פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הבדיקה שרבים נמנעים ממנה ויכולה להציל לכם את החיים

      למרות שמדובר במחלה שניתן לאתר אותה מוקדם יחסית, רבים נמנעים מלערוך בדיקות לאיתור סרטן המעי הגס. הסיבה העיקרית לכך היא חשש בלתי מוצדק מבדיקת הקולונוסקופיה. מומחית מסבירה למה מדובר במיתוס שגוי

      מעי גס (ShutterStock)
      לכ-30 אחוזים באוכלוסיה יש פוליפ במעי הגס שעלול להתפתח לסרטן (צילום: shutterstock)

      סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו, הסיכון לחלות בו הוא 1 ל-20 ומדי שנה מאובחנים בישראל כ-3,000 חולים חדשים. בניגוד למה שרבים נוטים לחשוב, גידולי מעי גס הקשורים לתסמונות גנטיות תורשתיות הם נדירים ומהווים בין 10-15 אחוזים מכלל מקרי גידולי המעי הגס. לרוב לחולה אין כלל רקע משפחתי בנושא. לקראת חודש המודעות למחלה ד"ר עינת שחם-שמואלי, מנהלת השירות לגידולי מערכת העיכול במערך האונקולוגי, בבי"ח שיבא מסבירה למה גילוי מוקדם הוא קריטי, איזה טיפולים קיימים כיום ולמה אין לכם מה לפחד מבדיקת הקולונוסקופיה.

      בקרב האוכלוסייה בגיל 50 ומעלה לכ-30 אחוזים יש פוליפ במעי הגס אך רובם כלל אינם מודעים לכך. הפוליפ שעלול להתפתח לסרטן במהלך השנים, הוא בליטה קטנה ושפירה הגדלה ברירית המעי הגס. אם הפוליפ גדל הוא עלול תוך מספר שנים להפוך לגידול סרטני, בעל יכולת התפשטות גם מעבר לדופן המעי הגס, ולהגיע לאיברים מרוחקים בגוף.

      עוד בנושא:
      שיטה חדשה תסייע בזיהוי סרטן המעי הגס
      לפני שרצים לרופא: 5 בדיקות למחלות שתוכלו לבצע בעצמכם

      סיכויי ההחלמה יורדים בשלבים מאוחרים

      הסיכויים להחלים מהסרטן שמתגלה בשלב מוקדם הוא 90 אחוזים ומעלה, והטיפול בשלב הזה כולל ניתוח בלבד. גם כאשר הגידול הסרטני חודר את כל דופן המעי הגס, סיכויי ההחלמה הינם גבוהים, כ-80 אחוזים. בשלב זה הטיפול כולל ניתוח ולעיתים גם תוספת של כימותרפיה מונעת. בשלב בו סרטן המעי הגס התפשט אל בלוטות הלימפה, סיכויי ההחלמה יורדים ל- 50-60 אחוזים והטיפול מצריך ניתוח וכימותרפיה.

      שלב ההתפשטות המתקדם ביותר, הוא כאשר הגידול גרורתי והגיע לאברים נוספים בגוף. בשלב מתקדם זה הטיפול העיקרי הוא בכימותרפיה ובתרופות ביולוגיות. בניגוד לשלבים המוקדמים יותר, סיכויי ההחלמה בשלב הזה הם קטנים ואפשריים רק אם ניתן לכרות את כל הגרורות. בניגוד למה שנטינו לחשוב עד היום המעי הגס אינו איבר אחיד לכל אורכו, אלא כל אחד מצדדיו - ימין ושמאל מתפקד בצורה שונה, מקורו העוברי שונה והוא בעל מאפיינים פיזיולוגים וגנטים שונים, ובהתאם לכך גם הטיפול התרופתי בסרטן מעי גס ימני או שמאלי מעט שונה.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      שני צדדיו של המעי הגס מתפקדים בצורה אחרת (אילוסטרציה: shutterstock)

      הבדיקות המומלצות הקיימות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס הן דם סמוי בצואה או בדיקת קולונוסקופיה. בבדיקת דם סמוי נלקחת דגימה קטנה של צואה, לבדיקת שאריות מזעריות ובלתי נראות בעין של דם. הבדיקה שכלולה בסל הבריאות, מומלצת לביצוע החל מגיל 50, ויש לחזור ולבצע אותה מידי שנה. רמת היעילות של הבדיקה באיתור גידולים היא אחוזים בלבד, מאחר שלא תמיד גידול או פוליפ מדממים.

      בדיקת קולונוסקופיה היא בדיקת סקר היעילה ביותר לגילוי מוקדם ולמניעת סרטן המעי הגס. הבדיקה מיועדת לכלל האוכלוסייה החל מגיל 50, ללא קשר לרקע המשפחתי, וגם אם אין כל סימפטום מחשיד. אם ישנם בני משפחה בקרבה ראשונה שסבלו מפוליפים או מגידול במעי הגס, יוקדם הגיל המומלץ לביצוע הקולונוסקופיה הראשונה לגיל 40. בבדיקה זו הרופא מחדיר סיב אופטי ומצלמה זעירה למעי הגס, על מנת לסרוק ולצלם את חלל המעי. הבדיקה מאפשרת לאתר גידולים בשלב המוקדם ביותר וגם פוליפים שפירים (אפילו בגודל מילימטרים אחדים). באם מתגלה פוליפ ניתן להסירו במהלך הבדיקה, ובכך למנוע התפתחותו לסרטן בעתיד. מומלץ לחזור על ביצוע בדיקה זו אחת ל-5-10 שנים. הבדיקה לא כלולה בסל הבריאות, אך מכוסה על ידי רוב הביטוחים הפרטיים ולרוב רופא הקופה מאשר ביצוע הבדיקה.

      קולונסקופיה (ShutterStock)
      רבים סולדים מהבדיקה ולכן לא עורכים אותה בזמן. בדית קולונוסקופיה (צילום: shutterstock)

      רבים באוכלוסייה סולדים מבדיקת הקולונוסקופיה ולמרות שהגיעו לגיל בו מומלץ לבצע את הבדיקה, ממשיכים להימנע מלבצע אותה. הסלידה בקרב חלקם נובעת מחוסר מודעות, חשש מאי הנעימות הכרוכה בבדיקה וממיתוסים שגויים שדבקו בבדיקה שעשויה להציל חיים. הנה כמה מהם:

      אי הנעימות שבהכנה לבדיקה: ישנן שיטות שונות להכנת המטופל לקראת הבדיקה, ההכנה לבדיקה נעשית על מנת שהמעי יהיה נקי בעת ביצוע הבדיקה, כדי שהרופא יראה את חלל המעי באופן המיטבי. ברוב המקרים, במידה ולנבדק אין מחלות רקע ההכנה כוללת יומיים של תזונה דלה בסיבים ועשירה בנוזלים. שתיית אבקה משלשלת בטעם תפוז או לימון המומסת בכוס מים, בפעם הראשונה 18-12 שעות לפני הבדיקה, ובפעם השנייה 4-6 שעות לפני הבדיקה. תוך כשעה-שעתיים מנטילת האבקה יתחיל תהליך השלשול, אשר מאפשר את ניקוי המעי, במהלך אותן שעות על הנבדק להישאר בסביבה נוחה בה יוכל להתפנות במהירות, וללא הפרעה. לרוב השלשול אינו חריף וחולף במהירות, לעיתים מופיעים כאבי בטן או בחילות אשר גם הם חולפים במהירות.

      אנשים המטופלים בתרופות, למשל נוגדי קרישה או כאלו שסובלים ממחלות כרוניות, יקבלו הנחיות מפורטות יותר לביצוע ההכנה.

      חשש מכאבים שילוו במהלך הבדיקה או אחריה: החשש מכאבים ואי נעימות במהלך או לאחר הבדיקה, מבוסס על חוסר מודעות. במהלך בדיקת הקולונוסקופיה שאורכת עד 30 דקות, הנבדק רדום ואינו מרגיש דבר. גם אם מתבצעת בדיקת ביופסיה, בה לוקח הרופא דגימה מרקמת המעי - הנבדק לא ירגיש דבר. לעתים לאחר תום הבדיקה כאשר הנבדק מתעורר הוא יחוש בכאבי בטן או גזים, אך ההתאוששות מהירה.

      סרטן המעי הגס הסרת פוליפ (ShutterStock)
      ל-1 מכל 3 או 4 נבדקים ימצא פוליפ שניתן להסרה בקולונוסקופיה. הסרת פוליפ (אילוסטרציה: shutterstock)

      החשש מ"להכניס ראש בריא למיטה חולה": כמו בכל בדיקה פולשנית, עלולים להיות סיכונים וסיבוכים, אך ניתן לומר באופן כללי כי בידיים מיומנות, ואם מדובר בנבדק בריא וללא מחלות רקע, הסיכון לסיבוכים נמוך מאוד. לשם המחשה, שיעור התמותה כתוצאה מהבדיקה הוא 0.02 אחוזים - כלומר 1 מכל 5,000 נבדקים. מרבית מקרי הסיבוכים והתמותה קשורים למחלות רקע קשות או לגיל מבוגר של הנבדק.

      לעומת זאת, ל-1 מכל 3 או 4 נבדקים ימצא פוליפ שניתן להסרה בקולונוסקופיה. כאמור בישראל מאובחנים כ-3,000 מקרים חדשים של גידולי מעי גס בשנה, ומעריכים כי כ-50 אחוזים מהם ניתנים היו למניעה על ידי ביצוע קולונוסקופיות סקר לאוכלוסייה מגיל 50.

      שמירה על אורח חיים בריא

      מטרת בדיקת הקולונוסקופיה היא לאתר את הפוליפ או הגידול הסרטני גם בקרב אוכלוסייה בריאה, ולא רק בקרב מי שנמצא בקבוצת סיכון. הבדיקה יכולה לאתר גידולי מעי גס בשלב המוקדם שלהם, עוד בטרם יופיעו סימפטומים. הופעתם של סימפטומים כמו כאבי בטן, שינוי בהרגלי היציאה, דם בצואה, חולשה, ירידה במשקל, ואנמיה - עלולים אומנם להעיד על קיום גידול סרטני, אך כשהם מופיעים לרוב הגידול כבר בשלב מתקדם של ההתפשטות, לכן אסור להסתמך על הופעת אחד או יותר מאותם סימפטומים לצורך אבחון מוקדם של המחלה.

      אימוץ שגרת חיים בריאה חשובה ועשויה לסייע רבות במניעת התפתחות גידולי מעי גס וגידולים אחרים. שגרת חיים בריאה כוללת: שמירה על משקל, ביצוע פעילות גופנית, הימנעות מעישון ואלכוהול, והקפדה על דיאטה עתירת סיבים ודלה בשומנים ובשר מעובד. עם זאת שגרת חיים בריאה אינה מבטיחה מניעה מוחלטת של הופעת גידול סרטני. לעתים התפתחות הגידול קשורה לתורשה, לחשיפה לחומרים מסרטנים אחרים או להשפעת גורמים נוספים שעדיין אין ביכולת הרפואה המערבית לזהות. בהחלט מומלץ לשמור על אורח חיים בריא ולבצע בדיקות סקר לגילוי מוקדם במקביל.

      ד"ר עינת שחם-שמואלי היא מנהלת השירות לגידולי מערכת העיכול במערך האונקולוגי בבי"ח שיבא