מחקר גילה שלעישון קנאביס יש את ההשפעה המבאסת הזאת

עישון קנאביס עלול להאיץ את תהליך ההזדקנות הביולוגי - כך מזהיר מחקר חדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת Drug and Alcohol Dependence. במחקר ניתחו החוקרים דגימות אפיגנטיות של 154 אמריקאים, וגילו שאצל מי שמעשנים מריחואנה בקביעות רואים כבר בגיל 30 תהליכים גנטיים שאופייניים לגיל מאוחר הרבה יותר.

בעולם המדעי כבר יודעים מזמן שקצב ההזדקנות האינדיבידואלי של כל אחד מאיתנו לא תלוי רק בזמן הכרונולוגי שחולף עלינו בעולם הזה, וכי גורמים סביבתיים ממלאים תפקיד חשוב בקביעת קצב ההתבגרות שלנו. מדובר בהשפעות חיצוניות שמובילות לשינויים באופן שבו גנים מסויימים מתבטאים ומופעלים הגוף ויוצרים את מה שמכונה על ידי חוקרים "גיל אפיגנטי".

בשנים האחרונות תחום המחקר הספציפי הזה התפתח מאוד, ומדענים יצרו מדדים המכונים "שעונים אפיגנטיים", שבעצם בודקים דפוסים בתהליך המתילציה של של דנ"א ועל פיהם קובעים מהו גילו הביולוגי של אדם מסויים. במחקר הנוכחי, החוקרים יישמו כמה מהכלים הללו כדי לבדוק האם עישון קנאביס יוצר פער בין הגיל הכרונולוגי והגיל הגנטי של המעשנים.

כשהמחקר יצא לדרך ומשתתפיו גוייסו אליו לראשונה, הם היו בני 13 בלבד. הם התבקשו לדווח על תדירות השימוש השנתית שלהם בקנאביס במשך תקופה ממושכת של 17 שנים. החוקרים השתמשו בשני שעונים אפיגנטיים וניתחו בעזרתם דגימות דם שנלקחו מכל אחד מהמשתתפים בתום תקופת המחקר - קרי, סביב גיל 30.

התוצאות הראו קורלציה ברורה בין עישון מריחואנה והזדקנות אפיגנטית מואצת, וככל שהשימוש בסם היה תדיר וכבד יותר כך גם פער ההזדקנות היה גדול יותר. כלומר, מי שעישנו יותר גם הזדקנו יותר - ברמת התא. "ראינו התאמה בין מינון הצריכה, כך שגם בתוך קבוצת המעשנים ראינו שמי שעישנו יותר, הזדקנו מהר יותר מבחינה אפיגנטית", כתבו החוקרים.

עוד נתון מעניין הוא שממצאיהם של החוקרים נותרו עקביים גם כאשר הם שיקללו גורמים נוספים שידועים כמשפיעים על הגיל הביולוגי וקצב ההזדקנות כמו עישון סיגריות, מחלות רקע, מצב סוציו-אקונומי, תכונות אישיות והיסטוריה של התמודדות עם דיכאון וחרדה. "אף שהם לא יכולים לקבוע זאת בוודאות, הממצאים שלנו תואמים קשר סיבתי בין צריכת מריחואנה ובין הזדקנות אפיגנטית", סיכמו החוקרים במאמרם.

ניתוח מאוחר של הממצאים מצביע על כך שהאצת ההזדקנות האפיגנטית שנובעת מעישון קנאביס תואמת שינויים בגן מסויים שמכונה AHRR. שינויים אלה מזכירים מאוד את הנזק הגנטי שנגרם כתוצאה מעישון סיגריות או מחשיפה לזיהום אוויר. בשל כך, משערים החוקרים שהנזק שנגרם למעשני הקנאביס הוא תוצאה של פעולת העישון עצמה, ולא מספיגת THC (החומר הפעיל המרכזי בקנאביס) או רכיב פעיל אחר שמצוי בקנאביס.

עוד ציינו החוקרים, שממצאיהם מצביעים על כך שככל שהשימוש במריחואנה היה עדכני יותר, כך ההזדקנות היתה מוגברת יותר. כלומר, לעישון מריחואנה בעבר הרחוק יותר היתה השפעה פחותה על ההזדקנות האפיגנטית, ונראה שחלק מהנזק שהיא גרמה שכך או פחת. ממצא זה הוא תובנה חשובה עבור צרכני קנאביס שמעוניינים להאט או לעצור את ההזדקנות המואצת שלהם - הפחתה או הפסקה של הצריכה עשויה לעצור ואף להפוך את הנזקים שנגרמו עקב השימוש בסם.