נכון לשנת 2019, בישראל חיות 23,969 נשים שאובחנו עם סרטן השד בשנים 2012-2016, ושהחלימו או שעדיין מתמודדות עם המחלה. סרטן השד הוא הסרטן הקטלני הנפוץ ביותר בנשים ולמעלה מ-5,400 חולות חדשות מתגלות בישראל מדי שנה. במרבית המקרים המחלה ניתנת לריפוי ואפשרויות הטיפול כוללות טיפול כירורגי (ניתוח), הקרנות, כימותרפיה, טיפול הורמונלי וטיפולים ביולוגיים, וכיום נמצאים בשלבי מחקר גם טיפולים אימונותרפיים שניתנים כטיפול בודד או משולב.
מחקר חדש מצא שנשים עם סרטן השד שעברו ניתוח ובמהלך השנה שאחריו הורידו או העלו במשקלן באופן ששינה את צורת הגוף שלהן, עשויות להכפיל את הסיכון לגידול חוזר.
זה לא נדיר שיש עלייה במשקל במהלך הטיפול בסרטן השד או אחריו. הסיבות לכך כוללות דיאטות או טעמים משתנים, סטרואידים שניתנים בכימותרפיה, גיל המעבר שמקדים להגיע בגלל הטיפולים, או העובדה שאנשים פחות פעילים מהרגיל כשהם עוברים טיפול רפואי או מחלימים מאחד.
המחקר, שנערך בקרב נשים חולות סרטן שד עם גידול מסוג ER (שתאיו נושאים קולטנים להורמון הנשי אסטרוגן), מצא כי בקרב אלו מהן שצורת הגוף שלהן לא השתנתה - שיעורי ההישנות של המחלה לא היו גבוהים.
את המחקר הציגו בכנס הבין-תחומי לסרטן השד שהתקיים בבירמינגהם בריטניה האונקולוגיות פרופסור הלנה ג'נסטרום ופרופסור הלגה פרובדוטיר, וממצאיו פורסמו בכתב העת Cancer Causes Cases and Control.
במסגרת המחקר בדקו חוקרים מאוניברסיטת לונד בשבדיה 1,317 נשים עם סרטן שד ראשוני בין השנים 2002-2014. הם מדדו את חלקי הגוף של המטופלות פעמיים - לפני שהן עברו ניתוח ושנה לאחר הניתוח.
המשתתפות במחקר הוקצו לאחת מארבע קבוצות, בהתאם למידה שבה השתנה ה-WHR שלהן בשנה הראשונה לאחר הניתוח. ה-WHR (יחס מותן-ירך) הוא מדד פרוקסי, כלומר עקיף, לבדיקת שומן בבטן. הוא מוגדר על ידי היקף המותניים של אדם, חלקי היקף הירך שלו בנקודה הרחבה ביותר. על פי המלצת ארגון הבריאות העולמי, WHR של אישה צריך להיות 0.85 או נמוך מזה.
ארבע הקבוצות במחקר היו: שינוי ממצב של מעל 0.85 לפחות או שווה ל-0.85; שינוי ממצב של פחות או שווה ל-0.85 למצב של מעל 0.85; יציבות (כלומר לא היה שינוי) במצב של מעל 0.85 או יציבות במצב של פחות או שווה ל-0.85.
במעקב חציוני של חמש שנים, 165 מתוך 1,317 הנשים חוו הישנות של סרטן השד שלהן. 77 נשים נפטרו.
אל תפספס
עד 80 אחוזים ממקרי סרטן השד הם חיוביים ל-ER, כלומר מכילים חלבונים הנקראים קולטני אסטרוגן. הורמון האסטרוגן המופרש על ידי תאי שומן מעורר צמיחה של גידולים, וזה עשוי להסביר מדוע עלייה במשקל גורמת לחזרתו של הסרטן. עם זאת, לא ברור מדוע איבוד שומן בגוף גם תורם לסיכון מוגבר לחזרת סרטן.
המחקר מצא שנשים עם סרטן שד חיובי ל-ER ששינו את ה-WHR שלהן היו בסיכון כפול להישנות של הסרטן, בהשוואה לנשים שה-WHR שלהן נשאר זהה. בדיקת נשים עם סרטן שד שלילי ל-ER מצאה ששינויים בשומן הבטן הורידו את הסיכוי להישנות המחלה. החוקרים מאמינים שיש קשר בין שינויים ב-WHR להפחתה של פי שבע בסיכון בקרב נשים עם גידולים שליליים ל-ER.
מובילות המחקר ג'נסטרום ופרובדוטיר אמרו לדיילי מייל: "המחקר הזה הוא הראשון שמרמז כי שינויים ביחס המותניים והירך במהלך השנה הראשונה לאחר הניתוח משפיעים באופן שונה על הסיכון להישנות סרטן השד. בנוסף לשינויים בצורת הגוף, מצאנו גם שמשקל יציב היה קשור לתוצאה קלינית טובה יותר משינויים משמעותיים במשקל הגוף".
נדרשים מחקרים נוספים
סיבה אפשרית לכך שהסיכון גבוה יותר להישנות סרטן השד עם עלייה במשקל היא שתאי השומן מייצרים אסטרוגן, ועודף אסטרוגן בגוף מעודד את צמיחת הגידול בסרטן השד החיובי לקולטן ההורמון. החוקרות לא הציעו הסבר מדוע ירידה במשקל העלתה גם את הסיכוי לחזרת הסרטן והבהירו שנדרשים מחקרים נוספים בכדי לאמת את הממצאים שלהן, שפורסמו בכתב העת Cancer Causes Cases and Control. הן הוסיפו: "המחקר שלנו מדגיש גם את החשיבות של התחשבות במערכת הגוף הנשי בקבלת החלטות לגבי הטיפול בהן".
חשוב לזכור שמחקר זה הוא אסוציאטיבי, ואסוציאציה לא בהכרח מוכיחה קשר של סיבה ותוצאה. כלומר, יתכן שהסיבה לכך שמישהי עלתה במשקל היא בגלל האשפוזים שלה, או בגלל סטרואידים שקשורים למחלה שחזרה.
ד"ר קוטרינה טמסינייט מעמותת Breast Cancer Now שאירחה את הכנס, אמרה: "לרקמות השומן יש תפקידים רבים ושונים בגופנו. הן משפיעות על רמות ההורמונים השונים כולל אסטרוגן, אבל יכולות להיות מעורבות גם בתהליכים כמו דלקת. כאשר רמות השומן משתנות באופן משמעותי, שינויים שונים יכולים לקרות בכל הגוף. אנו זקוקים כעת למחקרים נוספים כדי להבין כיצד התהליכים שרקמת השומן מעורבת בהם עשויים להשפיע על הסיכון להישנות סרטן השד, ואילו מהם עשויים להשפיע באופן הגדול ביותר".