחר, לא ניתן להסירו ולשלוח דגימה פתולוגית כמו בקולונוסקופיה. כמו כן, הבדיקה דורשת הכנה דומה לזו של קולונוסקופיה וחיבור למוניטור מסורבל למספר ימים עד לפליטת הקפסולה בצואה.
לסיום חשוב להדגיש כי ההקפדה על בדיקות סקר חשובה מאוד לבריאות האוכלוסיה ולגילוי מוקדם, אבל זה לא הדבר היחיד שאתם צריכים להקפיד עליו. אורח חיים בריא מונע הופעת סרטן בכלל, והוא כולל פעילות גופנית, תזונה בריאה בה מרבים באכילת ירקות ופירות וממעטים בצריכת מזונות מעובדים וסוכרים, הפסקת עישון, והפחתת אלכוהול וגורמים מלחיצים בחיים.