יורדים על עצמכם כל הזמן? זה מה שזה אומר על המוח שלכם

הומור עצמי הוא תכונה מעניינת. הרבה אנשים מאמינים שרק הומור כזה עוזר להם לצלוח תקופות קשות ולהתמודד עם דברים שאם לא היו צוחקים עליהם - הם היו גורמים בעיקר לבכי. עכשיו, מחקר חדש מציע שהיכולת הזאת לא רק עוזרת לנצח את הקשיים - אלא יכולה להעיד רבות על תפקוד המוח של מי שמרבים להשתמש בה.

מחקר שפורסם בכתב העת Brain Imaging and Behavior בחן קשר מרתק בין סוגים שונים של הומור לבין החומר האפור במוח והפעילות המוחית באזורים שונים בו. לטובת המחקר גויסו 280 סטודנטים מביג'ינג שבסין. הם מילאו שאלונים שמעריכים את סוג ההומור המרכזי שלהם וגם עברו סריקות מוח במכשירי MRI. לבסוף הם מילאו שאלונים שמעריכים את רמת היצירתיות והיכולת שלהם לפתור בעיות מורכבות.

החוקרים חילקו את הנבדקים לארבע קבוצות על פי סוג ההומור שלהם - הומור "פופולרי" שפונה למכנה המשותף הנמוך ביותר; הומור אגרסיבי - שכולל העלבות והשפלות; הומור עצמי מעצים שנועד לעודד את עצמנו כשמשהו רע קורה, והמור עצמי תבוסתני - שבמסגרתו האדם לוחץ על הנקודות הרגישות של עצמו ו"יורד" על עצמו בצורה כואבת ומשפילה.

באופן די מפתיע (או לא, תלוי את מי שואלים), החוקרים גילו כי דווקא מי שנוטים "לרדת" על עצמם ולהשפיל את עצמם גם נוטים להיות יותר יצירתיים ומגלים חשיבה שונה וייחודית יותר. גם סריקות המוח תמכו בטענה הזאת וגילו כי אצל אנשים אלו יש יותר חומר אפור בחלקה השמאלי של קליפת המוח הארובתית-מצחית (Orbitofrontal Cortex). זהו אזור במוח שממלא תפקיד חשוב בעיבוד רגשות. בנוסף, הנבדקים האלו הראו יכולות גבוהות יותר של חשיבה יצירתית ופתרון בעיות מורכבות.

הומור, או לפחות הומור טוב ומשובח, הוא כזה שמערב רגשות ודורש כמובן אינטליגנציה רגשית גבוהה ויכולת אבחנה מצוינת. לכן, לא מפתיע שמי שניחן בחוש הומור מפותח נהנה גם מרגישות גבוהה מהרגיל. עם זאת, השאלה המעניינת היא למה דווקא מי שנוטים "לרדת על עצמם", במה שלא תמיד נתפס כסוג בריא מאוד של הומור, נהנים מיכולות קוגניטיביות מפותחות יותר.

במחקר הנוכחי, המדענים הסבירו כך את המנגנון הזה: "אנחנו משערים שחשיבה יצירתית היא צורת חשיבה שמחייבת את האדם להסתכל על המצב מזוויות וכיוונים שונים כדי לחפש תשובות לשאלות ולבעיות שלו. לכן, אנשים עם יכולות חשיבה כזאת נוטים גם להשתמש יותר בהומור עצמי יצירתי ויוצא דופן כדי לבטא את עצמם".

הם גם הדגישו שידוע כבר זמן רב שקיים קשר בין הומור לבין עיבוד רגשות - וכי הומור מסייע להילחם בהשפעה השלילית של הרגשות. את הקשר הזה, הם ראו כשבחנו את קליפת המוח הארובתית-מצחית, שכאמור משתתפת בעיבוד הרגשות. האזור הזה ממוקם בקדמת המוח, ממש מעל ארובת העין השמאלית. זהו אזור שמרכז מידע שמגיע מהחושים ומהמערכת הלימבית שמנהלת את תהליך עיבוד הרגשות שלנו. מחקרים קודמים כבר הראו כיצד שימוש בהומור משפיע על כל המנגנון הזה בצורה מיטיבה ומאזנת.

ולא רק הומור עצמי משפיל הוא תכונה שנתפסת כשלילית ודווקא עשויה לתרום לכם. מחקר שנערך בהולנד מצא כי גם אנשים שמקללים נוטים להיות בעלי יכולות ורבליות גבוהות מהממוצע ואוצר מילים עשיר יותר. מחקר אחר גילה כי קללות אף משפרות את הסיבולת שלנו לכאב ויכולות להעצים את הביצועים באימונים גופניים. אז נכון, בניגוד להומור עצמי שפוגע בעיקר בכם, הקללות יכולות לפגוע גם באחרים ולהרחיק אותם מכם. לכן כדאי לזכור שזה טוב ונחמד להשתמש גם בהומור בעייתי וגם בקללות - כל עוד אתם מנסים לשמור על שניהם בתוך גבולות הטעם הטוב.