למצוא דם בשירותים זה לא נעים אבל תתפלאו לדעת שדווקא מדובר בתופעה שכיחה יחסית. למרבה המזל, רוב הסיבות לדימום כזה אינן מסכנות חיים אבל הן תמיד דורשות בירור.
כאשר אדם מבחין בדימום מפי הטבעת לא תמיד ניתן להעריך את הכמות האמיתית של דם שאבד. אנשים בדרך הופכים להיות מודעים לדימום, רק כאשר הם מבחינים בכתמים של דם על נייר הטואלט, או כאשר כמה טיפות של דם הופכות את המים באסלה לוורודים או אדומים.
רובם המכריע של הדימומים הרקטליים אינם מבשרים על גידול במעיים או מצב מסכן חיים אחר, יחד עם זאת, אי אפשר לדעת מה המקור לדימום ללא בדיקת רופא. מטרת הכתבה אינה שתאבחנו את עצמכם בבית אלא רק לספק מידע על הגורמים העיקריים שיכולים להוביל לתופעה. לעיתים אנשים שמעלמים במשך שנים מדימום מדרכי העיכול כי הניחו שמדובר בטחורים, עלולים להיות מאובחנים בסרטן המעי הגס באיחור של שנים רבות כאשר המחלה כבר מתקדמת ולא נותר הרבה מה לעשות.
הדימומים יכולים להופיע בשתי צורות עיקריות: הראשונה, נקראת מלנה (melena) והיא מתארת צואה בצבע שחור בעלת מרקם דביק שלרוב מדיפה ריח חריף ושונה מזה של צואה רגילה. השנייה, נקראת המטוכזיה (Hematochezia) והיא מאופיינת ביציאה של דם טרי ואדום. ההבדל העיקרי בין שני הסוגים הללו נובע מהמקור לדימום ומהיקפו.
מלנה היא תוצאה של דימום במערכת העיכול העליונה כמו למשל מהוושט או מהקיבה, והצבע השחור הוא תוצאה של "עיכול" של הדם על ידי מיצי המרה, האנזימים והחיידקים של מערכת העיכול. לעיתים דימום מאסיבי מהאף או מהפה שנבלעים יכולים לגרום לתוצאה זהה לזו של דימום מכיב בקיבה. הסיבות השכיחות ביותר הן מחלות של הוושט (כמו למשל דלקת), מחלות של הקיבה (כמו למשל דלקת קיבה או כיב קיבה). סיבות פחות שכיחות הן דליות בוושט (ורידים מורחבים בדומה לאלה שנמצאים ברגליים) או גידולים של מערכת העיכול העליונה.
המטוכזיה היא לרוב תוצאה של דימום מדרכי העיכול התחתונות, כלומר, מהמעי הגס, מהרקטום ומפי הטבעת. יחד עם זאת, דימום מאסיבי מדרכי העיכול העליונות, כזה ש"אינו מספיק להתעכל", יכול גם לגרום להמטוכזיה. סוג זה יכול להופיע לעיתים בתוך השירותים או בניגוב. הסיבות השכיחות ביותר לדם גלוי בצואה הן מטחורים או קרעים קטנים סביב פי הטבעת שקרוים פיסורה. בשני המקרים קיים קשר לעצירות ולישיבה ממושכת בשירותים. גורמים פחות שכיחים יכולים להיות מחלת סעיפים, הידועה כדיברטיקולוזיס (בעיקר מעל גיל 40), פוליפים במעי, גידול במעי, מחלות מעי דלקיות (כמו קרוהן וקוליטיס), זיהומים במעיים ועוד.
מתי לפנות לייעוץ רפואי?
כפי שציינתי בכל מקרה של דם מפי הטבעת יש לפנות לבדיקת רופא. יחד עם זאת מספר מצבים דורשים פנייה דחופה לבדיקה:
1.כמויות גדולות של דם.
2. תסמינים שנלווים לדימום לרבות סחרחורת, דופק מהיר, חולשה, תחושת עילפון, חום מעל 38 או כאבי בטן עזים.
בנוסף לסקירת של מחלות הרקע ובירור מלא של התסמינים, התרופות אותן נוטל המטופל, גורמי הסיכון השונים והיקף הדימום, קיימות מספר בדיקות שמסייעות לזהות את מקור הבעיה.
1. בדיקה רקטלית: בדיקה שכוללת בחינה של האזור בהסתכלות ובאמצעות הכנסת אצבע לפי הטבעת.
2. אנוסקופיה: בדיקה שמבוצעת על ידי כירורג שמאפשרת למטפל לבדוק את פי הטבעת והרקטום. הבדיקה מבוצעת במרפאה ואינה דורשת הרדמה.
רוצים גם לשאול את ד"ר גורן שאלה? כיתבו לנו למייל או לעמוד הפייסבוק שלנו
3. סיגמואידוסקופיה: בדיקת שכוללת החדרת צינור דק וגמיש שמאפשר לבחון את פי הטבעת ואת רוב המעי הגס. ברוב המקרים מבוצעת בלי טשטוש אך ניתן להוסיף טשטוש לפי הצורך.
4. קולונוסקופיה: בדיקת קולונוסקופיה היא הליך שבו רופא בוחן את כל המעי הגס באמצעות צינור דק (אנדוסקופ) עם מצלמה בקצהו. הבדיקה מאפשרת גם זיהוי של מחלות שונות, גם ליטול ביופסיה במידת הצורך וגם לתת טיפול (כמו למשל כריתה של פוליס). הבדיקה מבוצעת תחת טשטוש.