שנות ה-60 וה-70 העליזות, יש שיגידו חסרות הדאגות, התאפיינו בסקס חופשי, ובעקבות כך גם בשכיחות גבוהה של זיהומים העוברים במגע מיני. מאז ועד היום, עברנו כברת דרך ארוכה בכל הנוגע לחינוך למין בטוח, והיום קיימת מודעות גבוהה יותר שמתחילה מחינוך למיניות בריאה ונכונה כבר בגיל בית הספר, ומידע רב שמוגש בלי פילטרים ברחבי הרשת וברשתות החברתיות.
לכאורה היינו מצפים שדווקא היום תמשיך מגמת הירידה במספר הנדבקים במחלות העוברות במגע מיני, אבל באופן מפתיע דווקא בשנים האחרונות קיימת עלייה, וחלק מהזיהומים הכפילו ואף שילשו את שכיחותם בעשור האחרון.
אחת הסיבות המרכזיות לעליה בשכיחות זיהומים אלה היא הפתיחות הרווחת בחברה כלפי מין באופן כללי, כמו גם למין מזדמן, מספר פרטנרים מתחלפים ועוד. קל היום למצוא פרטנריות/ים למין און ליין או בבר, ועם העלייה במספר הפרטנרים עולה החשיפה והסיכון להעברת אותם זיהומים מאחד לשני. גם החשש ההולך ופוחת ממחלת האיידס (ובצדק, מדובר במחלה שיש לה טיפול יעיל ופשוט, ולאנשים החיים עם HIV תוחלת חיים הדומה לאנשים ללא HIV) תורם לירידה בשימוש בקונדום ולעלייה בחשיפה ובסיכון להדבקה במחלות מין שונות.
המונח "מחלות מין" הוא מושג מאוד כללי, שכולל מגוון רחב של אבחנות, שהמשותף לכולן הוא העובדה שההידבקות נעשית בעקבות מגע מיני. א/נשים רבים סבורים באופן שגוי שהם מקיימים סקס בטוח, אך לא מודעים לכך שהרב הגדול של מחלות המין (פרט אולי ל-HIV) עלולות לעבור גם כשמקפידים על קונדום, מכיוון שזיהומים אלה עוברים גם בסקס אוראלי.
קונדום אמנם מוריד את הסיכון להידבק בכל מחלות המין, אבל הוא לא הגנה מוחלטת. בין מחלות המין השכיחות נוכל למנות את הכלמידיה והזיבה הגורמות לדלקת של השופכה בגברים, והנרתיק וצוואר הרחם בנשים. בנשים, כאשר זיהום שכזה שלא מטופל יש סיכון לפגיעה בפוריות. זיהומים שכיחים נוספים הם הזיהום בווירוס הפפילומה הקשור בהופעת יבלות באיברי המין וסרטן, עגבת על שלל סיבוכיה הרבים כולל במערכת העצבים המרכזית והסיכון לפגיעה בעובר במקרה של זיהום בנשים בהריון, ו-HIV כמובן - זיהום שמלווה את מי שנדבק בו לכל חייו.
טיפים למין בטוח ומניעת הדבקה הם פשוטים בעיקר למי שנותן אותם, אך לא תמיד פשוטים ליישום ברגע האמת. אך חשוב שנשים אותם בכל זאת על השולחן. בנוסף, אם כבר נדבקתם, בכל המחלות האלה יש חשיבות רבה לגילוי מוקדם שיאפשר לקבל את הטיפול הנכון וימנע את המשך העברה לפרטנרים/יות שלכם:
סקס בטוח ושימוש בקונדום הם עצה טובה באופן כללי. דברו על כך עם בן/בת הזוג שלכם. אם התחלתם זוגיות חדשה הקפידו על שימוש בקונדום עד ששני בני הזוג נבדקו לזיהומים השכיחים.
סיקור תקופתי. אם תדעו את הסטטוס שלכם וכך גם בן/בת הזוג שלכם תוכלו לנהוג באחריות כלפיהם. אנחנו יודעים שלרב המוחלט של בני האדם יש תחושת אחריות כלפי הפרטנרים שלהם, וחשוב להם לא לסכן אף אחד. התדירות בה כדאי להיבדק לזיהומים השונים תלויה ברמת החשיפה שלכם וכדאי לכם לדבר על כך עם רופא המשפחה שלכם, או עם הרופא במרפאה לזיהומים העוברים במגע מיני. אם יש לכם פרטנרים מתחלפים רבים תדירות הסיקור צריכה להיות אחת לשלושה עד שישה חודשים. וכמובן קודם לכן אם פיתחתם סימפטומים.
ישנם מספר זיהומים שיש נגדם חיסון וכדאי לקבל אותו. אז כדאי להתחסן להפטיטיס B, ולוירוס הפפילומה. בגברים המקיימים יחסי מין עם גברים כדאי להתחסן גם להפטיטיס A. הזיהום בוירוס הפפילומה הוא כמעט אוניברסלי - כולם נחשפים לוירוס זה אחרי הפרטנר/ית הראשונ/ה או השני/ה והחיסון הוכח כמוריד סיכון לסרטן והופעת יבלות באיברי המין.
מתי זה הופך מסוכן?
מטופלים רבים שנדבקו בזיהום העובר במגע מיני מופתעים מהאבחנה. הם מספרים שהפרטנר/ית שלהם נראו להם "נקיים", מושג שגוי בתכלית. זיהומים העוברים במגע מיני הם זיהומים שכיחים שכל אחד יכול לרכוש, ואין להם שום קשר לניקיון או לכלוך.
אם פיתחתם סימני מחלה - חשוב לפנות לרופא בהקדם ולקבל טיפול. כך תפחיתו את הסיכון לסיבוכים ולהעברת הזיהום לפרטנרים שלכם. מיותר לציין כי עד לאבחנה וטיפול יעיל כדאי להתנזר. אז אילו סימפטומים בכל זאת צריכים להדליק נורת אזהרה? פצע או כל נגע עורי חדש באיברי המין: בגברים - הפרשה מהפין, צריבה במתן שתן, כאב נפיחות או אודם באשכים. בגברים המקיימים יחסי מין עם גברים שלשול דמי, כאב ביציאה או הפרשה מפי הטבעת יכולים לרמז על זיהום בכלמידיה או זיבה, ופעמים רבות מתאבחנים בטעות כמחלת מעי דלקתית. בנשים - הפרשה נרתיקית חדשה או חריגה, נגעים או פצעים, כאב או דמם בעקבות יחסי מין, וכאבים בבטן התחתונה.
ד"ר דוד ששה הוא מומחה במחלות זיהומיות ומנהל המרפאה לזיהומים העוברים במגע מיני במאוחדת.